שתף קטע נבחר

לינדה בראון, סמל ההפרדה הגזעית בבתי ספר בארה"ב, מתה בגיל 75

אביה של בראון ניסה לרשום אותה לבית ספר בקנזס של תלמידים לבנים בלבד - אך סורב. ביחד עם משפחות שחורות נוספות הוא הגיש תביעה שהגיעה עד בית המשפט העליון בארה"ב, שפסק ב-1954 שהפרדה בין שחורים ללבנים בחינוך הציבורי מנוגדת לחוקה. "ההקרבה של לינדה בראון ומשפחתה שברה מחסומים ושינתה את המשמעות של שוויון במדינה הזו"

לינדה בראון התלמידה השחורה שהביאה לסיום ההפרגה הגזעית בחינוך הציבורי בארה
לינדה בראון(צילום: AP)

 

כשהייתה ילדה בקנזס, אביה של לינדה בראון ניסה ללא הצלחה לרשום אותה לבית ספר בעיר טופיקה שכל התלמידים בו היו לבנים. האב וכמה משפחות נוספות של תלמידים שחורים הגישו תביעה ייצוגית נגד מועצת החינוך של העיר בגין אפליה על רקע גזעי.

 

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

 

בית משפט מחוזי דחה את תביעת 13 המשפחות השחורות, והן ערערו לבית המשפט העליון של ארצות הברית. בשנת 1954 קבע בית המשפט כי הפרדה גזעית בבתי הספר איננה חוקתית, ולינדה בראון, שהייתה אז תלמידה בכיתה ג', הפכה לסמל ולפנים של ביטול ההפרדה הגזעית בחינוך הציבורי בארה"ב.

 

 

לינדה בראון התלמידה השחורה שהביאה לסיום ההפרגה הגזעית בחינוך הציבורי בארה
(צילום: AFP)

הרשויות בעיר טופיקה מסרו הלילה (יום ג') שבראון מתה ביום ראשון והיא בת 75. סיבת המוות לא ידועה. אחותה של לינדה ומייסדת "קרן בראון", שריל בראון הנדרסון, אישרה כי היא הלכה לעולמה בריאיון לעיתון The Topeka Capital-Journal.

 

שרילין איפיל, נשיאה ומנהלת-יועצת במחלקת ההגנה המשפטית של "האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים" (NAACP), אמרה שלינדה בראון היא אחת מכמה צעירים גיבורים שביחד עם משפחה לחמה באומץ כדי לשים סוף לסמל האולטימטיבי של עליונות הלבנים - הפרדה גזעית בבתי ספר ציבוריים.

 

"היא משמשת דוגמה לאופן שבו תלמידי בית ספר רגילים תפסו מקום מרכזי בשינוי המדינה הזו. לא היה קל לה ולמשפחתה, אבל ההקרבה שברה מחסומים ושינתה את המשמעות של שוויון במדינה הזו", אמרה איפיל בהודעה שפרסמה.

 

הזרוע המשפטית של ה-NAACP הייתה זו שמימנה ותמכה בתביעה שקראה תגר על הסגרגציה בבתי ספר ציבוריים בארה"ב, ואביה של לינדה, אוליבר בראון, הפך לתובע המרכזי בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון.

 

לינדה בראון התלמידה השחורה שהביאה לסיום ההפרגה הגזעית בחינוך הציבורי בארה
בראון עם שני ילדיה(צילום: AP)

כמה משפחות שחורות בטופיקה קיבלו תשובה שלילית כשניסו לרשום את הילדים שלהם לבתי ספר של לבנים בלבד שהיו בסמוך לבתיהם. תביעתן של המשפחות בטופיקה אוחדה עם תביעות דומות בדלאוור, דרום קרוליינה, וירג'יניה ומחוז קולומביה.

 

ב-17 במאי 1954 פסק בית המשפט העליון פה אחד שהפרדה בין ילדים שחורים לבין לבנים איננה חוקתית משום שהיא מונעת מילדים שחורים את הזכות לשוויון שהבטיח להם התיקון ה-14 לחוקת ארה"ב ולמעשה מפלה אותם לרעה. בשטח של חינוך ציבורי, לדוקטרינה של "נפרד אבל שווה" אין מקום", כתב נשיא בית המשפט העליון דאז ארל וורן. "מתקנים נפרדים במערכת החינוך הם מיסודם דבר לא שוויוני".

"פסק דין בראון נגד מועצת החינוך של טופיקה" הפך את פסיקת "פלסי נגד פרגוסון" מ-18 במאי 1896 שקבעה את דוקטרינת "נפרד אבל שווה" לשחורים במתקנים ציבוריים.

 

"לפני 64 שנים, ילדה קטנה מטופיקה, קנזס, שעוררה את התיק שסיים את הסגרגציה בבתי ספר ציבוריים באמריקה", אמר מושל קנזס ג'ף קוילר. "חייה של לינדה בראון מזכירים לנו שדרך עמידה על העקרונות שלנו ושירות הקהילות שלנו אנחנו יכולים באמת לשנות את העולם. המורשת של לינדה היא חלק חיוני בסיפור האמריקני וממשיך לתת השראה למיליונים שהגשימו את החלום האמריקני בזכותה".

 

האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות פרסם הודעה שבה נכתב ש"פסיקת בראון הפכה את אמריקה למגדלור של תקווה לשאר העולם. היא לימדה אותנו שאנחנו יכולים, דרך שלטון החוק, לשים סוף לסוג של דיכוי ולמערכת מעמדות מוטה גזעית. היום אנחנו מוקירים כבוד ללינדה בראון ולכל המאבקים שנשאר לנו לנצח בהם".

 

"פסק דין בראון נגד מועצת החינוך של טופיקה" נחשב לאחד הרגעים המכוננים ביותר של התנועה למען זכויות אדם בארה"ב. אוליבר בראון, שהתביעה נקראה על שמו, התמנה לכומר בכנסייה בספרינגפילד, מיזורי. הוא מת ב-1961 מהתקף לב. לידה בראון ואחותה הקימו ב-1988 את "קרן בראון לצדק בחינוך, מצוינות ומחקר".

 

למרות הפסיקה ההיסטורית, הסגרגרציה בארה"ב הייתה רחוקה מסיום, ולבנים לא מעטים המשיכו להתנגד לשילוב שחורים במערכת החינוך הציבורית ובכלל. נשיא ארה"ב דאג דווייט אייזנהאוור שלח ב-1957 חיילים אמריקנים לליטל רוק, ארקנסו, כדי לאכוף את פסיקת בית המשפט העליון לביטול ההפרדה הגזעית. היה זה לאחר שמושל המדינה, אורוול פובוס, הורה לחיילי המשמר הלאומי לחסום בגופם את כניסתם של תלמידים שחורים שנרשמו לבית ספר תיכון בעיר ליטל רוק.

 

גם כיום סובלת ארה"ב ממתיחות גזעית, ושחורים אמריקנים עדיין מהווים חלק לא פרופורציונלי מאוכלוסיית האסירים בבתי הסוהר והעניים במדינה.

 

בראון הייתה מורה בבית ספר, לימדה פסנתר ועבדה עם "קרן "בראון" כדי לקדם את העקרונות שעומדים מאחורי פסיקת בית המשפט העליון בעניינה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
לינדה בראון בצעירותה
צילום: AP
מומלצים