זיכוי אלון חסן: להב 433 והפרקליטות "חטפו" מהשופט
זיכוי יו"ר ועד העובדים לשעבר בנמל אשדוד משוחד, הפך למעשה לכתב אישום נגד התנהלות פרקליטות מחוז דרום ויחידת הדגל במשטרה. "חוש הריח של המשפטן, יהא הוא אנין ומדויק ככל שיהא, אין הוא בבחינת בסיס לקביעה אם נעברה עבירה". הפרקליטות: "בדקנו את עצמנו בכל שלב ושלב, מתוך מטרה לעשיית משפט אמת וצדק"
הזיכוי המהדהד של יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר אלון חסן מהעבירות שיוחסו לו בפרשת השוחד בנמל, העמיד במבוכה את התנהלות הפרקליטות והמשטרה. שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יואל עדן - שזיכה את חסן מלקיחת שוחד, בקשת שוחד והפרת אמונים - מתח ביקורת חריפה בהכרעת הדין על פרקליטות מחוז דרום ועל יחידת להב 443 של המשטרה שניהלה את החקירה.
בין היתר התייחס השופט עדן להסתמכות של הפרקליטות על מה שכינה "חוש הריח" ו"שמועות". השופט גם הביע מורת רוח מכך שהמשטרה ביצעה חקירה עצמית תוך כדי התנהלות הפרשה ולא נעשתה פנייה למח"ש אחרי שחוקרים בתיק נדרשו לחתום על הצהרה ולפיה לא נתקלו ב"הוראה תמוהה" של החוקר המושחת ערן מלכה. את ההוראה למלכה, שמרצה שבע שנות מאסר בגין מעורבותו בפרשת רונאל פישר, העביר המשנה לפרקליט המדינה לשעבר אלי אברבנאל.
השופט עדן פירט בהכרעת הדין כיצד הפרקליטות איגדה רסיסי שמועות וראיות נסיבתיות ובנתה מהם תיק שוחד חמור נגד יו"ר ועד העובדים לשעבר בנמל, קרוב משפחתו דוד חסן ומנכ"ל הנמל לשעבר שוקי סגיס. השופט, שזיכה גם את קרוב המשפחה ואת מנכ"ל הנמל לשעבר, ציין כי "טענות אשר מתמקדות באווירה, בשמועות ובריח לא טוב העולה מהתנהלות - אין מקומן בהליך הפלילי. חוש הריח אינו יסוד מיסודות עבירה, ואינו כלי פרשני".
הוא הוסיף בהקשר זה כי "אותו 'ריח רע', איננו, ואינו יכול להיות הבסיס לקביעה בדבר החומרה המיוחדת הנדרשת. חוש הריח של המשפטן, יהא הוא אנין ומדויק ככל שיהא, אין הוא בבחינת יסוד מיסודות העבירה, ואין הוא הבסיס לקביעה אם נעברה עבירה, אם לאו". במילים אחרות, השופט עדן תיאר כיצד הפרקליטות בנתה תיק שמורכב מהשערות, והרכיבה מהן כתב אישום שמבוסס על תחושת בטן.
"אותה יחידה חוקרת את אנשיה"
חצי הביקורת הנוקבים יותר של השופט הופנו להתנהלות החקירה במשטרה. השופט עדן העלה כאמור טענות קשות בנוגע להתנהלות יחידת הדגל של המשטרה, להב 433, וציין בהכרעת הדין כי "אין זה ברור מדוע אותה יחידה חוקרת את אנשיה, ואותה יחידה מנהלת את הבדיקות אשר אמורות להתבצע על ידי המחלקה לחקירות שוטרים".
בדבריו התכוון כאמור השופט לבדיקה שבוצעה בנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש צוות החקירה, השוטר המושחת מלכה. בשל כך לא נחקרה ההוראה של מלכה לבצע חקירה של חסן שלא במסגרת המקובלת, על מנת למנוע השארת עקבות במערכות המחשוב.
"לא נחה הדעת מהתנהלות זו", כתב השופט עדן. בין היתר עלה כי לאחר שחקירת מח"ש בעניינו של השוטר מלכה הסתיימה והוא הורשע, התבקשו החוקרים בתיק של חסן על "תצהירים", שלפיהם "לא נתקלתי בכל הנחיה או הוראה תמוהה מצד רב-פקד ערן מלכה (ראש המחלק) או ממפקדים אחרים במהלך הפרשייה". השופט עדן הגדיר את ההתנהלות הזאת כ"בעייתית".
חוקרת אחת בלבד סירבה לחתום על הנוסח. השופט קבע כי שיטה זו היא בבחינה משטרה שחוקרת את עצמה. לדברי השופט עדן, "מובן כי החתמת תצהירים אלו היא מעין פעולה חקירה. עוד מובן, כי למעשה אין מדובר בחקירה של ממש, שכן מדובר בהנחת תצהירים לחתימה, ללא בירור פרטים".
השופט הוסיף כי "התברר, כי לא מדובר ביוזמה של יחידה 433 או מי מטעמה". במהלך המשפט נודע כי מדובר היה בהנחיה של המשנה לפרקליט המדינה דאז אלי אברבנאל. באחד הדיונים בנושא, אמר נציג הפרקליטות עו"ד עמיחי חביביאן כי "הייתה אי נוחות מהרעיון שעכשיו ייקחו את כל היחידה אחרי הטראומה ויעבירו את כל חוקריה לחקירת מח"ש כשאין חשד קונקרטי נוסף מעבר למה לכל מה שהתגלה בנוגע במח"ש. שהרי ערן מלכה תוך שפעל כחפרפרת, אנשים סביבו לא ידעו ולא יכלו לדעת שכך הדברים מתפתחים, חקירת מח"ש ביררה כבר מה היו ההשלכות של מעשים אלו, לא היה חשד קונקרטי".
"זאת ועוד", ציין עו"ד חביביאן. "מה היה אמור לקרות, לגישת נותני ההנחיה, אילו היו נאמרות על ידי חוקרים אמירות בדבר הנחיות חריגות ותמוהות של מר ערן מלכה? האם אז היה העניין עובר לחקירת מח"ש? ההנחיות, כולן, באו מגורמים בפרקליטות המדינה, ויש לומר כי החוקרים ביחידת המשטרה הועמדו מכוח הנחיות הפרקליטות בסיטואציה בעייתית. קיים קושי באופן ההתנהלות האמורה של הגורמים אשר הורו ליחידת המשטרה, לבדוק את עצמה".
השופט התייחס בהכרעת הדין להיעדר תיעוד של חקירת עדי המדינה בתיק. הוא הדגיש כי השיחה עם עד המדינה המרכזי בתיק, שבה החליט להפוך לכזה, לא תועדה. "אי תיעוד שיחות חשובות עם עד מדינה, ובפרט אי תיעוד השיחה שבה העד משנה גישתו, אינו עניין רק למקרה זה", ציין השופט עדן. "לא אחת נחקרים עדי מדינה באופן שאינו כולל תיעוד. מצב דברים זה מקשה על ירידה לחקר האמת, ואינו מאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות הקשורה בעדותו של עד המדינה, סיבת שינוי גישתו, הבטחות או שמא איומים כלפיו, או כל עניין אחר שהועלה באותה שיחה נעלמה".
הוא ציין עוד כי "מדובר בפעולה שהיא בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה כפי שפורט לעיל. אין מדובר בעניין קטן, שולי או זניח. מדובר במרכז בחינת עדותו של עד מדינה, אשר על סמכה מבקשת המאשימה להרשיע אדם".
"איזוק איננו כלי חקירה"
ביקורת נוספת הופנתה בעקבות הנטייה של חוקרי המשטרה בתיק לאזוק את הנחקרים שלהם, בהם מנכ"ל הנמל לשעבר סגיס. "איזוק איננו כלי חקירה", קבע השופט עדן. "איזוק מטרתו לאפשר קיום החקירה, למנוע הימלטות, ולאפשר שמירה והגנה על החוקר, כאשר קיים בכך צורך. אנו למדים כי כמה פעמים נעשה במסגרת הליך זה, שימוש באיזוק ככלי חקירתי. התרשמות בית המשפט היא כי הדבר נעשה באופן לא ראוי, אשר נועד להשפיע על הנחקר".
מפרקליטות מחוז דרום נמסר בתגובה להכרעת הדין כי "כתב האישום הוגש מלכתחילה לאחר שהפרקליטות סברה שקיים סיכוי סביר להרשעת המעורבים בעבירות המיוחסות להם, ויש לזכור כי חלק מהמעורבים בפרשה הודו, נטלו אחריות והורשעו כבר בתחילת הדרך, ונידונו לעונשים משמעותיים. לאורך כל הדרך העמידה הפרקליטות לנגד עיניה את החשיבות הציבורית בהבאת הדברים להכרעה עובדתית, משפטית וערכית על ידי בית המשפט.
"בית המשפט פרש את חומרי הראיות שהוצגו בפניו באופן השונה מעמדת הפרקליטות, ובסופו של דבר קבע כי יש לזכות. זה תפקידו של בית המשפט וזאת השיטה. יודגש כי הפרקליטות בדקה את עצמה בכל שלב ושלב לאורך ההליך, מתוך מטרה לעשיית משפט אמת וצדק, ומתוך אמונה כי הראיות בתיק מהוות בסיס להרשעת הנאשמים. הפרקליטות תלמד את ההחלטה היטב ותבחן את כל האפשרויות המשפטיות העומדות בפניה".
עו"ד עמית בר, פרקליטו של רונאל פישר, בתגובה לזיכוי של חסן: "אנחנו לא הופתענו ואנחנו שמחים על הזיכוי. זו הוכחה מוחלטת לכך שרונאל נתן לחסן ייעוץ מעולה לאורך כל הדרך. מטעמי חיסיון אנחנו לא יכולים לפרט כמובן, אבל ברור שמי שהנחה את חסן לאורך החקירה ועוד לפניה היה רונאל וצוות המשרד שלו שליוו את חסן כמעט מהיום הראשון. עכשיו ברור לכולם שכל השמועות והרכילות הזדונית על רונאל כאילו פגע בחסן, הם תוצאה ישירה של שקרים של עדי המדינה, בהם ערן מלכה".
לפנייה לכתב/ת 
