כלכלת המשפחה: כל מה שצריך לדעת
למה חשוב לתכנן את ההוצאות העתידיות כבר לפני החתונה, למה חשוב לחסוך כסף ואיך אפשר לחסוך בהוצאות? ליזה קמחי, מרצה ומאמנת לכלכלת המשפחה מטעם חברת תות בנושא חינוך פיננסי, עם התשובות לדילמות האלו - שעשויות לחסוך לכם לא מעט כסף
בשיתוף בנק הפועלים
מה טומן בחובו תחום כלכלת המשפחה?
האנשים שמגיעים לתהליך של כלכלת המשפחה אלו אנשים, שבשלב מסוים הבינו שהם מתנהלים לא נכון ברמה הפיננסית בתוך התא המשפחתי. נוצר מצב כתוצאה מחובות וכדומה שמעכיר את האווירה בתוך הבית ויש לזה מחיר מאוד כבד גם ברמה של ההורות וגם ברמה של הזוגיות. לרוב שיש בעיה כלכלית אז יש בעיות בכלל בתא המשפחתי.
אני תמיד אומרת לאנשים שהפן הפיננסי זה סימפטום ולא הבעיה כי שורש הבעיה יושב על המרחב ההתנהגותי שלנו, כאשר אנחנו נעשה שינוי במרחב ההתנהגותי, במרחב התקשורתי ובמרחב של התא המשפחתי - אז באופן אוטומטי נצליח להבין את הפן הפיננסי.
הפן הפיננסי הוא למעשה תמונת מראה מדויקת לצורה שבה אנחנו בוחרים לנהל את התא המשפחתי ולכן בתהליך אנו עובדים על אותם הרגלים ובונים את התקציב לפי צרכי המשפחה, מתוך ראיה של ההווה וגם מתוך ראיה עתידית. אותו זוג אחרי תהליך שכזה יוצא למעשה עם מבנה תקציבי שתואם את צרכי משפחה. כלומר, הוא יצר לעצמו תשתית חדשה וכללים חדשים בתוך התא המשפחתי.
משפחה מתחילה בזוג ואחר כך מתרחבת, מה החשיבות להתחיל בתהליך לפני שמגיעים הילדים?
ההכנה המקדימה היא קריטית, אני אומרת לזוגות שרק החליטו להתחתן, כלומר החליטו להקים תא משפחתי, שצריך מאותו רגע להתחיל ולבנות תקציב. שלוקחים בחשבון את כל המטרות העתידיות של התא המשפחתי הנוצר ומתחילים בעצם לתקצב כל דבר, אז ברגע שנכנס ילד לתוך התמונה - התא המשפחתי לא מזדעזע. מראש הכל מתוקצב ומתוכן הבית ערוך לטובת הנושא.
עד שמגיע הילד הראשון הרבה פעמים אותו זוג יכול לתת אפילו יותר פוש בעבודה, כדי לייצר טיפה יותר הכנסות כי אחר כך יש את זמן ההתאקלמות והאישה פחות עובדת בהתחלה, יש לזה מחיר. אני תמיד אומרת לזוג איך שהחלטתם להתחתן - זה בדיוק הזמן להתחיל לבנות תקציב. אם לצורך העניין זה לא נעשה, אז יום אחרי החתונה, רגע לפני שאנחנו שורפים את הצ'קים על טיול בארה"ב או מתפזרים צריך לעצור שנייה, לקחת אוויר ולהתחיל לראות כמה כסף מתוך המתנות אני יכולה להקצות לירח דבש, האם מתאימה נסיעה ארוכה לארצות הברית או סתם ירח דבש קצר ביוון. הכי חשוב זה לא להיכנס לחובות, זוג שמתחיל את החיים שלו בחובות - זה רק הולך ונעשה יותר גרוע.
איך מתמודדים עם ילד ראשון?
ברגע שהתבשרנו על ההיריון צריך כבר להתחיל לתכנן תקציב. זה כולל הכל, כל המערך המשפחתי משתנה ברגע שמתווספות הוצאות של ילד.
זה נורא תלוי בנקודת הפתיחה של הזוג, אם הזוג לפני הילד הראשון רכש בית ויש לו משכנתא או שיש לו שכירות לשלם אז צריך לקחת את זה בחשבון. שהמזון הופך ליותר יקר בבית, כל נושא הביגוד, צעצועים, טואלטיקה וכו נכנס בצורה מאוד משמעותית.
לפני שרוכשים ציוד לתינוק, קודם כל עושים סבב טלפונים ראשון בתוך המשפחה, למי שיש לו בעצם את כל האביזרים במצב טוב ויכול להשאיל. לאחר מכן מגיע המעגל השני, שזה חברים ומכרים שאנחנו בקשר אישי איתם ואנחנו יכולים לשאול אם ניתן לקחת מהם חלק מהציוד אם הם לא משתמשים בו. אחרי שעברנו את המעגל השני כדאי בהחלט להיכנס לאתרים וחנויות של יד שנייה ולנסות לראות אם אפשר לקנות את האבזור. לפעמים יש אבזור במצב מצוין.
כאשר מצפים לילד ראשון כולם בסביבה מייעצים מה צריך ומה לא, אבל האמא והאבא הצעירים לרוב לא מקשיבים כי הם מתרגשים ורוצים לקנות הכל חדש ושיהיה להם הכל ובשפע ולכן הם קונים בצורה מטורפת. בסופו של דבר מתברר שהם לא משתמשים בכ-50% מהדברים שהם קנו. לכן מאוד חשוב להתייעץ עם אנשים שיש להם כבר ילד ראשון ושני ורק אחר כך לעשות רשימה ולהיצמד אליה.
האם במסגרת כל ההתנהגות החסכונית יש מקום בכל זאת להוצאות על פנאי?
המבנה התקציבי בנוי בצורה מסוימת. אני מורידה קודם כל מההכנסות שלי את סך החובות וההתחייבויות הבנקאיות. יש כלל אצבע בנקאי שאומר שסך כל ההתחייבויות והחובות הבנקאיות אסור שיעלה על 30% מסך ההכנסות. כל ההחזרים של ההלוואות, משכנתא או שכר דירה אסור שיעלה על 30%, אם זה חורג זה דבר ראשון שאנחנו חייבים לתקן, או שאנחנו עושים מרכוז הלוואות להלוואה אחת ארוכת זמן ואז ההחזר החודשי יורד או שאם יש משכנתא הרבה פעמים אנחנו עושים מחזור משכנתא ואז אנחנו מכניסים את ההלוואות הקטנות לתוך המשכנתא ואז יש הלוואה לאורך זמן ואז ההחזר החודשי יורד ואז אני מצליחה להיכנס לתוך המשוואה.
אחר כך אני עושה סדרי עדיפויות, "האבנים הגדולות של התא המשפחתי", אני מכנה אותם - מהם אותם תחומי הוצאות שאני באה ואומרת לעצמי שאני צריכה אותם לאיכות חיים בתא המשפחתי, גם אם יש לי כסף וגם אם אין לי - אני חייבת להוציא בגינן כסף כי אחרת אני מאבדת את התא המשפחתי שלי. למשל נופש משפחתי או זוגי כדי לשמר את התא המשפחתי. אם הזוגיות תתפרק, אז כנראה כל המשפחה תתפרק.
יש אנשים שיעשו חיסכון לטובת חופשות או לבר מצווה או בת מצווה כי זה משהו שהם מאוד רוצים, יש אנשים שהבריאות הכי חשובה להם אם חלילה מישהו חולה ומבחינתם חייבים להשקיע בזה, כי איכות חיים זה להעניק לילד כל מה שהוא שצריך מבחינה בריאותית. כל משפחה בונה לעצמה סדרי עדיפויות מבחינת תחומי הוצאות שאותם קודם כל היא מוציאה מההכנסה.
דבר נוסף שאני אומרת הוא בואו נשאיר עוד 10% לדברים בלתי ידועים, אנחנו לא חיים בתוך קופסא החיים הם מאוד דינמיים, מחר המקרר יכול להתקלקל, עוד שלושה ימים מכונת הכביסה יכולה להתקלקל, הילד פתאום יכול לקום נפוח ובמקום סתימה זה טיפול שורש ופתאום הלך המצבר. אנחנו חייבים להיות ערוכים לטובת הנושא, אם אני לא ערוכה ואין לי כסף אז אני מוציאה את זה מהמינוס, בשל כך משאירים מראש סכום של עשרה אחוזים בצד.
עם היתרה שנשארה לי אני מתחילה לתקצב את שאר ההוצאות, ושאר ההוצאות הן הוצאות צריכה שיושבות על המרחב ההתנהגותי, חשמל ומים, מזון, ביגוד, פנאי ותרבות ומסעדנות. אני יכולה להשתולל ולרכוש מזון בארבעת אלפים שקלים ואז לשרוף עוד אלפיים שקלים במסעדות אז אני מוציאה ששת אלפים שקלים רק על מזון וזה הזוי.
יש לך עצה חשובה להתנהגות כלכלית במשפחה?
משפחה מגיעה לאן שהיא מגיעה בגלל חוסר מודעות והכרה במציאות שבה הם חיים. לפעמים אין להם שמץ של מושג מה ההכנסות שלהם ומה ההוצאות שלהם.
אני פונה ואומרת להם, מדובר בחיים שלכם, אתם חייבים לדעת הכל עד רמת ה-10 אגורות. הנושא של השיקוף והשליטה של הכסף שלנו זה דבר ראשון. כאשר משפחה הולכת לקחת את ההלוואה הראשונה מהבנק כדי לכסות את המינוס, זה הרגע שבו אנחנו צריכים לעצור ולהבין שאנחנו חייבים לעשות שינוי התנהגותי. אם אני לא אעשה שינוי התנהגותי, אז בעוד שלושה חודשים אני שוב אגיע ואקח עוד הלוואה מהבנק.
יש המון לחץ ואמוציות בתא המשפחתי ויש צורך במודעות, לשים את המשקפיים ולעקוב אחרי המספרים, לדעת מתי לעצור הכל וליצור שינוי התנהגותי, להנחיל כללים חדשים יחד עם בניית תקציב ולהיכנס לתוך המסגרת.
ליזה קמחי, מרצה ומאמנת לכלכלת המשפחה מטעם חברת תות בנושא חינוך פיננסי
בשיתוף בנק הפועלים
לפנייה לכתב/ת 
