בקשה לייצוגית נגד קסטרו: "מעודדת הפרעות אכילה"
בהיעדר אכיפה מצד המדינה - ניסיון לאכיפה פרטית של חוק הפוטושופ. לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד קסטרו בטענה כי חברת האופנה מפרה את החוק, המחייב מפרסמים להציג אישור רפואי כי הדוגמנים אינם סובלים מתת משקל וכי נעשה שימוש בתוכנה גרפית להצרת היקפים. קסטרו: "פועלים על פי החוק"
לטענת התובעים בקסטרו מתעלמים מחוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות שנכנס לתוקף בשנת 2013.
החוק מחייב מפרסמים להציג אישור רפואי לכך שהדוגמניות והדוגמנים שמופיעים בפרסומות אינם סובלים מתת משקל. בנוסף, אוסר החוק לעשות שימוש בתוכנות מחשב לצורך הצרת היקפי הגוף של הדוגמנים מבלי שהפרסום יכלול הבהרה כי נעשה שימוש בתוכנה כזו.
על פי הנטען בתביעה, שהוגשה על ידי עורכי הדין אביטל קליין וגרגורי פאוסט קורצ'מני, בפרסומות של קסטרו נעשה שימוש "בתצלומים של דוגמנויות אשר מצויות במצב של תת משקל כהגדרתו בחוק".
בנוסף מתארים התובעים כי בקסטרו לא הציגו אישורים רפואיים באשר למצבם הגופני של הדוגמנים והדוגמניות ולא פרסמו הבהרה בדבר השימוש בתוכנות לעריכה גרפית לצורך הצרת היקפי הדוגמנים כנדרש בחוק.
חוק הפוטושופ הפך לאות מתה
על אף שהחוק להגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, הידוע גם בשמו חוק הפוטושופ, נכנס לתוקף בשנת 2013 בפועל הוא אינו נאכף. בדברי ההסבר לחוק מתואר כי מטרתו הינה "לצמצם את ההשלכות שיש לחשיפה לפרסום המציג דוגמנים ודוגמניות ואנשים ידועים ומפורסמים רזים באופן קיצוני". הצגת דוגמנים רזים באופן קיצוני, כך מתואר במטרות החוק, יוצרת דימוי גוף נמוך בקרב אלו הנחשפים לפרסומות ומעודדת התפתחות של הפרעות אכילה.
למרות ההגבלות שמטיל החוק, הוא אינו קובע סנקציות נגד המפרסמים שאינם עומדים בדרישתו.
משרדי הממשלה מתנערים מאחריות
המרכז למחקר ולמידע של הכנסת, הממ"מ, פרסם לפני כשנה דו"ח שעסק ביישום ואכיפת חוק הפוטושופ. בממ"מ ניסו לברר איזה משרד ממשלתי אמון על יישום החוק ופנו למשרד הכלכלה והתעשייה, למשרד העבודה והרווחה ולמשרד הבריאות, אך בשלושת משרדי הממשלה התנערו מהאחריות.
"ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי לא מונה במשרד גורם האמון על אכיפת החוק. לדברי משרד הכלכלה והתעשייה אין כיום אפשרות מעשית לאכוף את החוק, שכן אין למשרד זרוע אכיפה", נכתב בדו"ח.
ממשרד הבריאות נמסר לממ"מ כי "האכיפה של חוק זה צריכה להתבצע בתחום המסחרי-כלכלי ולכן הדבר איננו בתחום המנדט של משרד הבריאות".
בממ"מ פנו גם להסתדרות הרפואית בישראל ולארבע קופות החולים במטרה לברר האם ניתנו מטעמן אישורים למדדי גוף תקינים של דוגמנים ודוגמניות. מתשובות הגופים למרכז המחקר עולה כי לא ידוע על רופאים שנתבקשו להנפיק אישור שכזה.
גם בסוכנות הדוגמנות "יולי", אחת מסוכנויות הדוגמנות הגדולות בארץ, השיבו לממ"מ כי בפועל הם אינם נדרשים להציג את האישורים למדדי גוף תקינים של הדוגמנים שהם מייצגים.
ההנחיה המחייבת מפרסמים לכלול גילוי נאות כי נעשה שימוש בתוכנת גרפיקה הפכה גם היא לאות מתה. בדיקה של הקליניקה לחקיקה חברתית של המרכז הבינתחומי בהרצליה העלתה כי רק פרסום אחד מתוך מאות פרסומות שנבדקו הכילה את ההבהרה.
"אכיפה פרטית - הדרך היחידה לאכוף את החוק"
התובעים מציינים בתביעתם כי תת האכיפה של החוק היא שהנחתה אותם בהגשת תביעתם: "הדרך היחידה למנוע מחוק הדוגמנות להיות אבן שאין לה הופכין היא האכיפה הפרטית".
התובעים דורשים פיצוי כספי מחברת האופנה וכן הם דורשים מבית המשפט שיצהיר כי בקסטרו הפרו את חוק הפוטושופ. "להצהרה זו יש משמעות ציבורית ממדרגה ראשונה הואיל והנתבעת הינה חברת אופנה מובילה בישראל וההצהרה המבוקשת תביא לשינוי התנהגות בקרב שחקניות אחרות בשוק".
בנוסף דורשים התובעים מבית המשפט שיורה לקסטרו לשנות את התנהלותה "כך שמעתה ואילך הנתבעת תפעל בהתאם לדין ותקיים את ההוראות של חוק הדוגמנות", לשון כתב התביעה.
מחברת קסטרו נמסר בתגובה: "חברת קסטרו פועלת על פי החוק. הדוגמנים והדוגמניות המופיעים בקמפיינים ובאתר האונליין שלנו הינם בעלי BMI תקין וכל הפרסומים עומדים בדרישות החוק. אנו מאחלים לכל אוהבי האופנה חג שמח".
לפנייה לכתב/ת 
