ניב חזון ז"ל: מסמך רפואי מוכתם בדם

על גופו של ניב חזון ז"ל, שנרצח ב"ליל הגלשונים" בנובמבר 1987, נמצא מסמך רפואי מוכתם בדם - שממחיש יותר מכל דבר אחר את ההקרבה העצמית שלו ואת אומץ ליבו. על אף מגבלותיו הפיזיות ולמרות המלצות רפואיות ברורות, התעקש הצעיר לשרת כחייל קרבי בצה"ל ולממש את חלומו. "ניב סבל כל חייו מאסטמה, וכבר בצו הראשון קבע הרופא שאינו מתאים לשרת בחיל קרבי", מספר אביו, שמואל חזון.

ניב חזון ז"ל

בשנת 1968 נולד בנם של רינה ושמואל בקיבוץ גבת, ועד גיל תשע למד במוסדות החינוך במקום. בסוף שנות השבעים העתיקה משפחת חזון את מגוריה לכפר גנים בפתח תקווה, ושם המשיך את לימודי התיכון במגמת כימיה. חזון הנער בלט בזכות כושר ביטוי מפותח וחשיבה יצירתית. הוא נהג לצפות בסרטי איכות, להאזין למוזיקה וליהנות מהצגות תיאטרון - ובאלה שיתף את משפחתו וסביבתו.

אחרי שסיים תיכון, וגם הספיק לטייל ברחבי אירופה, התגייס לחיל הקשר בפברואר 1987 ובכך זכה להגשים חלום. "ניב לא ויתר והצליח לשכנע את צה"ל לגייסו כחייל קרבי. הוא גויס לחיל הקשר וסופח לחטיבה הלוחמת של הנח"ל", מספר אביו.

המסמך הרפואי שקיבל ניב חזון ז"ל לפני מותו

עוז רוחו ומסירותו לשירות הקרבי ייזכרו אצל הוריו כצוואה שהותיר אחריו בנם. במהלך שירותו בתוך גבולות לבנון, עבר ניב התקף אסתמה קשה ופונה בהוראת מפקד החטיבה לבית החולים זיו בצפת. "כשהתאושש הופנה לוועדה רפואית בצריפין", נזכר אביו. את ההוראה הרפואית המופרשת שקיבל, הוריו ינצרו. "הוועדה קבעה ש'יש להוציאו מתנאי שטח ויש להציבו במקצוע שלו בבסיס בנוי ללא אבק'", מפרט שמואל.

בדרכו חזרה מצריפין, ביקש חזון מהוריו לעצור בביתם לפני ההגעה לבסיס. "בבית הוא הכניס את המסמך לשקית ניילון - כלומר חתם אותו בשעוות נייר. בדרך לבסיס ניסיתי לשוחח עם ניב על מסירת המסמך, אבל הוא הסיט אותי מנושא השיחה בשאלות על עבודתי בתחום החינוך", משחזר האב. לקראת הכניסה לבסיס, שמואל מנסה בפעם האחרונה לדרוש מבנו למסור את המסמך הרפואי למפקדיו - ובנו משיב: "אבא, נכון שאמרו לי למסור את המסמך הרפואי, אבל לא אמרו לי מתי למסור אותו".

ב-25 בנובמבר 1987, שני מחבלים שהשתייכו לחזית העממית לשחרור פלסטין הצליחו לחדור בדאייה עם גלשן אוויר מלבנון למרחב האווירי של ישראל. אחד המחבלים נורה על ידי כוחות צה"ל ונהרג סמוך לכפר יובל, והמחבל השני הצליח לנחות בשדה ממזרח לקריית שמונה, סמוך למחנה "גיבור".

המחבל החל מיד במסע הרג: הוא פתח באש לעבר טנדר צבאי, הרג קצין צה"ל ופצע חיילת נוספת. לא עבר זמן רב, והמחבל הסתער על מאהל מפקדת חטיבת הנח"ל. הוא הצליח לחדור למחנה ובאמצעות ירי והשלכת רימוני יד הצליח לרצוח עוד חמישה חיילים ולפצוע עשרה נוספים - עד שנורה למוות על ידי האפסנאי, רב"ט גדעון בשארי.

דף מיומנו של ניב חזון ז"ל

בין קורבנות ליל הגלשונים היה גם ניב חזון ז"ל, בן 19 במותו. "ניב שמר את המסמך הרפואי בכיס חולצתו הצבאית, עד לנפילתו", מספר אביו. בחפציו האישיים שהוחזרו להוריו נמצאה שקית הניילון כשבתוכה המסמך הרפואי, ועליו כתמי הדם. ניב גם השאיר מכתבים ושירים שכתב שמהם קרנה אישיות חמה, רגישה ואכפתית, הפוקחת עיניים לנעשה סביבה - למשפחה, לחברים, לאנשים, למאורעות, לפוליטיקה ולספורט. בגיל שבע כתב ביומנו: "כשפורצת מלחמה, כולם בוכים. כשמנצחים במלחמה, כולם שמחים אבל גם קצת עצובים בגלל החללים שהקריבו את חייהם למולדת", כתב אז.

ניב חזון ז"ל הובא למונחת עולמים בבית העלמין הצבאי בסגולה. הוא הותיר אחריו הורים ואחות ואח - מיכל ואבי.