דורון אסולין ז"ל: הנשק שנפגע מונח בארון בבית ההורים
אחרי שישה חודשים בקורס חובלים, החליט דורון אסולין שהייעוד שלו הוא לשרת ביחידת חי"ר - ועבר לגבעתי. בחורף 2008, במהלך מבצע "חורף חם" ברצועת עזה, הוא ספג צרור יריות שהרג אותו והשבית את נשקו. אביו: "הנשק הוא הזיכרון הפיזי היחיד שנותר לי ממנו"
בגיל 11 ניצל דורון אסולין מאסון קריסת גג אולם הספורט בבית הספר מקיף ו' בבאר שבע – שבו נהרגו שני חבריו הטובים, שלומי טולדו ז"ל וליאור קבלו ז"ל - כאשר יצא מהמקום כמה דקות לפני התקרית. שמונה שנים לאחר מכן, הוא נהרג מאש מחבלים ברצועת עזה.
דורון אסולין ז"ל עם הוריו
דורון, בנם של עליזה ומאיר, נולד בבאר שבע באוקטובר 1987 והיה אח בכור לשלוש הבנות במשפחה. הנער שהיה מלא בשמחת חיים התנדב במד"א וסיים בהצלחה את מגמות הפיזיקה, המתמטיקה, התנ"ך והאנגלית בישיבה התיכונית אמי"ת שבעירו. הוא אהב לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, הצטיין בשחייה ובכדורסל והיה אוהד מושבע של הפועל באר שבע. כיום מנציחות אותו משפחתו והעיר באר שבע באליפות שנתית בניווט.
אסולין התגייס לקורס חובלים, אולם לאחר שישה חודשים הבין כי ייעודו הוא לשרת ביחידת חי"ר מובחרת. הוא התנה את עזיבת הקורס היוקרתי בשיבוץ מחודש כלוחם ביחידת סיור, וכך הגיע בספטמבר 2006 לחטיבת גבעתי. בחורף 2008, במסגרת מבצע "חורף חם" ברצועת עזה, הוא שימש קלע ונווט בחוד.
הנשק של דורון אסולין ז"ל
אסולין עמד בראש הכוח שהתקדם אל יעד בפאתי ג'בליה, כשבמהלך הקרב נהדף לאחור בשל האש שנורתה אל עבר הכוח. אסולין, שזיהה את כיוון הירי והתרומם, זעק אל עבר המחבל "מי זה" כדי לוודא שאין מדובר בכוחותינו בשטח. בתגובה מהירה הוא ירה לעבר המחבל ואז נורה צרור לכיוונו. כדור אחד פגע בנשקו וגרם למעצור, כדור שני פגע בצווארו והשלישי בעורק ליבו הראשי. בשארית כוחותיו סימן דורון לכוח בהנפת יד כי הוא נפגע וזקוק לעזרה. יחד עם אסולין נפל בקרב סמל-ראשון רן דן גור ז"ל.
הנשק, שהיה הפריט האחרון שהחזיק דורון בידו, מהווה את הזיכרון המוחשי האחרון שהותיר אחריו. לאורך כל השירות הצבאי הוא נשא בגאווה את נשקו שסימל את הדרך שבה בחר. "הנשק שנשא בידו הוא הדבר היחיד שנותר לי ממנו כזיכרון פיזי", מספר אביו מאיר.
הדסקית של דורון אסולין ז"ל
"אני זוכר את הפגישה האחרונה איתו", נזכר האב, "וכמובן את השיחה האחרונה כאשר שאלתי אותו אם הם נכנסים לרצועה ודרשתי שישמור על עצמו. הוא ענה לי 'בסדר אבא, להתראות'. בהמשך הביאו לי את הנשק שלו כמזכרת אחרונה".
"לרוב לוקח זמן עד שמעקרים את הנשק ומוציאים אותו משימוש", מספר מאיר, "אלא שבמקרה של דורון צרור הירי גרם למעצור והוציא את הנשק משימוש במהלך הקרב. עד היום אנחנו נושאים את הנשק איתנו בארון הנצחה לזכרו של דורון".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
