יו"ר "יד ושם" מתכונן ליום שבו לא יישארו עוד ניצולים
מתקרב והולך היום שבו לא יישארו עוד עדויות חיות מזוועות השואה, אך יו"ר "יד ושם" אבנר שלו מאמין שעדיין ניתן יהיה להנחיל את זכרה לדור העתיד: "אין ירידה ברצון ללמוד. צריך ליצוק משמעות לזיכרון ורק כך הוא יחזיק מעמד"
כמדי שנה, גם היום (יום ד'), ערב יום הזיכרון לשואה וגבורה, יעמדו במרכז הטקס ב"יד ושם" ניצולי שואה שיספרו את סיפורם. אחרים יתפזרו בין הטקסים השונים ברחבי הארץ ויחלקו את האסון שפקד אותם ואת משפחותיהם במלחמת העולם השנייה. יחד עם השיעורים המיוחדים שיתנהלו בבתי הספר מחר, ישתתפו מאות שורדים במפגשים בלתי אמצעיים עם הדורות שקמו אחרי השואה במטרה להעביר להם מסר אחד - שאסור לשכוח.
מספרם של השורדים פוחת והולך משנה לשנה ומדינת ישראל מתקרבת בצעדי ענק ליום שבו לא ישארו עוד ניצולים חיים. בשיחה עם ynet מסביר יו"ר "יד ושם", אבנר שלו (79), כיצד המוסד מנסה למצוא פתרונות לשימור זיכרון השואה גם לאחר שאחרון השורדים ייעלם מהעולם.
קשה למצוא אדם שהנושא זורם בדמו יותר משלו, המשמש בתפקיד זה 25 שנה - מאז סיים כהונה צבאית ארוכה שבה היה גם קצין חינוך ראשי. עובדים בכירים ב"יד ושם" סיפרו השבוע שהגעתו של שלו הפיחה רוח חדשה במקום, יחד עם הרעיון שהביא עמו להקים בית ספר בינלאומי להוראת השואה בין כתליו. בית הספר מלמד מורים וילדים מהארץ והמעולם כיצד להנגיש את הנושא לתלמידים. "סוגיית לימוד השואה בימים שבהם השורדים לא יהיו עמנו היא לא דבר שהתחלנו לחשוב עליו רק עכשיו. למעשה היא מדריכה אותי ברוב מעשיי כאן", אומר שלו.
לדבריו, על אף תרומתם המכרעת של השורדים לזכר השואה - ניתן יהיה לשמר את זכרה גם כשהם לא יהיו פה עוד. "אנו עושים זאת בכמה אפיקים, הראשון הוא תיעוד", הוא מוסיף. "יש לנו את אוסף העדויות הוויזואליות הגדול והמקיף בעולם. השני הוא בניית סרטים על בסיס העדויות. יש לנו כבר 20 סרטים כאלו, שבהם יש שילוב בין צילום של המעיד במקום שבו הוא נולד, יחד עם שאלות שמאפשרות לפתח דיונים בכיתות הלימוד. אני חושב שדרכן מצאנו פתרון לחידה של איך צעירי ישראל יבנו לעצמם משמעות ותוכן מחייב. זה יהיה התחליף של העד בכיתה".
שלו מציין שמלבד זאת עובדים ביד ושם על מגוון רחב של שיטות דידקטיות של אופן העברת נושא השואה לתלמידים, "כמו שימוש באומנות, ושימוש בכתבים וטקסטים שהנספים והניצולים כתבו בעצמם, שמצביעים על רוח התקופה".
"אין ירידה ברצון של תלמידים ללמוד על השואה"
ניכר כי על אף גילו, שלו מבין את הצורך בקיצור הליך העדות בעבור הדורות הצעירים. יחד עם זאת הוא לא חובב פירוטכניקה, וטוען כי גם בביתן היהודי באשוויץ (ביתן 27), אנשים מרותקים ממצגת העדויות חסרת האפקטים המיוחדים: "אנו משתדלים להימנע מלהשתולל טכנולוגית. יש מתח קבוע בין עולם הזיכרון האותנטי לבין הטכנולוגיה המתפתחת. לדעתי לא צריך להפוך עדות למושא פעלולים, אני מעדיף עדות נקייה".
בינתיים הוא לא רואה ירידה ברמת הרצון של תלמידים ללמוד על השואה ובטוח שהתלמידים של היום מבינים שהם הדור האחרון שיזכה לשמוע את הסיפורים מהשורדים בגוף ראשון. בתוך כך, הוא כן מבחין בשינוי תפיסת הלימוד העכשווית והרצון של הילדים ללמוד סוגיות מסוימות בתוך השואה, שינוי שלדעתו יגדל בעתיד: "אופי הדור הוא להתעניין בסוגיות שונות בתוך הסיפור הגדול. אנחנו רוצים לעזור להם ליצוק משמעות לזיכרון, כי אם הזיכרון של הצעירים יהיה משמעותי - הוא יחזיק מעמד. אם רק נזכור שהיה סבל, זה לא יחזיק".
סוגית זיכרון השואה נפרסת לא על רק פני התחום הדידקטי אלא גם על התחום הטקסי. שלו מודע היטב לכך שגם טקס יום הזיכרון הממלכתי לשואה ולגבורה יעבור תהליך של שינוי עם מותם של השורדים האחרונים, אך הוא לא צופה שינוי מהותי בטקס. "נשתמש יותר בעדויות מוקלטות ובמחזה ושירה של קטעים כתובים" הוא מבהיר. "אנו מעודדים את התהליך המתפתח של טקסים קטנים לצד הטקס הגדול, שבו יתכנסו אנשים בבתים בכדי לזכור. בעתיד גם שם יתבססו על טקסטים ולא על ניצולים".
"הפולנים רצו להראות שרובם היו חסידי אומות העולם"
נושא נוסף שעמו יצטרכו ב"יד ושם" להמשיך ולעסוק ביתר שאת הוא הכחשת השואה. "הסוגיה הזו כבדה מאוד ומורכבת", אומר שלו. "חלק ממנה נובע ממכחישי שואה שצומחים באירופה על ידי ארגונים ניאו-נאצים שמונעים משנאת יהודים. אך זו תנועה שקיימת בשוליים ואנחנו לא נלחמים בה ישירות. יש גם ביקורת נגד מדיניות ישראל מגורמים שונים, חלקם אנטישמים שמתחברים לאמירה שהיו שואות נוספות, וששואת העם היהודי בולטת יותר מדי יחסית לרציחות עם אחרות. אני מסכים עם כך שיש ללמוד על מקרי רצח עם נוספים, אבל החלק שנאמר על השואה פחות לגיטימי לטעמי".
שלו טוען שגם במדינות ערב מנסים להמעיט בערך השואה, וטוענים בצורה מסוכנת שהיקפה היה קטן יותר וכי האירופים העניקו ליהודים מדינה באזור מתוך רגשות אשמה: "אנחנו יודעים לתת תשובות לטענות הללו, אבל אני צריך תיעוד והיסטוריונים. יש לנו כמאתיים וארבעה מיליון דפי תעודה שמבססים בצורה מתמדת את מה שאירע השואה".
לאחרונה נדרש שלו לסייע בטיפול מאחורי הקלעים בחיכוך בין ישראל ופולין בעקבות סוגיית "חוק השואה" הפולני. לדבריו, הרצון של הפולנים היה לשנות את הנרטיב לגבי התנהגות האוכלוסייה הפולנית בזמן השואה. "אני כבר שנה וחצי עוסק בזה, הם רוצים להראות שרוב הפולנים היו חסידי אומות עולם. זה רחוק מהעובדות עצמן, היו כאלה שהצילו אבל הייתה גם תרבות של הלשנה ומעשי רצח בזמן המלחמה ואחריה".
שלו סיפר השבוע על הפגישה שנערכה במשרד החוץ, שבה נטלו חלק מאנשי יד ושם עם נציגי הממשל הפולני בנושא. "הסברנו להם בשיחה ברורה את התמונה והם צריכים לתת תשובות. תמיד ננסה להגיע לאמת אובייקטיבית ומתועדת".
לפנייה לכתב/ת 
