דרים מייקר
ת'ון מייקר, הסנטר הסודני של מילווקי באקס, הגשים את חלום ה-NBA אך לא שוכח מאיפה הוא בא ויש לו גם מסר לפליטים בארץ: "לאחיי ואחיותיי בישראל, אנחנו פה כדי לתמוך בכם"
משחק החוץ של מילווקי באקס מול ניו יורק ניקס בסוף השבוע שעבר משך אל המדיסון סקוור גארדן אוהדים יוונים רבים שהגיעו כדי לתמוך בכוכב האורחים יאניס אנדטוקומבו. צחוק הגורל: הוא נעדר בגלל פציעה. מי שכן היה שם על הפרקט הוא ת'ון מייקר.
אבל השחקן הצעיר של הבאקס לא התקבל על ידי בני ארצו, שכן הסנטר בן ה-21 הוא יליד דרום סודן, חבל ארץ מדמם שרבים מתושביו נפוצו בכל העולם – כיום הם אינם מורשים להיכנס לארצות הברית של דונלד טראמפ, ורוב אלו שכבר השתקעו בעבר בארץ ההבטחות הבלתי נגמרות לא יכולים להרשות לעצמם להקצות מאה דולר לרכישת כרטיס למשחק NBA.
ולמרות זאת ת'ון מייקר, המתנשא לגובה של 2.16 מטרים, אינו שוכח אותם – את הפליטים מדרום סודן, שמצאו מקלט בארצות הברית, אירופה, ואוסטרליה שקלטה אותו כשהיה בן חמש. ומייקר אינו שוכח גם את בני עמו השוהים בישראל ועומדים בסכנת גירוש בימים אלה. אחרי המשחק בו ניצחו הבאקס 102:115, אותו סיים מייקר עם תרומה צנועה של חמש נקודות, שני ריבאונדים וחסימה, שיגר השחקן מסר של תמיכה בפליטים הסודנים בישראל.
"לאחיי ואחיותיי שם בישראל, אנחנו פה כדי לתמוך גם בכם", הוא מוסר לבני עמו דרך ynet, "אנחנו כולנו עם אחד, ואנחנו מנסים להשיג שלום בבית שלנו. כך שבכל מקום שאתם נמצאים תמשיכו להתפלל לשלום ותישארו ביחד. אנחנו שומרים עליכם".
מייקר נולד בעיר וואו שבדרום סודן. דודו הצליח להבריח אותו ואת אחיו הצעיר מאטור לאוגנדה, ומשם נדדו כפליטים אל הצד השני של העולם – לאוסטרליה. אחרי שנקלטו, הם מצאו לעצמם בית חדש בעיר פרת'. כשהיה 14, אחרי שכבר צמח לגובה מרשים לגילו, הוא התגלה על ידי המאמן המקומי אדוארד סמית' שליהק אותו לקבוצה שלו בסידני.
סמית', שבעבר טיפח כשרונות כדורסל סודנים כמו אטר מאג'וק (שנמנה על סגל מכבי תל אביב במהלך חודש אחד ב-2012), זיהה את הפוטנציאל בצעיר הגבוה והאתלטי ובהמלצתו הגיע מייקר לארצות הברית והשתלב כשחקן בבתי ספר בלואיזיאנה ו-וירג'יניה. את השנה האחרונה כתלמיד תיכון בילה באונטריו שבקנדה, לפני שנבחר עשירי בדראפט 2016 על ידי המילווקי באקס. אגב, האח הצעיר מאטור (20, 2.09 מ') בילה גם הוא את שנותיו האחרונות כשחקן תיכונים באונטריו ועשוי ללכת בעקבותיו בדראפט השנה.
בנוסף להתייצבות שלו לצד בני עמו, הפליטים המפוזרים בכל העולם, הוא עומד לתת כתף גבוהה לנבחרת הלאומית של אוסטרליה, אליה יצטרף ככל הנראה הקיץ ביחד עם בן סימונס מפילדלפיה סיקסרס, ג'ו אינגלס מיודענו ממכבי ת"א ודנטה אקסום מיוטה ג'אז, פאטי מילס מסן אנטוניו ספרס, ארון ביינס מבוסטון סלטיקס וגם מת'יו דלבדובה – גם הוא ממילווקי.
מייקר אשרר מחדש את המחויבות שלו ל"בומרס" כדרך עבורו להוקיר תודה לארצו המאמצת, שהצילה אותו ופליטים אחרים מדרום סודן. "אוסטרליה קולטת סודנים, נותנת להם חיים חדשים ומאפשרת להם להצליח עבור משפחותיהם", אומר מייקר, "סודנים יקבלו את זה ויוקירו תודה על כך. ובו בעת הם יחפשו דרך להתאים את עצמם לתרבות שלהם. אז מבחינתנו הדבר הכי חשוב זה להתאקלם". אגב, בין שחקני נבחרת דרום סודן הרשמית, יש לא פחות מארבעה שחקנים שנקלטו באוסטרליה.
מייקר הוא האחרון ברשימה ארוכה ובעיקר גבוהה של שחקנים יוצאי שבט הדינקה מדרום סודן, שנודעים כאנשים תמירים במיוחד. שחקן העבר האגדי של הוושינגטון בולטס, מנוט בול המנוח (2.31) הוא דוגמה בולטת במיוחד למימדים העצומים של יוצאי הדינקה. שחקן לוס אנג'לס לייקרס לואל דנג (2.06 מ') ואחיו אג'ו דנג (2.11 מ') שגם הם ילידי העיר וואו, נמלטו מארצם למצרים וקיבלו מקלט מדיני בבריטניה לפני שיצאו לקריירת כדורסל בארצות הברית.
כך גם במקרה של בן דודם דנג גאי (2.03 מ') שאף שיחק עונה בפילדלפיה. ובינתיים הבן הבכור של בול, בול בול בן ה-18 (2.21 מ') הוא אחד משחקני התיכונים הנחשקים בארצות הברית ויצטרף בקרוב לקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת אורגון.
באוסטרליה זיהו את המשאב האנושי הזה, המאפשר לפליטים הסודנים שנקלטים במדינה להתערות בחברה, ולאחרונה אף נוסד טורניר כדורסל מיוחד לסודנים-אוסטרלים שנתמך על ידי מייקר שצפוי להתייצב לאחד מהטורנירים השנה. "אני לא בטוח שאשחק, אבל אשוב לשם כדי להראות את פניי. אני חושב שזה גדול", הוא אומר לכתבים אוסטרלים, "בחור כמו לואל דנג חזר שוב ושוב, וגם זה היה גדול. אז רק לראות ולהיראות, ולהיות שם עבור הקהילה. אני אעשה זאת באיזשהו שלב. זה עוזר להניע את הילדים. להראות להם שאנחנו עשינו את זה אבל אנחנו לא שוכחים מהם. אנחנו ממשיכים לחזור".
אז אולי הפעילות הספורטיבית הזאת שמצליחה כל כך יפה באוסטרליה יכולה לעבוד במקומות אחרים. מבחינת מייקר יש לה חשיבות גדולה שמלבד להציג אופק לקריירה מקצוענית, היא גם עוזרת לשמור על הילדים שמגיעים כפליטים ממדינה שסועת קרבות, הרחק מצרות בביתם החדש. "בעבר זה פתח דלתות אבל מאז זה התפתח יותר ויותר. אנחנו פוגשים מאמנים ברמה גבוהה ובאופן פוטנציאלי בהמשך הדרך גם מגלי כשרונות שמחפשים שחקנים לקבוצות תיכונים או מכללות. וזה ענק. ילדים שאינם בבתי ספר, זה נותן להם משהו לעשות. זה פותח עוד דלת עבורם. עבור עוד ילד ועבור עוד אמא שלא צריכה לדאוג לו. אז זה פותח המון דלתות".
לפנייה לכתב/ת 
