סוף ראוי לאגדה: על הפרידה מג'ורדי קרויף
קשה מאוד להיפרד מהאיש שהחזיר את מכבי תל אביב להיות אימפריה מאיימת. עם זאת, אחרי שש שנים מורגש שהמערכת זקוקה לרעיונות חדשים. עכשיו רק נותר לחתום את הסיפור עם עוד אליפות, כמו שמגיע לו. ולא, השנים היפות לא חתומות רק על שמו של ערן זהבי. גיא לייבה מסכם
מסיבת העיתונאים היום (שלישי) שבה הודיע מיץ' גולדהאר שג'ורדי קרויף יסיים את דרכו במועדון הייתה מרגשת מאוד. עוד חותמת לכך שהאדם שהגיע לארץ אי שם ב-2012 כ"בן של", הפך בשנת 2018 לאגדה במכבי תל אביב. באותה שורה עם ג'רי בית הלוי, גיורא שפיגל, אבי נמני ורבים וטובים אחרים.
גולדהאר הודיע: "קרויף יעזוב בסיום העונה"
זהבי: "עזיבת קרויף - הפסד גדול לכדורגל הישראלי"
קרויף הגיע למועדון מפורק מנטלית, כזה שלא מאמין בעצמו גם כשיש לו תקציב גדול עם אוהדים שרגילים להתאכזב, ותוך עונה אחת לקח אליפות. שווה להתעכב על הנתון הזה כשרואים את התהליכים ששאר הגדולות עברו כדי להילחם על תואר. הפועל באר שבע לדוגמה טיפסה לאט וחוותה מאבקי צמרת לפני שזכתה באליפות, אצלה הכל קרה בהדרגה. ג'ורדי ומכבי זכו בשלוש אליפויות רצופות בלי תהליכים. ההולנדי בנה קבוצה מנצחת והחזיר את הצהובים לתודעה תוך פחות משנה של עבודה.
ג'ורדי הגשים לאוהדי מכבי ת"א את כל החלומות: ניצחונות אגדיים בדרבי, גמר גביע בלתי נשכח, ביקור בליגת האלופות ומינוי קבוע בליגה האירופית. יגידו ש"הכל בזכות ערן זהבי", אבל שכחו מי היה זה שהביא אותו, מי שכנע אותו לחזור מאיטליה דווקא למכבי, מי החליט לבנות את הקבוצה סביבו ולפתוח לו את החוזה פעם אחר פעם כדי שיתרצה ויסכים להישאר. מי הגן עליו בגופו בדרבי שפוצץ ועד הרגע האחרון נלחם כדי שיישאר במכבי. מי הביא לכאן מאמנים מהשורה הראשונה בזמן שהפועל ת"א הביאה את ססאר מנדיונדו.
זמן להיפרד
יחד עם זאת, בשלה העת להיפרד. המערכת זקוקה לרעיונות חדשים אחרי שקרויף לא הצליח לקפוץ עוד מדרגה ולגרום לצהובים לדרוס את הליגה כפי שעשתה בעבר האחות מהכדורסל, לפני שנפלו ביד אליהו על הראש. אחרי ההצלחה הפנומנלית בשלוש השנים הראשונות משהו נתקע, והגיע הזמן שכל אחד מהצדדים ילך לדרכו. מה שקורה למכבי ת"א בשנתיים האחרונות זה יותר מירידה טבעית, זאת כבר דעיכה וטוב שהיא נעצרת עכשיו.
התזמון של ההודעה מושלם. אם המחליף של קרויף יהיה מנהל מקצועי זר, יהיה לו מספיק זמן להתרגל לישראל וללמוד את המועדון. גולדהאר כנראה יודע שלארץ הוא לא יגיע שוב בקרוב, והחליט לערוך מסיבת עיתונאים ולהיפרד בצורה הכי יפה שאפשר.
אני מניח שכל המעורבים בדבר הרגישו שהמערכת שבעה וזקוקה לניעור רציני. כבר כשקרויף מונה למאמן בתחילת העונה, נראה היה שזו שירת הברבור שלו בקריית שלום, שהוא ינסה להחזיר את צלחת האליפות ואז לזכות בסוף מהאגדות - סוף שהוא בהחלט ראוי לו.
אחרי ההודעה על הפרידה, לשחקנים ולקרויף יש ראש שקט כדי לארגן להולנדי את הסיום הזה. אומרים
ששחקנים פחות מתאמצים אחרי שהם יודעים שהמאמן לא נשאר. אני רוצה להאמין שבמקרה הזה יקרה בדיוק ההפך: הם יבינו את גודל השעה ויוקירו את מי שהביא את רובם למכבי תל אביב, ואולי יצליחו לארגן מסיבת סיום שמחה לאיש שהחזיר את מכבי תל אביב לחיים.
לפנייה לכתב/ת 
