זו הסיבה שבגללה רצוי להימנע מלתת אנטיביוטיקה לתינוק
חוקרים בארה"ב, שבדקו מאות אלפי תינוקות, מצאו כי אלה שטופלו באנטיביוטיקה ב-6 החודשים הראשונים לחייהם היו בסיכון פי 2 ללקות באסתמה בהמשך חייהם ובסיכון פי 1.5 ללקות באלרגיה מסכנת חיים (אנפילקסיס). נמצא גם קשר חזק בין תרופות נוגדות חומציות (רפלוקס) לאלרגיות למזון (סיכון של פי 2.5)
האנטיביוטיקה מצילה חיים במקרי זיהומים חיידקיים - אך עלולה גם לסכן את התינוק: מחקר רחב היקף שכלל מאות אלפי ילדים, מצא כי אלה שטופלו באנטיביוטיקה או בתרופות נוגדות חומציות היו בסיכון גבוה עד פי 2 ללקות באלרגיות ובאסתמה.
ההערכה היא כי הטיפול האנטיביוטי או נוגד החומציות פוגע באוכלוסיית החיידקים הידידותיים במעיים ובכך מגביר את הסיכון לתגובות אלרגיות. המחקר פורסם בגליון החדש של כתב העת JAMA Pediatrics.
בעשורים האחרונים חלה עליה משמעותית בשיעור התחלואה באלרגיה ואסתמה בקרב ילדים. מחקרים בארה"ב ומדינות אחרות הראו עליה בשיעורי הילדים הסובלים מאסתמה, נזלת אלרגית, רגישות למזון ואשפוזים עקב תגובות אלרגיות קשות ומסכנות חיים.
מרבית מרשמי האנטיביוטיקה שניתנו היו לאמוקסיצילין (המוכר בארץ כמוקסיפן ומוקסיוויט), אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילינים המשמשת לטיפול רחב טווח בזיהומים בדם, דלקות ריאות ודלקות אוזניים. הגיל הממוצע שבו קיבלו התינוקות את האנטיביוטיקה היה 125 ימים. החוקרים עקבו אחר הילדים במשך כ-4 וחצי שנים.
מהמחקר עלה כי התינוקות שטופלו באנטיביוטיקה בששת החודשים הראשונים לחיים, היו בסיכון פי 2 ללקות באסתמה בהמשך חייהם, בסיכון גבוה פי 1.75 לנזלת אלרגית, בסיכון פי 1.4 לדלקת עיניים אלרגית ובסיכון פי 1.5 ללקות באלרגיה מסכנת חיים (אנפילקסיס).
קראו עוד מחקרי בריאות מעניינים:
מחקר חדש: אין יתרון בפיצול חיסונים לתינוק
זהירות: אור נכנס לחדר השינה? אתם בסיכון לדיכאון פריצת דרך: תרופה ראשונה בעולם לטיפול באלרגיה לבוטנים גם הילדים שקיבלו תרופות נוגדות חומצה לטיפול ברפלוקס (עליית תוכן הקיבה במעלה הוושט הגורמת לאי שקט) היו בסיכון גבוה ללקות באלרגיות: עד פי 2.5 סיכון לאלרגיות למזון, פי 1.7 לאלרגיות לתרופות, פי 1.5 לנזלת אלרגית ופי 1.45 לתגובות אלרגיות מסכנות חיים.לדברי החוקרים, ייתכן שהקשר בין מתן התרופות לשכיחות האלרגיה הוא סיכוי הפעילות הפרוביוטית במעיים: "קיימת עדות נרחבת בניסויים בבעלי חיים ובבני אדם כי קיים קשר בין מערכת החיסון לבין המיקרוביום במעיים שעלול להגביר את הסיכון לאלרגיה. נראה שקיימת חשיבות רבה למצב המיקרוביום בתקופת החיים הראשונה".
מחקרים קודמים כבר הראו את חסרונות השימוש באנטיביוטיקה
כאמור, אין זה המחקר הראשון שקשר בין אנטיביוטיקה לבין מחלות אלרגיות. בשנת 2007 פורסם מחקר שנערך בקנדה, וכלל 13,116 ילדים מתחת לגיל שנה, שבו נמצא כי שימוש באנטיביוטיקה הגביר את הסיכון לאסתמה בשיעור של 46% בהשוואה לאלה שלא טופלו באנטיביוטיקה בכלל.
מחקר קודם שפורסם בשנת 2003 ונערך ע"י חוקרי בית החולים הנרי פורד שבדטרויט, הציג ממצאים דומים: צוות החוקרים עקב אחר התפתחותם של 448 ילדים במהלך שבע שנות חייהם הראשונות. החוקרים גילו כי אלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי בחצי השנה הראשונה לחייהם היו בסיכון גבוה ב-250% ללקות באסתמה לעומת אלו שלא טופלו באנטיביוטיקה בששת החודשים הראשונים לחיים.
כיצד תוכלו לצמצם את השימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך?
1. אל תפעילו לחצים על הרופא לרשום אנטיביוטיקה.
2. אם הרופא בחר להתחיל טיפול אנטיביוטי, בררו איתו האם יש בכך הכרח והוא משוכנע כי מדובר בזיהום חיידקי, או שניתן לעקוב ולא להתחיל מיד באנטיביוטיקה.
3. הקפידו על המינון הנכון ומשך הטיפול. נטילת יותר מדי אנטיביוטיקה מובילה לעמידויות ומגבירה את הסיכון לתופעות לוואי.
4. אל תטלו אנטיביוטיקה על דעת עצמכם בלא ייעוץ רופא.
עוד על התוצאות החמורות של שימוש היתר באנטיביוטיקה - צפו:
לפנייה לכתב/ת 
