צפו: על סיפון חיל הים, ליד המשחתת האמריקנית - מול ספינות רוסיות
ברקע המתיחות בסוריה, כתב ynet הצטרף לתרגיל הימי הבינלאומי שבו השתתפה המשחתת האמריקנית שפעלה באזור בעת המתקפה נגד צבא אסד. התרגיל כלל ירי על אי נטוש, זיהוי צוללות ומטוסי קרב שטסים הכי נמוך שאפשר ומדמים טילי שיוט. מה אומרים לרוסים בקשר ומה קרה כשהתגלו תקלות במשימות מבצעיות רחוקות מהבית? תיעוד מיוחד
תקיפת אי נטוש בים, מטוסי קרב בגובה כמה עשרות מטרים מעל הסיפון שמדמים טילי שיוט - וביקור לא כל כך מפתיע של אוניית ריגול ומשחתת רוסיות: תרגיל הלחימה הימית הבינלאומי "נובל דינה" שנערך בים התיכון מדי שנה הסתיים לאחרונה בהשתתפות ספינות וצוללות ישראליות, יווניות ואמריקניות - בהן ה"דונלד קוק" שפעלה באזור בעת המתקפה המשולבת בסוריה - וחשף עד כמה המים באגן המזרחי של הים התיכון הפכו לצפופים ומסוכנים יותר.
ברגע נתון, כך לפי קצין בכיר בחיל הים, עשרות צוללות זרות יכולות להפליג במעמקי הים התיכון בשל המלחמה בסוריה. באותו הזמן, מעל פני השטח ניכרה המתיחות: בשיא התרגיל, בזמן שמטוסי F-16 ישראליים חגו ברום נמוך מאוד מעל לספינות הישראליות, היווניות והאמריקנית כדי לדמות טילי שיוט שמתקרבים כדי להטביע את הספינות, התקרבו למגרש המשחקים שתי ספינות של הצי הרוסי. שתיהן ניצבו מולנו, בטווח של כ-8 ק"מ. היה ניתן להבחין בהן היטב גם ללא משקפת. זה קרה בצהרי היום לפני כשבועיים, כ-20 ק"מ מחופי עתלית, במים הבינלאומיים. בין ספינות מלחמה של שתי המעצמות, לוחמי חיל הים לא חשו נחיתות, ולו לרגע אחד.
המפגש עם ספינות המלחמה הרוסיות אינו חריג לאנשי צה"ל, ומתרחש בכל שבוע. בחיל הים אומרים כי שיח התיאום במפגשים מעין אלה עם הרוסים הוא מנומס וענייני, לרוב באנגלית ברשת הקשר הבינלאומית בים, ולפעמים, בשל נוכחות של קצינים ישראלים ממוצא רוסי, גם ברוסית. "הם אומרים לנו 'אנחנו במשימה מטעם ממשלת רוסיה. נהיה כאן בימים הקרובים ולא נתקרב יותר מ-15 מייל מהחופים שלכם'. הם לא חורגים מכך, ויודעים שהמים הריבוניים שלנו הם של 12 מייל מהחוף", סיפר ל-ynet קצין בכיר בחיל הים, "אין ביננו לבינם נעילות מכ"מים ואין הכוונה הדדית של הכוונות זה על זה. לפעמים מפגשים כאלה קורים כל יום. הם תמיד עונים לנו".
האויבים השתנו דרמטית
הקצין הבכיר מדבר איתנו על סיפונה של אח"י קשת, מספינות הטילים הותיקות של חיל הים. שני מפלסים מתחת, בחדר מרכז ידיעות קרב (מי"ק), העניין בספינות הרוסיות פוחת. הן מופיעות אמנם על תמונת המטרות שעל הצגים, אך ללוחמים הצעירים כאן, בלב המבצעי הפעם של הספינה, יש משימות אחרות במסגרת התרגיל. מטוסי הקרב הישראליים והיווניים חגים מעל, ברום נמוך מאוד, עד 90 מטרים בלבד מעל לראשיהם של הלוחמים שבגשר ובחרטום.
מטוסים אלה מדמים טילי אויב, דוגמת ה"יאחונט" הרוסי, אחד האיומים המרכזיים על חיל הים, שיכול להגיע לרדיוס של 300 ק"מ ולאיים על מטרות אסטרטגיות בישראל. הטיל הרוסי, מהמתקדמים בעולם, נמצא בצבאו של אסד ויש להניח שגם ברשות חיזבאללה. לקצינים וללוחמים במי"ק יש רגעים בודדים לזהות את מטוסי הקרב המדמים את טילי האויב - וליירט אותם עם טילי ה"ברק" שעל הסיפון. "היאחונט הוא חתיכת מפלצת", מנסה הקצין הבכיר להמחיש את סדרי הגודל של מלחמת הצפון הבאה לעומת מה שהכרנו עד כה, "האויבים שלנו השתנו דרמטית לעומת מלחמת לבנון השנייה. דרמטית. כיום יש לאויב דברים שלא קרובים למה שהיו לו לפני 12 שנים".
באחת מפינות החדר יושבים שני חיילים צעירים, מול צג לפטופ וצג המחשב. משימתם היא לנהל את התקשורת מול הכוחות הזרים בתרגיל. חלק מהקשר מתבצע בשיח קולי ברדיו, וחלקו, באמצעות אותם שני חיילים, במעין תוכנת מסנג'ר, לפי מילות קוד וקיצורים מוכרים שנקבעו בנאט"ו. כאן, בחדר האפל, הצפוף ומרובה המסכים שבלב ספינת הטילים הישראלית, ניתן לראות הכי טוב כיצד השתנו הבריתות הצבאיות של ישראל בים התיכון: הדיאלוגים כאן עם המקבילים בחיל הים היווני שמפליגים בסמוך הפכו לטבעיים, קולחים ומהירים, כמעט השכיחו את בעלת הברית הקודמת של ישראל, טורקיה.
הקשר הצבאי עם יוון ו"אחותה הקטנה" קפריסין (שהשתתפה בתרגיל כמשקיפה) התהדק עד מאוד בשנים האחרונות, ולא רק בים. שיתופי פעולה באימוני חטיבת הקומנדו הישראלית על אדמת קפריסין ותמרונים משותפים בין חילות האוויר הפכו לדבר שבשגרה, כך גם סחר הנשק – קפריסין רכשה מישראל ספינת טילים חדשה מתוצרת כחול לבן – עסקה יוצאת דופן בין שתי המדינות.
לירות על יבשה
ספינות טילים ומלחמה מחיל הים הישראלי והיווני לצד משחתת אמריקנית, ה"דונלד קוק", וצוללות יווניות וישראליות לקחו חלק בתרגיל הנרחב. הוא החל בהפלגה של הספינות הישראליות לעבר כרתים, היתקלות בדרך בכוחות הימיים של יוון כחלק מהתרגולת והפגזה בתותח הימי של סיפוני אח"י קשת ואח"י רומח על יעד יבשתי – אי לא מאויש בים האגאי. מטעמי בטיחות ספינות הטילים של חיל הים לא מורשות להתאמן על ירי לעבר החוף הישראלי, כך שיכולת זו התאפשרה רק בתרגיל מסוג זה.
עוד תרגלו הכוחות תקיפת נחיל – כלי שיט קטנים ומהירים, "צרעות", שהתנפלו על ספינות המלחמה הגדולות של שלושת הצבאות, מכיוונים שונים. תרחיש שכזה עלול לפגוש את חיל הים הישראלי במלחמה הבאה מול חיזבאללה, מהחוף לחוף או מהחוף אל הים, גם נגד ספינות קטנות יותר, כמו "דבורות" או "דבּוּרים". עבור היוונים זו הייתה תרגולת להתמודד עם איום הפיראטים המידפק על דלתם מחופי אפריקה.
אחת המטרות המרכזיות בתרגיל הייתה להתמודד עם צוללות אויב. לראשונה צוללת יוונית מדגם 214 ששמה פאפאניקולאו, הנחשבת לאחת המתקדמות בעולם בגודל שלה, השתתפה בתרגיל ואף עגנה בבסיס חיל הים בחיפה. סטי"לי חיל הים נדרשו לאתר את הצוללת החדישה בדרכה לישראל, עדות לכך שאיום זה לא חלף ואף גבר. "צוללות זרות עובדות במרחב ואותנו לא מעניין איזה דגל הן נושאות. אם צוללת זרה נעמדת מול חוף פלמחים בזמן שאתה מבצע ניסוי כלשהו ואתה לא מזהה אותה – אז אתה בבעיה", ציין הקצין הבכיר, "הדרך הכי טובה למנוע את זה היא להרתיע. איתור תת מיימי זה לא רק מלאכה של הסונאר. התרגיל הזה מקרין את הכוח שלנו בים התיכון והוא מסר לסביבה: אנחנו פה".
מבחינת חיל הים, היתרון המרכזי בתרגיל השנתי הוא ביכולות שספינות חייבות שיהיו להן, אך אינן יכולות להשיגן לבדן. כך למשל, באימון תורגלו נחיתות רבות של מסוקים שונים על הספינות ולקח בו חלק גם המטוס האמריקני נגד צוללות, P8, שמבוסס על פלטפורמת בואינג 737. הוא טס בגובה נמוך מאוד של 300 רגל והטיל מצופי מכ"ם נגד צוללות שסייעו ליתר הכוחות בתרגיל במשימה לאיתור הכלי החשאי שבמעמקים. מפקד פלגה 34 מחיל הים, סא"ל אדר גרשון, סיפר: "אנחנו מתאמנים כאן בחלוקת משימות, בלחימה מול צוללת שהיא מבחינתה חייבת להתקרב לסטי"לים שלנו לטווח הפגיעה מחימוש. זה משחק מלחמה לכל דבר".
אחד התרחישים שנבחנו בתרגיל דימה אירוע במלחמה הבאה: ספינות הקרב ליוו אוניית סוחר גדולה שהגעתה לישראל בזמן מלחמה היא קריטית. האויב היה צריך למצוא את הדרך לשבור את מעגל ההגנה כדי להטביע את האונייה האזרחית הגדולה. "אונייה כזו יכולה להוביל מים או אוכל או תחמושת ויש דרכים רבות להגן עליה, לאו דווקא מקרוב", הסביר מפקד הפלגה.
תקלה רגישה במשימה סודית
אך המציאות החדשה של לוחמי הסטי"לים בחיל הים לא מסתיימת בתרגילים מיוחדים כמו ה"נובל דינה" או באירוח אלפי לוחמי ים זרים מדי שנה בבסיס החיפאי או בסיורים ברחבי הארץ. שייטת הסטי"לים צברה בשנים האחרונות אלפי ימי "מב"ם" בלב ים. במבצעים החשאיים של המערכה שבין המלחמות לסיכול התעצמות חיזבאללה וחמאס האתגרים לא היו רק מבצעיים. במשימה עלומה מול חופי אויב התרחשה תקלה טכנית בשסתום של אחד המנועים. תוצאת התקלה יכלה להשפיע לרעה על ביצוע המשימה הרגישה: הספינה נעה במהירות נמוכה יותר במאות סל"דים לעומת המהירות הנדרשת ממנה לתרחישים מבצעיים מסוכנים מתפרצים.
"בסוף התברר שזה נגרם מחלק קטן מאוד בטורבינה, מה שדרש מאיתנו מראש להכיר כל בורג במנוע", הסביר קצין ממחלקת המכונה של הספינה. "במשך 15 שעות כל המחלקה הייתה על הרגליים. תחילה שללנו בעיות אחרות, עד שאיתרנו וטיפלנו בעצמנו בתקלה". באירוע אחר, התרחשה תקלה רגישה לא פחות, בעיצומה של משימה רחוקה: אחת ממזקקות המים בספינה התקלקלה, מה שגרם להכרזה על נוהל משמעת מים: איסור להתקלח, שטיפת ידיים באישור מפקדים, מעבר לרחיצת כלים במי ים וניצול מינימלי של המים המתוקים באונייה. "כשזה קורה ליד החוף אז אפשר לתקן גם כשעוגנים, אבל רחוק מהארץ זה סיפור אחר", הסבירו בחיל הים. "לכן יש לנו מנגנוני יתירות ויכולות של האנשים שלנו לתקן דברים כאלה בלב ים. במקרה הזה הלוחמים מצאו פתרון כל כך מוצלח בשיא המשימה, שעכשיו הוא מועתק גם לכלי שיט אחרים שלנו".
לפנייה לכתב/ת 
