גיבורה שהפכה למנודה: וויני מנדלה מתה בגיל 81
היא הייתה ממובילות המאבק במשטר הגזעני בדרום אפריקה ונלחמה עשרות שנים למען שחרור בעלה נלסון מנדלה מהכלא. אבל אחרי קריסת האפרטהייד נחשפו הזוועות שביצעו ביריוניה האכזריים והיא הסתבכה בשורה של שערוריות משפטיות
וויני מנדלה, ממובילות המחאה נגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, הלכה לעולמה. כך הודיעה הערב (יום ג') משפחתה. היא הייתה בת 81 במותה.
וויני מנדלה הייתה רעייתו של גיבור המלחמה באפרטהייד נלסון מנדלה בשנים שבהן היה כלוא ברובן איילנד. היא הייתה נשואה לו 38 שנה, בכלל זה 27 השנים שבהן הוחזק בכלא. השניים נפרדו ב-1992, וב-1994 הוא נבחר לנשיא דרום אפריקה, אחרי קריסתו של משטר האפרטהייד. נלסון מנדלה הלך לעולמו ב-5 בדצמבר 2013.
משפחתה של וויני מנדלה מסרה כי היא מתה בשלווה אחרי "מחלה ארוכה שבגללה נאלצה להתאשפז שוב ושוב בבית החולים מאז תחילת השנה".
וויני מנדלה הייתה דמות שנויה במחלוקת בדרום אפריקה. היו שראו בה את אמה של "דרום אפריקה החדשה", אולם מאבקה באפרטהייד הוצג באור חדש כשנחשף כי לאורך שנים היא הייתה אידיאולוגית חסרת רחמים שהייתה מוכנה להקריב חוקים וחיי אדם למען המהפכה שביקשה להוביל.
דרכיה חסרות הפשרה וסירובה לסלוח ליריביה על פשעי העבר עמדו בניגוד גמור לרעיון הפיוס שבעלה לשעבר נלסון מנדלה ניסה להשריש כדי לבסס בדרום אפריקה דמוקרטיה יציבה ופלורליסטית אחרי שנים של פילוג ודיכוי בצל האפרטהייד.
חילוקי הדעות בין וויני ונלסון מנדלה תרמו בסופו של דבר לפירוק נישואיהם ופגעו קשות בהערכה שרחשו לה רבים מאזרחי דרום אפריקה. עם זאת, היא המשיכה לזכות בתמיכתם של לאומנים שחורים רדיקלים עד ליומה האחרון.
אבל בעוד נלסון מנדלה הפך ב-1994 לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה, וויני מנדלה נקלעה לשורה של בעיות משפטיות ופוליטיות, שיחד עם סיפורים על סגנון חייה הראוותני השאיר אותה באור הזרקורים מכל הסיבות הלא נכונות. בין השאר נחשפו הפעולות האכזריות של ביריונים שפעלו בשמה. היא הואשמה במעורבות ברצח הפעיל הפוליטי סטומפי סייפיי, שנמצא מת ליד ביתה בעיר סווטו אחרי שגרונו שוסף. ב-1991 היא הורשעה בחטיפה ובתקיפה של נער בן 14 משום שהוא נחשד כמודיע. נגזרו עליה שש שנות מאסר, אך הן הומרו לבסוף בקנס.
ב-1995, שלוש שנים אחרי הפרידה מנלסון מנדלה, הודחה וויני מנדלה מתפקידה בממשלתו בעקבות טענות לשחיתות. שנה אחר כך התגרשו בני הזוג. כשהתייצבה בפני "ועדת האמת והפיוס", שהוקמה כדי לחשוף את הזוועות שביצעו שני הצדדים בדרום אפריקה במהלך שנות המלחמה באפרטהייד, סירבה וויני מנדלה להביע חרטה כלשהי על החטיפות ומעשי הרצח שבוצעו בשמה.
רק אחרי תחינות מצד יו"ר הוועדה, הארכיבישוף דזמונד טוטו, הודתה מנדלה בחוסר רצון ש"דברים השתבשו באופן נורא". בדו"ח הסופי שלה פסקה ועדת האמת והפיוס כי מנדלה "הייתה אחראית פוליטית ומוסרית להפרות קשות של זכויות אדם מצד אנשיה".
ארבע שנים אחר כך עמדה מנדלה לדין בגין שחיתות וגניבה במסגרת הונאה בנקאית. השופט גזר עליה חמש שנות מאסר, אבל הוא בוטל בערעור. "איכשהו נראה שמשהו השתבש", אמר השופט שהחליט לשלוח אותה לכלא, "את אמורה לשמש דוגמה לכולנו".
לפנייה לכתב/ת 
