ושבו רחפנינו בשלום

בשיתוף תעשייה אווירית

במארס 2017 הסתיימה ההכשרה הראשונה של מפעילי הרחפנים המבצעיים של צה"ל מסוג Phantom 3. בחיל האיסוף הקרבי, שאחראי על הכשרת החיילים, בישרו כי הרחפן יכול לשמש בכל משימה מבצעית, ומאחר שהוא מצמצם את הצורך בסריקות רגליות, הוא מפחית את הסיכון לפגיעה בלוחמים. גם החמאס והחיזבאללה הבינו את היתרונות הגלומים בכלי המבצעי החדש וגם הם תיגברו את יכולות הרחפנים שברשותם. באוגוסט 2017 נפל רחפן ששיגר החמאס בשטח ישראל. הרחפן אותר על ידי כוח צה"ל ונלקח לבדיקה. 

רחפן הוא מסוק זעיר לא מאויש המופעל מרחוק באמצעות שלט אלחוטי. האפשרות המטרידה, שבה רחפן צה"לי ייפול חלילה בשטח אויב, מעסיקה בימים אלה גם את בנות פרויקט "מהנדסות העתיד" - המשותף לתעשייה האווירית, "ידיעות אחרונות" ו־ynet. במסגרת הפרויקט נבחרות 100 תלמידות כיתה י"א מצטיינות בתחומי המתמטיקה והמדעים, ובסיוע של מנטוריות, מהנדסות מהתעשייה האווירית, הן עובדות על פרויקטים הנדסיים חדשניים ופורצי דרך.

השנה מתקיים הפרויקט בפעם השלישית ולראשונה - לרגל 70 שנות עצמאות של מדינת ישראל, משתתפת בו החטיבה הטכנולוגית ליבשה אט"ל (חט"ל) של זרוע היבשה בצה"ל - שאף העלתה חלק מהרעיונות לנושאים הדורשים פיתוח. אחד מאלה נוגע למזעור תקלות הרחפנים המבצעיים ומתן מענה לנחיתת חירום של רחפנים. בנות קבוצה 6 של הפרויקט בוחנות עכשיו שלל רעיונות יצירתיים להתמודדות עם הבעיה. לצורך כך הוצמדו להן שתי מנטוריות מהתעשייה האווירית ולצידן שתי מנטוריות מצה"ל.

שומרות הרחפנים(צילום: אבי מועלם)

לפני המפגש האחרון הבנות קיבלו הסבר מפורט על ההאמר הרובוטי של צה"ל — רכב ביטחון אוטונומי לא מאויש (קצת בדומה לרחפן), המיועד לאבטחת גבולות ומתחמים רגישים. ההאמר מפטרל ובוחן את השטח בעזרת ציוד ראייה, מדווח למרכז שליטה ובקרה, וניתן לגלות בעזרתו מסתננים. לאחר ההסבר והצילום המשותף ליד ההאמר, הבנות ניגשו לעבודה.

"התחלקנו לשלוש תתי־קבוצות שכל אחת עוסקת בפן אחר של הבעיה", מספרת שחר כהן אורגד ממודיעין, מחברות הקבוצה. "תת־הקבוצה שלי עוסקת בנושא זיהוי תקינות חלקי הרחפן על ידי המפעיל בשטח. העלינו רעיונות כמו צ'יפ שיהיה עליו את כל המידע על הרחפן או ברקוד עם מספר סידורי שיוכנס למסד נתונים מקיף לכל רחפן. המפעיל יוכל לדעת על פי המספר הסידורי מה מצבו של כל חלק ברחפן שלו".

נויה ברקוביץ' מעין איילה מוסיפה: "רעיון נוסף שהעלינו נוגע לתוקף הזמן של חלקי הרחפנים. לכל רכיב ברחפן יש תוקף של שעות טיסה, לאחד נניח יש חמש שעות ולשני שש שעות. כיום המפעיל לא יודע את תוקף השעות שיש לכל חלק כי החלקים מגיעים אליו בצורה מעורבת. העלינו רעיון שכבר במחסן ירכזו את חלקי הרחפנים לפי תוקף שעות הטיסה שלהם, וכך המפעיל יוכל לדעת בדיוק לכמה שעות טיסה מסוגל הרחפן שבידו להגיע".

לשמור על קשר

"תת־הקבוצה שלי עוסקת בנחיתות חירום של רחפנים ומה קורה כשרחפן מאבד קשר עם המפעיל", מספרת מאיה סרי ממודיעין. "הרעיון הראשון שלנו הוא ניווט אינרציאלי - ניווט עצמאי אוטומטי ללא ג'י־פי־אס. במסגרת הרעיון הזה הצענו שיהיו מספר מקומות בארץ שבהם הרחפן יוכל לנחות בצורה בטוחה לצורך מניעת התרסקות. כל רחפן ינחת בנקודה הקרובה ביותר למיקום שלו".

טל בונן מקריית־אתא מתעכבת על נקודה לא פחות חשובה. "דיברנו על הוספת חיישני קול ותנועה שימנעו את התרסקות הרחפן שאיתו אבד הקשר על אנשים או בעלי חיים. חיישני הקול ישדרו גלי קול לאותו גוף ויוחזרו ממנו לרחפן והוא יוכל 'לדעת' על מה הוא נוחת, או לחלופין ישדרו גלי תנועה שבאמצעותם הרחפן ירגיש שמשהו זז במקום שבו הוא רוצה לנחות והוא ינחת במקום אחר. חשבנו גם על חיישני טופוגרפיה שימנעו נחיתה על משטח לא ישר וכך ימנעו את התרסקותו. פתרון נוסף הוא שימוש ב'דיפ לרנינג' - מצלמת רחפן שרואה דמות אדם ולומדת בעצמה לזהות אותו כך ומונעת מהרחפן לנחות עליו".

תפקיד ארבע המנטוריות של הקבוצה הוא לבחון את הרעיונות שמעלות הבנות ולכוון אותן לעבר פתרונות יצירתיים שניתנים למימוש. "בסופו של יום אנחנו מדברים על מפעיל שיוצא לשטח עם ערכת גב שממנה הוא מרכיב את הכטב"ם - מזל"ט או רחפן מודולריים קטנים", מסבירה אלה שלפיר, ראש תחום טכנולוגיות פיתוח בתעשייה האווירית.

"כאשר הוא מנסה להטיס את הרחפן הוא יכול לגלות שישנו חלק שסובל מתקלה ומונע את ההטסה. המשמעות של איתורי התקלות ותיקונן היא בזבוז זמן יקר בשטח והרעיון שאיתו אנחנו והבנות מתמודדים הוא מזעור אותן תקלות וייעול זמן הטיסה. היבט נוסף שבו עוסקת הקבוצה הוא נחיתת חירום לרחפנים. זה נושא שמעסיק היום מאוד גורמים שונים ברחבי העולם ונאס"א אף הוציאו פרסום לאחרונה שלפיו הם מחפשים פתרון להתרסקויות רחפנים".

לדברי המנטורית נטלי ארז, העוסקת בפיתוח עסקי בתעשייה האווירית, "הדרישות שעימן אנו והבנות מתמודדות הגיעו היישר מיחידות השדה של צה"ל המפעילות כטב"מים בפעילותן המבצעית. על החיילים שמפעילים את הכלים הללו לעמוד בשלושה אתגרים - להגיע לשטח עם כטב"ם תקין, להגיע עם חלקי חילוף מתאימים ולמנוע תקלות במהלך הטיסה ונחיתות החירום. לשלושת הדברים אין כיום מענה בצה"ל והבנות בהכוונתנו עמלות על מציאת פתרונות מחוץ לקופסה לבעיות אלו". 

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף תעשייה אווירית