3 צעדים לחיזוק הביטחון העצמי של ילדיכם
ערך עצמי גבוה מאפשר לילד להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ, דחייה וכישלון. ואיפה אתם נכנסים לתמונה? אם תשקפו לילדכם את ההצלחות שלו, תיתנו לו פידבקים חיוביים ותדברו איתו ללא שיפוטיות וביקורתיות, הביטחון שלו בעצמו יגדל
בעוד כמה ימים יחזרו הילדים למסגרות החינוך. יש ילדים ששמחים לחזור ויש כאלו שעבורם הזירה החברתית היא מקום לא נוח ואף מאתגר. איך נוכל לעזור להם, והאם נוכל להשפיע על הביטחון העצמי שלהם כדי שיהיה מפתח להצלחה בחיים? זו שאלת מיליון הדולר. אם נסתכל פנימה על השאיפות שלנו כהורים, נגלה כי רבים מאיתנו רוצים שיהיה לילדינו טוב, שהם יצליחו בכל דבר, שידעו להתמודד עם אתגרי החיים, שיצליחו בלימודים ושיהיו מוקפים בחברים.
היום כבר ידוע כי הערכה עצמית חיובית באה לידי ביטוי בביטחון עצמי מיטבי. הערך העצמי של הילד נבנה בזכות ההתפעלות של ההורה ממנו ממנו, כלומר מסרים חיוביים חוזרים על התנהגותו, תכונותיו ומחוותיו ועל עצם נוכחותו בעולם. חוויות חיים הן מקור מרכזי להתפתחות ערך עצמי. הן יוצרות סכמות קוגניטיביות לגבי "העצמי". בשנות הילדות המוקדמות ההורים הם מקור ההשפעה החשוב ביותר. כאמור, הילד מפנים את המסרים החיוביים שהוריו מעבירים לו בעקביות, ואלה הולכים ומחזקים אותו.
על פי מחקרים, ערך עצמי גבוה - אך לא גבוה מדי - משמש גורם חוסן ומאפשר לילד להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ, דחייה וכישלון. הסופרת האמריקנית וירג'יניה סאטיר, שהייתה גם עובדת סוציאלית ותרפיסטית חלוצית, המשילה את הערך העצמי בקרב ילדים לתבשיל קדירה. כדי שהתבשיל ייצא טעים, מישהו צריך להשגיח עליו לאורך זמן - לערבב, לטעום, לא לתת למים להתאדות. התבשיל לא יכול לדאוג לעצמו, מישהו חיצוני מוכרח לטפל בו.
תפקיד המבוגרים בחיי הילד, אם כן, הוא להשגיח על הקדירה כל הזמן, לתבל אותה בתבלינים הנכונים, לערבב, לטעום. ככל שקדירת הערך העצמי מלאה יותר, כך האדם מחוסן יותר. ככל שהערך העצמי שלו גבוה יותר, האדם מחוסן מפני גירויים שליליים בסביבתו, והסביבה משפיעה עליו פחות.
קראו עוד:
הדרך לגרום לילדים להצליח יותר בלימודים
"למה הילד שלי כל כך תחרותי בספורט?"
איך תוכלו להשפיע על הערך העצמי של ילדיכם מגיל צעיר?
1. משקפיים מעצימים
- שקפו עבור הילד את הישגיו - אמרו לו מפורשות במה הוא מצליח.
- פרטו לפניו את הפעולות שהוא עשה שגרמו לו להצליח.
- ספרו לו אילו תכונות עזרו לו להצליח באתגר שעימו התמודד.
- הצביעו על ההשקעה בדרך ולא רק על התוצאה.
2. פידבק חיובי
פידבק לא מילולי: חיבוק, ליטוף הראש או הכתף, משחק בשיער, חיוך, נשיקה קלה.
פידבק מילולי: "אני גאה בך על שהשתדלת", "אני שמחה שאתה מקשיב לעצמך", "אני תמיד נהנה כשאנחנו מדברים", "אני רוצה שתדעי שראיתי כמה התאמצת".
מתי מומלץ לתת פידבק? בכל פעם שהילד מבצע פעולה ומראה גם סימנים של שיתוף פעולה, ככל שניתן מילה טובה אשר תחזק אותו ואת ההתנהלות שלו, כך נעזור לו לחוות מעגל הצלחות פנימי, נחזק את הדימוי העצמי שלו, ניתן לו תחושה עצמית טובה. הילד לומד את עצמו דרך עולם התגובות שלנו, לכן, ככל שהתגובות יהיו חיוביות, כך תשתקף בעיניו מראה חיובית ומלמדת על אודות הכוחות שבו.
3. נוכחות הורית
ככל שנהיה עימו בנוכחות נעימה, מקבלת, לא שיפוטית, לא מבקרת, לא מקטינה, אלא מגדילה ומרחיבה את היכולות וכוחות, כך הילד יחווה אותנו כהורים משפיעים. ילד שמתפעלים ממנו - מרגיש שרואים אותו, מרגיש אהוב, מרגיש שייכות לבית ולמשפחתו ומרגיש משמעותי וראוי.
חשוב שנזכור כי אנחנו העולם של הילדים שלנו, עלינו האחריות לשקף להם כוחות ולא חולשות, הצלחות ולא כישלונות, להעניק להם כלים להצלחה והמון אמונה בעצמם ובדרך שלהם.
הכותבת היא מאמנת ומדריכת הורים (אדלר), מאמנת קוגניטיבית התנהגותית ומאמנת חברתית לילדים ונוער עם קשיי ADHD. יוצרת של "שפת הים-תקשורת מחברת" ליחסים ותקשורת טובה במשפחה.
60 שניות על דימוי עצמי של ילדות:
לפנייה לכתב/ת 
