דפנה פייגנבלט ז"ל: חופשה מיוחדת לשיקום השבט
קצינת החינוך הנלהבת עמדה לצאת לחופשה מיוחדת כדי לעזור לשקם את שבט הצופים שלה בקריית שמונה - אך נהרגה בתאונה במהלך סיבוב אחרון בין החיילים ברמת הגולן. סיפורה של מי שתוארה כ"נערת הפלדה מקריית שמונה"
אהבה וידיעת ארץ ישראל זרמו בדמה של דפנה פייגנבלט ז"ל, בת בכורה לרות ולאפרים. היא נולדה באוגוסט 1965 בעיר צפת, והתחנכה במוסדות החינוך של קריית שמונה. בתיכון המקיף "דנציגר", הפגינה הנערה כישורי משחק במהלך לימודיה במגמת התיאטרון, וגילתה גם בקיאות בידיעת הארץ.
"דפנה הייתה אישיות כובשת ולא שגרתית. נערה גבוהה ויפה, שעיניה הגדולות וצחוקה המתגלגל ליוו את הווייתה התוססת", מספר אביה, אפרים פייגנבלט. כבר מגיל צעיר עסקה בעשייה חברתית. "כנערה היא התנדבה, הדריכה והובילה פעילויות רבות למען הציבור", מספר האב. "דפנה הייתה הרוח החיה, ומרכזת סניף המשמר האזרחי בקריית שמונה, והובילה בין היתר קבוצת מתנדבים לשיפוץ מקלטים בעיר. זאת, בנוסף להיותה יו"ר מועצת התלמידים בתיכון, ומפיקת העל והשחקנית הראשית בכל מסיבה".
דפנה פייגנבלט ז"ל
כתוצאה מהדאגה לתושבים מחוסרי כל והובלת פרויקט שיפוץ מקלטי העיר בתקופות מטחי הקטיושות בתחילת שנות השמונים, נבחרה פייגנבלט ביותה תלמידת כיתה י"א להיות מועמדת סופית לתואר "צבר השנה" של המגזין "מעריב לנוער" - שם תוארה כ"נערת הפלדה מקריית שמונה".
"גם בצופים דפנה גדלה כחניכה נלהבת, ועם השנים הפכה למדריכה וכמובן לראש הגדוד", מספר אביה. עוד בטרם גיוסה לצבא, פייגנבלט ביקשה לצאת לקורס קדם צבאי של מש"קיות חוי"ה (חינוך וידיעת הארץ). בשל אהבתה הגדולה לארץ ישראל, האמינה כי תוכל לתרום רבות לחיילי צה"ל. היא התגייס לשירות חובה כמש"קית חוי"ה בינואר 1984, הגיעה לגדוד 13 של גולני ובהמשך יצאה לקורס קצינות חינוך וחזרה כקצינה לחטמ"ר 474.
בעת שירותיה בחטמ"ר 474 ברמת הגולן, הגיעו לאוזניה של פייגנבלט ידיעות על מצבו ההולך ומידרדר של שבט הצופים "גונן" בקריית שמונה. הקצינה, שהייתה לאחד מעמודי התווך בשבט הצופים, לא יכלה לשאת את המחשבה של פירוק מפעל ערכי זה. היא החליטה לבקש אישור מיוחד מאלוף פיקוד הצפון דאז אורי אור לשלב במהלך השירות כקצינת חינוך פעילות התנדבותית לטובת שיקום השבט.
דפנה פייגנבלט ז"ל בפעילותה בצופים
"הזיכרון האחרון שלי מדפנה קשור מאוד למי ולמה שהיא הייתה", נזכר אביה. ביום שישי, 20 בספטמבר 1985, מתקשרת פייגנבלט להוריה בהתרגשות ומודיעה על חופשה מיוחדת שקיבלה. "זה היה בין ראש השנה ליום כיפור. היא מרימה טלפון הביתה, ומדווחת לנו בשמחה שקיבלה חופשה מיוחדת לרדת אל העיר, לצורך פעילותה החדשה בשבט", מספר אפרים.
קצינת החינוך הנמרצת החליטה לבצע עוד משימה אחת בטרם הירידה הביתה: "לעלות למוצבים של החטיבה, כדי לעודד שם עוד קצת את החבר'ה שנשארים בשבת ובחג, ולדאוג להם לתפוח בדבש והפעלות לשנה החדשה".
פייגנבלט התקשתה למצוא הסעה ממוצב למוצב, כדי לבקר ולברך את חיילה במוצבים השונים. "לא נמצא מי שיכול להסיעה למוצבים, ודפנה שלא מוותרת על משימות הקודש מתחננת ומתעקשת. בסופו של דבר, משתכנעים לאשר לה נסיעה עם מי שרק שבועיים קודם לכן קיבל רישיון. באחת מדרכי העפר המשובשות, ניסה הנהג להימלט מבור בכביש - והתהפך. דפנה נהרגה במקום", משחזר אביה בכאב.
ביום ה' בתשרי תשמ"ו (20 בספטמבר 1985) נפלה דפנה פייגנבלט, בת 20 במותה, בעת מילוי תפקידה כקצינת חינוך. "המשפחה ושבט הצופים נותרו מיותמים. דפנה הותירה אחריה הורים, שתי אחיות ואח אחד, ועתיד גדול שציפה לה אשר לעולם לא יתממש", מסכם האב.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
