היריות הראשונות של מלחמת השחרור - והחיפוש שנמשך
בעוד אנשי היישוב רוקדים וחוגגים את הכרזת כ"ט בנובמבר, נורו למוות נוסעי אוטובוסים בדרכם לירושלים. בתום שנתיים של תחקיר עצמאי, אותרו כמעט כל קרובי המשפחה של הנרצחים ושוחזרה האנדרטה לזכרם. "ההיסטוריה לא נשמרת בבית, אם לא תשתפו את הסיפור שלכם, הוא פשוט לא יסופר", לדברי הארכיונאית שעדיין מחפשת פרטים על שלושה ניצולים
בתום שנתיים של חיפושים והתחקות אחר עקבות מטושטשות במיוחד, הצליחו מנהלת מוזאון בנתניה ומנהל הארכיון של היישוב נחלים לאתר כמעט את כל יושבי שני אוטובוסי הדמים - שיצאו לדרכם לירושלים ב-30 בנובמבר 1947, אך נתקלו במארב.
בליל כ"ט בנובמבר 1947 נערכה בעצרת האו"ם הצבעה על חלוקת הארץ - למדינה יהודית וערבית. למחרת בבוקר, בעוד המוני חוגגים מוסיפים לרקוד, לשיר ולהריע ברחובות, יצאו שני אוטובוסים של "אגד" בדרכם לירושלים - האחד מחדרה, נהוג בידי טוביה הורביץ, והשני מנתניה, שנהגו היה אריה הלר.
בצד הכביש הישן שבין פתח תקווה ללוד, מדרום לכפר פג'ה לשעבר, אזור שלא היה בו אז כל יישוב יהודי, ארבו בשולי פרדס אנשי כנופייתו של סייף א-דין אבו קישק. שני האוטובוסים הותקפו ביריות. באוטובוס מנתניה נהרגו חמישה נוסעים ותשעה נפצעו. באוטובוס מחדרה נהרגו שני נוסעים. היו אלו היריות הראשונות של מלחמת העצמאות.
70 שנה לאחר אותו יום החליטה אווה אפל, מנהלת המוזיאון לתולדות העיר נתניה, לאתר את צאצאיהם של נוסעי האוטובוס מנתניה. במקביל החל יוחנן לייב, מנהל הארכיון של מושב נחלים ליד פתח תקווה, להתחקות אחר השלט הוותיק של משרד הביטחון בכניסה למושב, שסימן את המיקום המדויק של התקפת הטרור על שני האוטובוסים.
לדבריו, "כששיפצו את תחנת הדלק בכניסה למושב, הפועלים הערבים העלימו את השלט ההיסטורי. יחד עם ארגון 'חברי ותיקי ההגנה בפתח תקווה' וחברים נוספים מהאזור, החלטנו למצוא את השלט הישן, ולהקים אנדרטה חדשה ומכובדת לזכר ההרוגים הראשונים של מלחמת השחרור".
סיפור היריות הראשונות של מלחמת השחרור והמחסור במידע מדויק על גורל הנוסעים שאב את לייב וחבריו למסע בלשי מרתק לאיתור משפחות הנוסעים בשני האוטובוסים ולהקמת האנדרטה.
לדבריו, "בסוף השכן שלי, דני פרל ממושב מזור, מצא את השלט המקורי קבור מתחת לערמות חול וגושי בטון באחד השדות. יישרנו ושיפצנו את השלט, ותלינו אותו מחדש".
פרל סיפרה על הניסיונות לאתר את יושבי האוטובוס מנתניה: "בהיסטוריה של נתניה זהו סיפור ידוע וריתקה אותנו הסמליות של העניין. פרסמתי הודעה בפייסבוק, העיתונאית המקומית ציפי קפל פרסמה את הסיפור ב'ידיעות נתניה' והתחלנו בתחקיר הבלשי. קיבלתי מידע שיש קבוצה שחוקרת את עניין האנדרטה שנעלמה מצומת נחלים והיה לנו קצת מידע בארכיון העיר", אמרה.
"קרובת המשפחה הראשונה שמצאתי הייתה אחותה בת המאה של שושנה מזרחי ז"ל, שנרצחה בדרך לחתונתה בירושלים. בדרך מקרה הגעתי גם לאברהם, בנו של מהנדס החשמל אריך לוי, שנהרג בעקבות סיבוכים מהפציעה הקשה באוטובוס וכך הדמיון הוצת והתחקיר התחיל".
אסנת לסטר מנתניה, האחיינית של הילדה שטראוס שעלתה על האוטובוס וניצלה, סיפרה: "דודה שלי באה לבקר אותנו עם מכונת התפירה שלה, כדי לתפור להורים שלי וילונות חדשים. הסיפור הקבוע שרץ כל השנים במשפחה שלנו, טוען שבגלל שמכונת התפירה שלה הייתה כבדה, אבא שלי סחב אותה אל החלק האחורי של האוטובוס - כדי שלא תפריע לנוסעים. כשהפורעים תקפו את האוטובוס, דודה שלי התחבאה מאחורי המכונה וניצלה".
לדבריה, "כשדודתי נפטרה החלטתי לקחת ושמור אצלי בבית את מכונת התפירה, שמייצגת עבורי את הקשר האישי שלי עם הקמת המדינה. עברו כמה שנים, ויום אחד שמעתי במקרה ברדיו, שהמוזיאון לתולדות נתניה מחפש קשר לכל הנוסעים שהיו על האוטובוס. פתאום הבנתי שזו אני!"
תמונה של הדודה שלא הכיר
קצין השריון יער ארז הוא האחיין של הנוסעת חיה ישראלי ז"ל, שנרצחה ביריות הראשונות של מלחמת השחרור. בעקבות התחקיר משפחתו הצטרפה לפרויקט ההנצחה. לאנדרטה החדשה בצומת נחלים הוא הגיע עם קרובי משפחה נוספים של הנוסעים, ובידו תמונה ישנה של דודתו שמעולם לא הכיר. "התמונה הזאת הייתה תלויה אצל אבא שלי מאז שאני זוכר ועד יום מותו", אמר.
הוא הוסיף כי סמיכות הרצח והשכול לחגיגות השמחה ההמוניות של כ"ט בנומבר הותירו את משפחתו בתחושה לא נעימה. "האירוע תפס את המשפחה שלי בהפתעה. היישוב היהודי בישראל היה באופוריה, בבוקר עדיין רקדו ברחובות אבל בשעה 10 התחילה להתארגן ההלוויה. אנחנו כילדים גדלנו כשמשהו לא נסגר".
בגזרי עיתונות שאסף מהתקופה נראית הכותרת שמדווחת על שמחת כ"ט בנובמבר, ובצד שמאל למטה - ידיעה קטנה על הפיגוע. "היישוב היהודי באופוריה והוא לא פנוי כדי לעסוק במשפחות שנפגעו. אני חושב שזה הכאיב מאוד למשפחה שלי והכאב הזה הורש אלינו הילדים".
אפל ולייב, שלמתבונן מבחוץ נראה כי הם מכירים כל פרט וכל גרגר מידע על ההתקפה הראשונה במלחמת השחרור, מבקשים להסתייע בציבור כדי למצוא פרטימידע וקרובים של שלושת הנוסעים החסרים באוטובוס מנתניה ופרטים על נוסעים נוספים מהאוטובוס מחדרה.
אפל אמרה: "היו באוטובוס מנתניה 21 נוסעים. במהלך התחקיר איתרנו 18 מהם, חסרים לנו פרטים של שלושה: אם ובנה התינוק שניצלו מהטבח והתחבאו מגואלים בדם בין הגופות, והנוסע היחיד שעלה לאוטובוס מרעננה".
אפל מדגישה את החשיבות הלאומית של הזיכרון המשפחתי בנרטיב הישראלי: "הסיפור לא תם, יש הרבה מאוד פרטים, מסמכים ותמונות שחסרים לנו. ההיסטוריה לא תישמר בבית שלכם. אם לא תחשפו ותשתפו את הסיפור שלכם - הוא פשוט לא יהיה".
לפנייה לכתב/ת 
