שת"פ בין אוניברסיטת תל אביב לסטנפורד וברקלי

חדשות האקדמיה: אוניברסיטת תל אביב הודיעה השבוע על השקת יוזמה חדשה במימון קרן קורת Koret) Foundation) אשר תתבצע באמצעות מענק של 10 מיליון דולר, ונועדה לקדם פריצות דרך בתחומי הרפואה וטכנולוגיית המידע.

מימין לשמאל: ד"ר אניטה פרדימן, מנכ"ל קרן קורת, פרופ' ג'ניפר וידום, דקאנית ביה"ס להנדסה של אוניברסיטת סטנפורד ופרופ' יוסף קלפטר(צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב)

המענק לתקופה של חמש שנים, יפגיש חוקרים ומדענים מובילים מאוניברסיטת תל אביב עם עמיתיהם מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומהמחלקה למדעי הניהול וההנדסה בבית הספר להנדסה של סטנפורד בעריכת מחקרים רב-תחומיים בתחומי הביו-אינפורמטיקה והביולוגיה החישובית וערים חכמות וחיים דיגיטליים, בהתאמה.

"אנו מברכים על כינון הקשרים החדשים בין פקולטות המחקר," אמר פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב. “אנו מודים לקרן קורת על תמיכתה בנתיבים משותפים חדשים שיובילו אותנו לתגליות שיהיו להן השפעה על העולם כולו".

תואר שני בביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית

אוניברסיטת חיפה אישרה לאחרונה את פתיחתו של מסלול לימודים חדש לתואר שני במדעי המדינה עם ספח בלימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית. לתוכנית שני מסלולים: מסלול מחקרי עם עבודת תזה, ומסלול רגל עם עבודת גמר.

התוכנית משלבת בין תחומי היחסים הבינ"ל, האסטרטגיה והביטחון תוך מתן הדגש לרב תחומיות של נושאים אלה במרחב הימי. תוכנית הלימודים תקנה למשתתפיה ידע, כלי חשיבה וניתוח חדשים ומגוונים, תוך אימוץ גישה מחקרית בין–תחומית רחבה, המשלבת ממדים כלכליים, חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים הנגזרים בחלקם לפחות, מהוויית העולם הגלובלי החדש ובעלי זיקה לתווך הימי (Maritime Domain) ) ההולך ותופס מרכיב חשוב בחוסנה ובביטחונה של ישראל. אפשרויות התעסוקה העתידיות של בוגרי התכנית יכולים להיות המשך במסלול לימודים לתואר III במדעי המדינה, או בעבודה בגופי ממשלה, מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות המבצעים עבודות ניתוח אסטרטגי בכל הקשור למרחב הימי.

משך הלימודים בתוכנית הוא שנתיים, כאשר הקורסים עצמם נלמדים במהלך יום לימודים אחד בשבוע, במשך שלושה סמסטרים. לתלמידים מצטיינים בתוכנית יוענקו מלגות.

יציבות במספר הנרשמים לאוניברסיטאות ולמכללות

בחמש השנים האחרונות ישנה יציבות יחסית במספר המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות, ובשנת תשע”ז הם עמדו על 31.9 אלף ועל 43.2 אלף, בהתאמה. כך עולה מנתונים שפרסמה אתמול (יום ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עוד עולה מהנתונים כי בין השנים תשע"ו (2015/16) לתשע”ז הייתה עלייה באחוז המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות (מ-25.0% ל-26.8%, בהתאמה) וכן מהמכללות האקדמיות )מ-15.1% ל-17.5%, בהתאמה).

בממוצעי הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים בעדיפות ראשונה היה פער משמעותי (של 103 נקודות בממוצע) בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות (627 לעומת 524 נקודות, בהתאמה), ובמיוחד בביולוגיה (פער של 172 נקודות בממוצע). המקצועות הסלקטיביים ביותר באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (735), פיזיקה-מתמטיקה (720), מדעי הקוגניציה (713), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (709), חישוב ועיבוד מידע-מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (687), מדעי הרפואה (683), איכות הסביבה ומשאבי טבע (681), מדעי המחשב (681), רפואת שיניים (680), הנדסת מחשבים - מדעי המחשב (680), התוכנית הרב תחומית במדעי הרוח (678), כימיה פיזיקלית (677), הנדסת חשמל (677), לימודים קלאסיים (676).

המקצועות הסלקטיביים ביותר במכללות האקדמיות היו: התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (652), הנדסת אלקטרו-אופטיקה (638), הנדסת מערכות תקשורת (633), ביואינפורמטיקה (628), מדע הדתות (627).