גם במונדיאל הקרוב: היעילות תנצח את היופי
הציפייה הגדולה של רבים היא לראות את ארגנטינה ומסי לוקחים את המונדיאל. לצערם זה כנראה לא יקרה, כי לנבחרת הזו אין את מה שדרוש כדי ללכת עד הסוף. גם הפעם, נבחרות קבוצתיות ומאורגנות כמו ספרד וגרמניה הן המועמדות המובילות
היה לי העונג לחזות בביצועיו המרהיבים של דייגו מראדונה במונדיאל 1986 שנערך במקסיקו. מראדונה הביא את הגביע העולמי לארגנטינה במו רגליו, תוך כדי הפגנת יכולת וירטואוזית. אולם זו הייתה הפעם האחרונה שבה הוכרע מונדיאל על ידי שחקן אחד. במונדיאלים שנערכו מאז זכו הנבחרות ששיחקו את הכדורגל היעיל והקבוצתי באופן הטוב ביותר. הדבר בולט במיוחד בשני המונדיאלים האחרונים בהם זכו גרמניה וספרד.
בשתי הנבחרות הללו לא ניתן לציין שחקן אחד שהתעלה מעל יתר השחקנים, אלא נבחרות שהמערכים שלהן היו מתואמים החל מהשוער ועד לחלוצים, וזה היה הגורם המרכזי לזכייתן בתואר. הציפייה של אוהדים רבים היא לראות את ליאו מסי, הכדורגלן הטוב בעולם כיום, מוביל את נבחרת ארגנטינה לזכייה במונדיאל הקרוב ברוסיה, כפי שמראדונה עשה בזמנו. אולם ציפייה זו רחוקה מאוד מלהתגשם, ולא משום שמסי אינו מספיק טוב, אלא משום שארגנטינה לוקה מאוד במשחק הקבוצתי, ואין את התיאום הנדרש כל כך בין מערכי הנבחרת כדי שהיא תרוץ עד הסוף.
לעניות דעתי, במונדיאל הקרוב לא יהיה חדש תחת השמש, וגרמניה או ספרד יזכו בתואר. ספרד מתבססת לאורך שנים על שיטת משחק קבועה, המתאפיינת באחזקת כדור וריבוי מסירות בין השחקנים עד למציאת הפרצה שתאפשר הבקעת שער. לאחר הנסיגה במונדיאל וביורו האחרונים, היא מתחדשת ושחקנים צעירים מובילים כאיסקו, אסנסיו וסאול, יחזירו אותה לגדולתה.
לעומת זאת גרמניה מתבססת על השלד של באיירן מינכן, עובדה שמקלה על יצירת הרמוניה קבוצתית. גם הצבתו של המאמן יואכים לב כקבוע מאז 2006 עוזרת מאוד ליצירת תבנית קבועה. כשעוסקים ביעילות בכדורגל מול יופי, אין ספק שהאוהדים האובייקטיביים מעדיפים את היופי. כדי להמחיש את היעילות מול היופי, אחזור ברשותכם למונדיאל בלתי נשכח שנערך על אדמת ספרד ב־1982. במונדיאל זה עמדה מצד אחד נבחרת מבריקה כברזיל ששיחקה את הכדורגל היפה ביותר בתולדות המונדיאלים.
מהצד השני עמדה איטליה שהציגה נבחרת אפורה, יעילה וממושמעת קבוצתית. בשלב הבתים הוגרלה נבחרת ברזיל עם סקוטלנד, ניו זילנד וברית המועצות. כבר במשחק הראשון התאהב עולם הכדורגל בנבחרת זו. שחקנים כזיקו, אדר, סוקרטס ופלקאו היו קוסמי כדורגל, והציגו מהלכים מדהימים, שערים נהדרים ו־וירטואוזיות יוצאת דופן. ברזיל חצתה את שלב הבתים עם שלושה ניצחונות וכדורגל מלהיב, אולם כבר בשלב הבתים בלטו גם החסרונות שלה. שוער חלש, ואלדיר פרז, וחלוץ מרכזי לא מספיק טוב, סרג'יניו.
איטליה הוצבה בשלב הבתים עם פולין, פרו וקמרון. שלוש תוצאות תיקו ורק יחס שערים עדיף על פני קמרון העלו את האיטלקים לשלב הבא. לפי שיטת המשחקים במונדיאל זה, חולקו 12 הנבחרות שעלו לארבעה בתים בני שלוש נבחרות, כשהראשונה מכל בית עולה לחצי הגמר. איטליה, ברזיל וארגנטינה (עם מראדונה במונדיאל הראשון שלו) הוצבו באותו בית.
ברזיל המשיכה להלהיב עם 1:3 על ארגנטינה כאשר מראדונה הורחק. המשחק השני בבית היה בין איטליה לארגנטינה, ואחרי קרב חפירות ניצחה איטליה 1:2. נותר המשחק האחרון בין איטליה לברזיל שיכריע את העולה לחצי הגמר. לברזיל הספיק תיקו. איטליה הייתה חייבת לנצח, אולם מי שהימר על כך נשלח להסתכלות.
כ־40 אלף צופים בלבד נדחסו ליציעי האצטדיון של אספניול בברצלונה כדי לחזות במשחק שהפך להיות הגדול בתולדות המונדיאלים. אנצו ביארזוט, מאמן נבחרת איטליה, שלף מן השרוול את השפן שהכריע את המשחק – פאולו רוסי. רוסי היה נער הזהב האיטלקי שהיה מעורב בפרשת הטיית משחקים, ורק בשל קיצור עונשו, שותף במונדיאל.
אוהדי נבחרת ברזיל לא ישכחו לעולם את מה שעולל להם רוסי באותו משחק. זה התחיל בדקה החמישית כשרוסי הסתנן מבעד להגנה הברזילאית ונגח את ה־0:1. סוקרטס השווה כעבור שש דקות, אבל השאננות של הברזילאים פשוט הרתיחה. בדקה ה-25 התמסרו ביניהם שני הבלמים בלי ששמו לב לרוסי, שחטף את הכדור והרשית בפעם השנייה.
ברזיל הפעילה מכבש על השער האיטלקי ובדקה ה־67 השווה פלקאו ל־2:2 בשער נהדר ורץ אחוז טירוף אל מצלמות הטלוויזיה. אבל המילה האחרונה הייתה שוב של רוסי, שניצל רפיון בהגנה הברזילאית כדי לנעוץ את השלישי ברשת, ומכאן ברזיל כבר לא חזרה.
אודה ואתוודה כי בתום המשחק בכיתי על נפילתה של נבחרת שהציגה את כל מה שיפה בכדורגל. נבחרת איטליה המשיכה עד לזכייה בתואר, ואילו ברזיל במונדיאלים הבאים כבר לא שבה יותר להיות ברזיל ה"יפה".
לפנייה לכתב/ת 
