מעולם לא נראה דבר מושלם כמו מסי

הכדורגל לדורותיו, המשחק המדהים הזה שההתלהבות ממנו חוצה מדינות ויבשות, תרבויות ודתות כל כך שונות, הצמיח במשך השנים כישרונות וכוכבים רבים ושונים האחד מן השני. אבל מישהו כמו לאו מסי עוד לא ראינו מעולם, שכן לא היה כזה דבר. מדובר בשחקן מושלם - ומיד נחזור לזה.

בינתיים ניזכר בגדולים ביותר: לא זכיתי לראות בפעולה את פושקאש ודי סטפנו הנפלאים שחיברו עולמות תוך שנתנו תצוגות שלא ייאמנו ולמשך תקופה ארוכה. הם היוו כמו נחמה מסוימת לקהילה האירופית השסועה והמדוכאת שאחרי מלחמת העולם השנייה. אח"כ הגיע פלה הגדול שהרים את הכדורגל לדרגות חדשות. הפלא היה כל כך גדול עד שממשלות מסוימות ניסו לרכוש אותו עבור הנבחרת הלאומית שלהם. אח"כ היה בובי צ'רלטון האנגלי האצילי (לדעתי הבריטי הטוב ביותר עד עתה), מנהיג אמיתי שיחד עם אחיו ג'קי ובובי מור הניפו גביע עולם היסטורי, ראשון ואולי אחרון לאנגליה... היה את היהלום הפורטוגלי השחור אוזביו ואח"כ את ג'ורג' בסט הנפלא, פנומן אמיתי, והיו לנו עוד ועוד...

לאו מסי(צילום: גטי אימג'ס)

יוהאן קרויף שאהבתי והזדהיתי איתו היה חיית כדורגל אלגנטית וסוחפת, ווינר מאין כמוהו. עוד היו רנסנבריק וואן באסטן וחוליט. בגרמניה ראינו את בקנבאואר, הקיסר הבלתי נשכח, וגארד מולר, שועל הרחבה הגדול ביותר בכל הזמנים. ותקצר היריעה מלהכיל את כולם. עוד נזכיר את רונאלדו הראשון, רונאלדינו, ואיתם במקשה אחת את כוכבי הדור שלנו למיניהם, שרבים הם מלמנותם.

ואמנם מסי ניחן בסוג של שלמות נפלאה, החל ממהירות תגובה שלא ראינו לפני כן, חוש התמצאות מיוחד וקריאת משחק סופר גאונית שמאפשרת לו לצלם את העומד להתרחש! אם נוסיף את חדות המסירה והבעיטה, נוקשות ועקשנות בקרבות המגע שהוא מנצח בכולם, יציבות גוף נדירה אפילו לג'ודאים וגם משחק ראש חכם כשצריך. כל אלה מעניקים לו יתרונות ברורים על כל מי שהזכרנו למעלה, וגם על אלה שאיתם הסליחה שלא הזכרתי. אבל תקשיבו - התכונה הכי קילרית אצל מסי, ואולי חלק מכם ירים גבה כאן, היא שמסי (וזה משהו על טבעי לכאורה) לא בועט לשער. מסי בועט לרשת! הוא לא מכוון לשער אלא פשוט מכוון ובועט לרשת.

ההבדל הוא בנחישות ובחדות, הבעיטה שפשוט מאפשרת לכדור לחדור לשער בדיוק מהמקום המסוים שהוא כיוון אליו, והסיכוי של השוער הוא אפסי כאן. זווית הבעיטה לא משנה כאן כלום. רק כדי להמחיש, חיזרו קמעה לשני השערים מזווית אפס שכבש נגד צ'לסי. שניהם פשוט חדרו לשער דרך שוער מהטובים בעולם. אם הם לא היו עוברים בין הרגליים, הם היו חודרים דרך מקום אחר. אפשר היה לחוש שהמוח של מסי מלווה את הכדור עד לנגיעה ברשת, וזה כמעט לא אנושי. היחיד בהיסטוריה שהתקרב לזה עם תכונה דומה היה פלה האגדי. גם אצלו הייתה ההרגשה שהכדור נכנס לשער בצורה לא מובנת. עוד תכונה משותפת לשני הגדולים האלה היא ששניהם לא חיכו לאסיסטים כדי להבקיע, אלא הם תיכננו לעצמם והבקיעו את רוב הגולים.

עוד על מסי: האמת היא שמדובר כאן בווינר מלידה, שכל תנועה שלו במגרש מתוכננת עד לפרט האחרון, עם ובלי הכדור. כך למשל הוא אף פעם לא מרים כדור לרחבה מבלי לכוון לראש או לרגל של שחקן מסוים, וכשהוא מוסר כדור או אפילו מתמסר עם שחקן קרוב אליו מספר פעמים, הוא לא עושה את זה סתם כדי להשתעשע או לנוח, אלא רואה וחושב גם אז על הרשת.

אז תחליטו אתם מי הוא הגדול מכולם. חלק בטח יגידו "חכו רגע, בואו נראה אותו קודם מניף את הגביע העולמי", אבל אצלי זה לא ישנה מאומה ולא רק בגלל העובדה שאני חושב שהוא לא יזכה בזה לעולם. אחרי הכל, כוכב אחד, ויהיה גם הגדול מכולם, לא מספיק. אין למסי ולא יהיה לו עם מי לצאת לקרב הזה.