יצחק רחימוב ז"ל: סוף שבוע אחרון "על קוצים"

"סוף השבוע האחרון של איציק בבית מתאר בצורה הטובה ביותר את המחויבות הגדולה שלו כלפי התפקיד וכלפי החיילים בשטח", אומרת מיכל, אלמנתו של אלוף משנה יצחק רחימוב ז"ל, קצין קישור בכיר בגזרה המערבית בלבנון, שנהרג ב-21 בנובמבר 1990 במהלך היתקלות עם מחבלים.

את השעות האחרונות במחיצתו של בעלה מתארת מיכל רחימוב כאופייניות למפקד הנערץ: "איציק הגיע הביתה ביום חמישי. גרנו בקיבוץ מרום גולן באותה העת. במהלך סוף השבוע הוא היה על קוצים, מאחר שהודיעו לו שמסתובבות חוליות מחבלים בלבנון. הוא רק חיכה להיכנס חזרה ולהצטרף למרדף. אני זוכרת בבירור שאמרתי לו, 'סוף סוף הגעת הביתה, ועכשיו תחזור?'"

כך התנהלו סופי השבוע המעטים של רחימוב בביתו שבקיבוץ: שיחות טלפון קדחתניות עם המפקדים בשטח, ובמקביל טיפול מסור בילדים והקפדה על חיי המשפחה והזוגיות. "אני זוכרת שהוא ישב בבית עם מפות פרוסות על השולחן בדירה הקיבוצית שלנו. תוך כדי שיחות בטלפון, היה מחזיק את עדי, שהייתה אז תינוקת, על הידיים. מצד אחד אבא, ומצד שני איש צבא", היא אומרת.

יצחק רחימוב ז"ל עם משפחתו

רחימוב נולד ב-1950 בתל אביב, בנם של רינה ושמעון. מגיל צעיר דבק בו הכינוי איציק - שניתן לו על-ידי ילדי שכונת התקווה, שבה התגורר. את הגיוס לצה"ל דחה בשנה כדי לסיים את בחינות הבגרות בבית הספר "משלב". רחימוב, שהיה חניך ומדריך בתנועת הנוער העובד, הרבה לטייל ברחבי הארץ, גם בשנים שאחרי התנועה. סביבתו מעידה על בחור עם ידי זהב, מוכשר בציור, בנגרות ובכל מלאכה שדורשת זריזות ידיים.

לצה"ל התגייס ב-1969, ושירת בסיירת חרוב. לקראת סיום השירות הסדיר המשיך לקורס קצינים, ואחריו מילא שורה ארוכה של תפקידי פיקוד קרביים בחיל הרגלים. בין היתר שירת רחימוב כמפקד פלוגת טירונים, קצין מבצעים, סגן מפקד חטיבה בעזה וברמת הגולן, קצין מבצעים של פיקוד הדרום ובשנותיו האחרונות כסמח"ט ברמת הגולן. במהלך שירותו הצבאי נישא רחימוב למיכל, ובמשך השנים נולדו לזוג שלושה ילדים.

הדיווח על יצחק רחימוב ז"ל בשער "ידיעות אחרונות"

"איציק היה כל כך עסוק במה שהתרחש בלבנון, שבאותו סוף שבוע אחרון ביחד לא התפנינו לשיחות אישיות", משחזרת מיכל. "אבל למרות זאת הוא שיחק עם עדי הקטנה, ואף ישב לאכול עם כולנו ארוחת שישי משפחתית".

ביום ראשון, סמוך לשעה 5 בבוקר, נסע רחימוב לגבול לבנון. "בערך בשעה 15:00 איציק התקשר לשאול לשלומי. סיפרתי לו שהתקשרו מבית הספר של אייל, הבן שלנו, ואמרו לי שהוא קיבל הערה. איציק הבטיח שידבר איתו על כך כשיחזור", מספרת אלמנתו.

אבל אלוף משנה רחימוב לא זכה לחזור. ביום כ"ד בטבת תש"ן, הוא נהרג במהלך היתקלות עם מחבלים בכפר ירון בדרום לבנון. "אחרי שניתקתי עם איציק את השיחה, התקשרה חברה להזמין אותי למסיבת הפתעה לבעלה. לא תיארתי לעצמי שבזמן הזה איציק נמצא בעיצומה של היתקלות עם מחבלים", מספרת מיכל בעצב.

אנדרטה לזכרו של יצחק רחימוב ז"ל

הדיווחים על מותו החלו לזרום לביתה כשעה לאחר שסיימו את שיחתם האחרונה: "התחילו לצלצל אליי כל מיני אנשים ששמעו שאיציק נהרג. בשיחה הראשונה לא הבנתי מה קרה, ובשנייה כבר הפנמתי שמשהו לא כשורה. הטלפון שבו הבנתי שאיציק נהרג היה ממכר שבכה ואמר, 'איך הוא הלך לנו'. בשנייה הזו, עטפתי את עדי התינוקת בשמיכה והלכתי למזכירות הקיבוץ לבדוק אם יש מידע. מהצבא הגיעו להודיע לי רק שלוש שעות אחרי שיחות הטלפון".

רחימוב היה בן 39 במותו, והותיר אחריו הורים, אישה, שתי בנות - מירב ועדי - ובן אחד, אייל. לאחר מותו, כתב שר הביטחון דאז יצחק רבין למשפחתו כי "אל"מ יצחק רחימוב נתן את חייו למען המולדת. בתוקף תפקידו כחונך לצד"ל רץ קדימה והגיע עם צוות אבטחה קרוב לבית שבו התבצרו מחבלים, ונפגע במצחו מכדור מחבל. יצחק היה מפקד אמיץ והתייצב תמיד ראשון להושטת עזרה והתנדבות. הוא הותיר רושם על כל הסובבים אותו. איש מקצוע עתיר ניסיון, המקרין ביטחון על סביבתו. אפיינו אותו מסירות, התמדה, יוזמה, ידידות ורעות. הרבה אמונה בצדקת הדרך".

"זה היה יום עם ערפל וגשם כבד, יום נוראי", מסכמת מיכל. "איציק מעולם לא דאג, כי לא התאים לו למות. אבל הגורל רצה אחרת".