נותנות סיכוי לחיים
לא פחות מהטיפול הרפואי שניתן לחייל שנפצע במלחמה או בפעילות מבצעית, גם תיעוד מדויק של מצבו יכול להיות עניין של חיים ומוות. בנות פרויקט "מהנדסות העתיד" עובדות עכשיו על פיתוח מתוחכם שיאפשר לגורמים בשטח לקבל מידע בזמן אמת על הטיפול שקיבלו הנפגעים. אז מה הסיכוי שבקרוב החיילים יקבלו בבקו"ם דסקית חכמה?
בשיתוף תעשייה אווירית
במקרים של פגיעה קשה בעקבות תאונת דרכים או פציעה במלחמה, מהירות הטיפול באדם שנפגע יכולה לעשות את ההבדל בין חיים למוות. בפיגועים המוניים או בפציעות המתרחשות בשדה הקרב יש חשיבות לא מבוטלת גם לתיעוד הטיפול הרפואי בשטח. תיעוד מדויק יכול למנוע טיפולים מיותרים שעלולים לגרום לנזק, ולאפשר לכוחות הרפואה לזהות במהירות את תהליך ההחלמה או ההידרדרות של הפצוע.
הכירו את הקבוצות הנוספות במתחם מהנדסות העתיד
התיעוד הרפואי בצה"ל נעשה באמצעות טופס 101. על אף שזה אחד הטפסים שחובשים פוגשים בימים הראשונים של קורס ההכשרה שלהם, נדמה שלאחר מכן הוא מאבד מחשיבותו ולא כל החובשים אכן ממלאים אותו בשטח. כאשר מדובר על טיפול בפצוע תחת אש, לא קשה כמובן להבין מדוע.
בסוגיה הקריטית של תיעוד הטיפול הרפואי עוסקות בשבועות האחרונים הבנות המשתתפות בפרויקט "מהנדסות העתיד" המשותף לתעשייה האווירית, "ידיעות אחרונות" ו־ynet. בפרויקט משתתפות 100 תלמידות כיתה י"א מצטיינות בתחומי המתמטיקה והמדעים שנבחרות בתום סדרה ארוכה של מיונים. בהדרכה של מנטוריות, כולן מהנדסות מהתעשייה האווירית, הבנות עובדות על רעיונות לפיתוחים הנדסיים חדשניים ופורצי דרך. השנה מתקיים הפרויקט בפעם השלישית, ולראשונה, לרגל 70 שנה למדינת ישראל, משתתפת בו גם החטיבה הטכנולוגית לוגיסטית (חט"ל) של זרוע היבשה בצה"ל. חט"ל העלתה את התיעוד הרפואי כנושא אפשרי לעיסוק באחת הקבוצות.
"בטופס 101 החובש אמור לפרט איזה טיפול הוא העניק לפצוע, איזה תרופות הוא נתן לו ובאיזה מינון, איפה הוא זיהה דימום, ועוד. המטפל הבא, אם אין לו את התיעוד הזה, יכול להעניק לפצוע מינון לא נכון של תרופות או אפילו לפספס דימום מסיבי שיכול לגרום למוות", מסבירה אחת מבנות הקבוצה, אוולינה יעקובי מגבעתיים. "מילוי הטופס בשטח על ידי החובשים הוא כמעט בלתי אפשרי שכן הוא לוקח זמן, הידיים לא פנויות או שהטופס מתלכלך. כנערה שמתנדבת במד"א אני יודעת עד כמה התיעוד הרפואי קריטי במהלך הטיפול ואנו עוסקים כעת במציאת פתרון טכנולוגי לבעיה".
במפגשים שנערכו העלו בנות הקבוצה כמה רעיונות לפיתוח מוצר שיפתור את הבעיה. "רעיון אחד שעלה הוא להשתמש בקסדת החובש לצורך תיעוד קולי", מספרת אורין בסון מפתח־תקווה. "רעיון נוסף הוא להשתמש בצ'יפ שיוכנס לדסקית של החיילים, ובמקרה פציעה הרופאים יוכלו לקבל ממנו את המידע באמצעות אפליקציה ייעודית. אני מאמינה שהצבא יוכל לממש את הרעיון שלנו ובכך להציל חיים".
ליה יפרח מחיפה מספרת: "המוצר שלנו מורכב מכמה חלקים וכעת אנחנו עובדות על החיבור שלהם לכדי מערכת אחת. אני למשל מחפשת פתרונות לשימור הצ'יפ על מנת שהוא לא ייפגע בשדה הקרב או בתנאי שטח וטמפרטורה קיצוניים".
מתחנה לתחנה
שלוש המנטוריות שהוצמדו לקבוצה מטעם התעשייה האווירית ועוד אחת מצה"ל דואגות שאמנם ניתן ליישם את הרעיונות שמעלות הבנות. המנטורית מיכאלה אלון, מהנדסת פרויקט בתעשייה האווירית, מסבירה כי החייל עובר מספר תחנות רפואיות בשטח עד שהוא מגיע לבית החולים ולכן התיעוד הרפואי מאוד חיוני. "לא תמיד כל תחנה יודעת איזה טיפול החייל עבר בתחנה הקודמת", היא אומרת. "הצורך שעלה בקבוצה הוא צורך אמיתי ומוחשי מאוד ואפשר להתחיל לעבוד עליו בשטח תוך זמן קצר. אני ממש מקווה שהפרויקט ייתן לצה"ל זריקת עידוד לקדם את הפתרון הזה ולאחד את כל הטכנולוגיות שאותן העלינו בקבוצה".
המנטורית הדס חבקין, מהנדסת מערכות מכאניות בתעשייה האווירית, מוסיפה: "חילקנו את הבנות למספר קבוצות – אחת עוסקת במבנה המערכת, השנייה במדדים והשלישית בתקשורת. המטרה שלנו היא לשנות את הדסקית הקיימת של חיילי צה"ל ולהכניס בה צ'יפ שיהיה מחובר לאפליקציה שקוראת את הצ'יפ. תוך כדי הטיפול החובש יקריא את הפעולות שהוא מבצע על הפצוע, כמו שימוש בחוסם עורקים או עצירת דימום קשה, והאפליקציה תתמלל את הדברים על מנת שבתחנה הבאה החובש יוכל לקבל את התיעוד בקלות ולטפל בפצוע בצורה טובה יותר".
המנטורית שרון אבל, מנהלת איכות בתעשייה האווירית מדגישה את שיתוף הפעולה עם הגורמים הרלוונטיים בצבא. "מהשלב הראשון היינו צריכים להבין מה הדרישה של צה"ל ומה הצרכים שלו. ברגע שהבנו שהצבא מחפש פתרון שיעביר את המידע מתחנה לתחנה עם מינימום התערבות אנושית בשטח, ושמצד אחד החובשים מבינים את חשיבות התיעוד אבל מצד שני אין להם זמן להתעסק איתו בשטח - החלטנו לנצל רעיונות קיימים. הדסקית החכמה הוא רעיון שבצה"ל חושבים עליו מזה זמן מה, והחלטנו לרכוב עליו לצורך המשימה שלנו. אפשר להגיד שבנות הפרויקט לקחו אלמנטים שקיימים בשטח או בשלבי פיתוח, כמו הדסקית החכמה או שימוש בסמארטפונים לצורכי הצבא, ופיתחו מהם מערכת אינטגרטיבית שיכולה לשמש את הצבא לצרכים הרפואיים".
יחד עם התרומה הממשית לצורכי הצבא, הבנות מדגישות גם את התועלת האישית שצומחת להן מהפרויקט. "מבחינה חברתית אני מרגישה מאוד בטוחה להגיד בפני כולן עד כמה אני אוהבת פיזיקה ומתמטיקה ולא להיות נבוכה מזה", אומרת ליה יפרח. "הבנות כאן מאוד איכותיות וחכמות, ואני חושבת שכשנותנים לך להסתכל גבוה – זה מאפשר לך גם לחלום גבוה".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תעשייה אווירית
לפנייה לכתב/ת 
