הסיבה העיקרית שג'ורדי נכשל כמאמן
קרויף הוא אדם מקובע שבוחר רק את המוכר והידוע – ולא מסוגל לצאת מהשבלונה. אין לו אמון בעצמו ובשחקנים, ומאמן הוא בטח לא. יש לו הרבה מה ללמוד מברק בכר
למה ג'ורדי קרויף נכשל על הקווים? הרי בניהול הוא מצוין, בכדורגל הוא מבין, אז למה הוא קרס כמאמן? כדי לענות על התשובה הזו צריך לשאול קודם כל מהי בכלל ההגדרה של "מאמן" ומהו מאמן מצליח. התשובה היא - מילה אחת: אמון. אמונה ביכולת שלך כמאמן ואמונה בשחקנים שלך. אחרי זה מגיע כל השאר, ניהול ושיטות משחק, בחירת שחקנים, חילופים וכו'.
ג'ורדי כמאמן הוא אדם מקובע שבוחר רק את המוכר והידוע ורק את המסלול הבטוח, הוא לא מסוגל לנסות את הבלתי ידוע וזה בדיוק מה שהופך אותו למאמן כושל, לעומת מאמן מצליח שיש לו את האמונה ליצור מהלך שונה ובלתי מוכר יש מאין, מתוך אמונה עצמית שזה יעבוד.
ג'ורדי קרויף מאוכזב(צילום: עוז מועלם)
מאמן, כאשר הוא מטיל בפני שחקן משימה מסוימת, בזמן מסוים, הוא מאמין בעצמו כמאמן שזה יצליח ובעיקר בעיקר מאמין בשחקן שהוא יצליח במשימה וזה מה שהופך אותו למאמן מצליח. מי שחתום על הניצחון הגדול של באר שבע על בית"ר הוא שחקן בשם ניב זריהן. פייר? עד אז לא שמעתי את השם הזה. כאן גיליתי את גדולתו של ברק בכר ברמת האימון. להציב במשחק העונה חלוץ שהוא די אנונימי בסגל ולמסור לו את המפתח ביד - קח את המגרש, הוא שלך, שחק, תנצח. בינגו.
עוד דוגמה של בכר? הפועל באר שבע רכשה את חנן ממן בינואר ובכר ישר הבריג אותו לקבוצה, כל כך הבריג אותו שהוא נראה בורג טבעי ועתיק, זהה לשאר הברגים העתיקים של הקבוצה. ג'ורדי הוא ההיפך מזה. רכש בינואר את גידי קאניוק ולא נתן לו את ההזדמנות. נלחם על רכישת אלירן עטר ומפגין כלפיו חוסר אמון מוחלט.
גם במהלך המשחקים עצמם הוא מתקשה לשנות מערכים, אם הוא כבר משנה שבלונה זה יהיה לטובת שבלונה אחרת, אבל לא ייצור שום דבר שהוא מחוץ לשבלונה.
בהפסד לנתניה במקום לשלוף את עומר אצילי הוא יכניס את רודריגז כי זה מסתדר לו בשבלונה וכי הוא לא מאמין מספיק שדווקא זה מה שיעשה את ההבדל. שורה תחתונה - בלי אמון אין מאמן ובלי מאמן אין ניצחון.
טוב לנו וטוב לו שהוא הולך כי מאמן הוא לא.
באשר לסיום העונה, כאוהד מכבי ת"א, אני רוצה להיות נאיבי, להאמין שביום שני ננצח את אר שבע, ושבוע אחרי זה את בית"ר וכן, בסופו של דבר לקחת את צלחת האליפות כי היא שלנו. ולמה להאמין? כי שכלית ושבלונית זה לא יקרה, אבל השבלוניות כל כך פגעה בנו עד עכשיו.
אז מה שנותר זה האמון. להאמין כאוהדים שכן - אנחנו יכולים. לקוות שג'ורדי ירשה לעצמו טיול קצר מחוץ לשבלונה, לפחות במעט המשחקים שנותרו, יחזיר את האמון לשחקנים כל כך טובים וייתן קרדיט למיובשים על הספסל (כולל טננבאום).
לפנייה לכתב/ת 
קרויף
צילום: עוז מועלם
מומלצים
