70 שנה: משפחה אחת, מדינה אחת
מכתבים ישנים וסיפור על בית מלון קטן בירושלים מקפלים בתוכם את סיפור תקופת הקמת המדינה: החיים במלחמה, האובדן - וגם הפתעה של בן גוריון. הצצה לאוצר משפחתי ישראלי
משנות ה-30 ועד אמצע שנות ה-50 ניהל הזוג אלברט ומרים נוימרק את בית המלון סן רמו בירושלים. דרך חלופת מכתבים בני המשפחה, זכרונות הנכדים וסיפורו של בית המלון נגלית ההיסטוריה הישראלית כולה וחיי היומיום בישוב העברי הצעיר. החל מהמצור בירושלים, הביקור של בן גוריון במלון, האווירה ערב הקמת המדינה והשכול שפקד את המשפחה שאיבדה שניים מבניה בקרבות.
המצור על ירושלים
במכתב שגרתי לכאורה שכותב בעז, בנם של בעלי המלון אלברט ומרים, לאחותו דרורה שעברה לתל אביב עם משפחתה, נחשפים החיים בירושליים הנצורה. בתל אביב החיים מתנהלים כסדרם, ומה חסר לבעז בירושלים? גבינה לבנה, ביצים ואת "הטור השביעי" של אלתרמן (טור מחורז של המשורר בענייני אקטואליה).
העיר הנצורה עולה גם במכתביה של נאוה, בת נוספת של המשפחה. היא מספרת שהעיר ריקה מאנשים, תושבי העיר מתנפלים על סחורת השוק והבחורים "פרחחים שלא עושים דבר".
לולא העסק היינו עכשיו איתכם בתל אביב
נראה שהמאבק הנצחי בין ירושלים השורשית והפוליטית, לבין תל אביב המודרנית והמתקדמת, העסיק גם את משפחת נוימרק. בעקבות שיחת טלפון שבה כנראה ביקשה דרורה לבקר את הוריה בירושלים, כותב לה אביה אלברט ב-25.1.48 מכתב נרעש ובו הוא מסרב לביקור עקב המצב הביטחוני. ירושלים היא "בכי רע, הנקודה הכי רעה במצבנו האסטרטגי". בלי המלון שהוא מנהל, גם הוא היה בתל אביב, הוא מעיד.
ההלשנה
מלון סן רמו נחקק בהיסטוריה בגלל "ההלשנה" שהתרחשה בין כתליו, שהביאה ללכידתו של דב אפרת, מפקד כוחות האצ"ל בירושלים, על-ידי הבריטים. בספטמבר 1945 קבע אפרת פגישה במלון עם שליח, שבא מתל אביב לירושלים ובידיו "חבילה" עבורו. הידיעה על הפגישה המתוכננת הועברה לבולשת הבריטית על-ידי מפקדי ה"הגנה", ואלה לכדו את אפרת ואת בן-שיחו בסיום פגישתם במלון.
השכול
גם השכול לא נחסך מתולדותיה של משפחת נוימרק. דוד נוי, האחיין של אלברט ומרים ובנם של ברוך ורבקה נוי, נרצח על ידי סמל בריטי. המשפחה נקרעת עקב האסון שנפל עליה, "אינני יודעת מאין אשאב כוחות... את ברוך אין להכיר, הוא הפך להיות לענף עץ שבור", כותבת נאוה. גם עמיחי אורלינסקי, בן אחיה של מרים, נהרג במלחמת השחרור.
בן גוריון מגיע למלון
מרים נוימרק היתה מעריצה מושבעת של דוד בן גוריון. במהלך מלחמת השחרור, הודיעו לה שבן גוריון יגיע לארוחת הערב. היא החליטה לא להפקיד את הבישול בידי המבשלת אלא נכנסה בעצמה למטבח להכין את הארוחה. לפנות ערב, כשכבר התחיל להחשיך, נכנס למטבח אדם לבוש מעיל, שצווארונו מורם בגלל הקור, ועל ראשו כובע. הוא בקש ממנה ביידיש לקבל כוס תה.
"אדוני", היא אמרה לו, "אתה לא רואה שאני עסוקה? עוד מעט צריך להגיע בן גוריון והאוכל עוד לא מוכן".
"גברתי" אמר האדם, ופתח את מעילו והסיר את כובעו. "אני הוא דוד בן גוריון, ואשמח לשתות כוס תה חם בזמן שאת מסיימת להכין את הארוחה".
השבעת הנשיא הראשון של מדינת ישראל
ב-17 בפברואר 1949 הושבע ד"ר חיים ויצמן כנשיא מדינת ישראל. חלק מחברי הכנסת, שהגיעו לטקס השבעתו של הנשיא, השתכנו במלון. בהתרגשות רבה רכש אלברט-אברהם נוימרק ספר אורחים חדש, ומצ"ב הדף שהוא כתב בראשו את הכותרת וחברי הכנסת חתמו עליו.
בין החתימות ניתן לזהות את אברהם תבורי, בבה אידלסון, אברהם טביב, שלמה גורן, דבורה נצר, פנחס לבון (לוביאניקר), נטע הרפז, מאיר ארגוב (גרבובסקי) וזלמן שז"ר (רובשוב).
ריגול והמלון
היימיש דוגין היה מפקד משטרת חברון בינואר 1948. קודם לכן היה קצין בבולשת הבריטית בירושלים. במשך תקופה התגורר במלון ושם דאגו לשחק איתו משחקי קלפים ולדאוג לכך שינצח. תוך כדי משחקי הקלפים היה דוגין "מפטפט" וחולק מידע עם אלברט ומרים, בעלי המלון, והם בתורם היו מעבירים את המידע להגנה או לאצ"ל.
ב-1956 מכרו אלברט ומניה נוימרק את המלון, אולם לפני שהספיקו להעביר אותו לקונים, לקה אלברט בליבו ונפטר בפתאומיות, תשעה ימים אחרי לידת נכדתו, חווה לבית דוני.
את החומרים המרגשים של משפחתה, הכולל חלופת מכתבים ארוכה בין בני הזוג נוימרק, מנהלי מלון סן רמו לבתם שהתגוררה אז בתל אביב, ערב קום המדינה וכן תמונות רבות וחומרים ייחודיים נוספים העבירה לאחרונה נכדתם, צפי סימונס, לידי תחקירני חברת MyHeritage כחלק מפרויקט שיזמה חברת ההיי-טק לציון 70 שנות עצמאות.
החומרים יוצאי הדופן הועלו לאילן היוחסין שבנתה סימונס באתר. "כשהגיעו לידינו המכתבים והתמונות, הבנו מיד שמדובר בתיעוד היסטורי יוצא דופן ובסיפור מרתק וקטן על מלון בירושלים שמספר את הסיפור הגדול על הקמת המדינה", אומר רועי מנדל, תחקירן ראשי בחברת MyHeritage. "החוויות המרגשות של בני המשפחה מאותם הימים והמחיר הכבד ששילמה המשפחה, כמו יתר המשפחות שחיו אז, במלחמת העצמאות נוכחים היטב בחומרים ההיסטורים ששמרה באדיקות המשפחה במשך למעלה מ-70 שנה. כעת פיסת ההיסטוריה הזו יוצאת לאור ותישמר לעד באתר, באילן היוחסין המשפחתי".
לפנייה לכתב/ת 
