צבי רוטנברג ז"ל: המכתב האחרון - והחלום לחזור לקטיף התותים
במרץ 1968, שלושה שבועות לפני שרכבו עלה על מוקש במהלך סיור שגרתי, ביקש צבי רוטנברג ז"ל לדעת אם "הכול כשורה עם התות" - וקיווה שהחופשה החקלאית שביקש תאושר, כדי שיוכל לעזור להוריו בעבודת המשק
הוא נולד עשרה ימים בלבד לפני קום המדינה - נער צנוע, מסתפק במועט, בן מסור שהקפיד לעזור להוריו עם הטיפול במשק התותים. אפילו במרץ 1968, פחות מחודש לפני שמצא את מותו, התעניין צבי רוטנברג ז"ל בעיקר לשמוע מהוריו אם "הכול כשורה עם התות".
צבי נולד לישראל וזהבה, ונקרא על שם סבו מצד אימו, משה צבי, שנרצח על ידי הנאצים בפולין. הוריו החזיקו במשק חקלאי משפחתי במושב משמר השבעה שבו התגוררו, והוא עצמו התחנך בבית דגן. סביבתו מעידה עליו כנער רחב לב ובעל חוש הומור, שתמיד דאג לעזור לחבריו. בין יתר עיסוקיו, היה חבר בתנועת "הנוער העובד", ולמד בתיכון מקצועי ברמלה. כשהתבגר התפרנס כפועל בניין, ובמאי 1966 התגייס לחטיבת הצנחנים.
במלחמת ששת הימים, רוטנברג היה חלק מכוח הכיבוש של אזור ירושלים ולטרון, ובמכתב למשפחתו סיפר איך עברו הוא והחיילים בין הכדורים השורקים עם ג'יפ פתוח. "אימא, אל תדאגי, לכל כדור יש כתובת", כתב בזמן המלחמה. רוטנברג סיים בהצלחה קורס מ"כים ושירת כחובש בסיירת "חרוב" של חטיבת הצנחנים. חבריו לגדוד מספרים על חבר לנשק, שסוחב על גבו ציוד כדי להקל על החיילים.
שלושה שבועות לפני מותו, הגיש רוטנברג בקשה רשמית לקבלת חופשה חקלאית - כדי לעזור לאביו בעונת קטיף התותים. רוטנברג לא שיער שהמכתב השגרתי שכתב להוריו, שבו ביקש מהם לבדוק האם טפסי החופשה החקלאית אושרו, יהיה לזיכרון המוחשי האחרון ממנו. אחותו רבקה מספרת שמשאת נפשו הייתה לסייע לאביה בקטיף ובאריזת התותים. "הוא כתב לנו שלושה שבועות לפני שנהרג, ושלח את זה כגלויה. במכתביו הוא לא ביקש שום דבר - רק לדעת האם הטפסים אושרו", היא מוסיפה.
"לאימא ואבא וכולם, אני כותב את המכתב בהפרש של יומיים בלבד, כדי לתקן טעות", כתב במרץ 1968. "במכתב הקודם, רשמתי שאת חג פורים אני לא מבלה בטוב, אבל מסתבר שבסוף הרבה זמן לא ביליתי ככה. למרות שאני לא יודע לרקוד, נהניתי מאוד בנשף המסכות בדיסקוטק. אני רוצה להזכיר את בעיית המכנסיים שלי, והחופשה החקלאית. ייתכן שאני אצא בזמן הקרוב לחופשה, אבל לא מבטיח. האם הכול כשורה עם התות?" כתב רוטנברג בגלויה האחרונה להוריו.
ב-8 באפריל 1968, בעת שפיקד על סיור שגרתי בבקעת הירדן, רכבו של רוטנברג עלה על מוקש. הוא נפצע קשה ומת במקום. בתקרית זו נהרגו גם שניים מחבריו לנשק - זאב פרום ז"ל והגשש הבדואי רחאל מרעי ז"ל. צבי רוטנברג הובא למנוחת עולמית בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.