ניר כהנא ז"ל: התמונות של הצלם שלא הספיק לממש את כישרונו
אביו של החייל שנרצח בפיגוע במחסום קלנדיה זוכר היטב את יום הולדתו ה-20: "הוא הצליח להקדיש זמן לכל אחד במסיבה, כאילו ידע שמשהו עומד להתרחש". אחרי מותו מצאו ההורים תמונות שצילם ושירים שכתב: "הוא לא ידע איזה כישרון היה לו"
חודש לפני מותו חגג ניר כהנא ז"ל את יום הולדתו העשרים כשלצדו עשרות חברים. "אני זוכר שהוא ביקש שנקנה 20 סוגי משקאות כדי שלכל חבר יהיה משקה שהוא אוהב", נזכר אביו, "אני זוכר איך הסתכלנו מהצד בזמן האירוע, והתפללנו שיסיים את השירות הצבאי בשלום".
ניר, האמצעי מבין שלושת בניהם של שרה וברוך, גדל והתחנך בקריית טבעון. הנער הצנוע והצנום, שתמיד נהג לחייך ולעזור לזולת, אהב לבלות בחיק הטבע ולרכוב על אופניו. בין התחביבים הרבים שטיפח היו גם כדור נוצה וטיסנאות.
ניר התעקש לשרת כחייל קרבי ונאבק על מנת להעלות את הפרופיל הרפואי. כשהדבר לא עלה בידו, גויס לשירות ביחידת המחסומים הנחשבת לקרבית ביותר במשטרה הצבאית ושאיישה באותה העת את הקווים הקדמיים והמסוכנים ביותר.
ב-8 בדצמבר 2005 תקף מחבל פלסטיני את השומרים במחסום קלנדיה ופצע אנושות את ניר, שנפטר כעבור דקות. "ניר אמור היה לעמוד בעמדה עורפית יותר בזמן האירוע", מספר האב ברוך, "אך חיילת שעמדה בעמדה קדמית וחשה בעייפות ביקשה שניר יחליף אותה. ניר, שתמיד עזר לסובבים אותו, הסכים מיד לסייע לה".
הוריו של ניר מספרים שביום הולדתו האחרון בלטה היטב החשיבות של ערך החברות לבנם. "כל המשפחה עזרה לו בהכנות והחברים סיפרו בדיעבד איך הצליח להקדיש זמן לכל אחד במסיבה, כאילו ידע שמשהו עומד להתרחש", מספר האב, "היו לו המון חברים והוא תמיד היה עסוק בהם, כמעט ולא ראינו אותו".
"הוא לא ידע איזה כישרון יש לו"
אחרי מותו מצאו הוריו תמונות מקוטלגות שצילם ושירים שכתב. "הוא כתב כמה שירים יותר אישיים בסוף כיתה י"ב", מספר ברוך, "ביום ההולדת ה-18 הוא ביקש שנקנה לו מצלמה דיגיטלית והוא הסתובב איתה הרבה. אחרי נפילתו הראינו את התמונות שניר צילם לחבר שלנו, צלם מקצועי, שאמר שהיה לו כישרון".
מפקדיו של ניר סיפרו אחרי מותו על איש עקרונות ורודף צדק. "תמיד היה לו חיוך על הפנים ותמימות ששבתה את הלב", כתבו, "הוא ביצע את המשימות המבצעיות הקשות והשוחקות של היחידה בצורה מופתית ומעוררת הערכה, במקצועיות רבה ומתוך תחושת אחריות אישית לביטחון המדינה. ניר היווה דוגמה ומופת לחבריו לפלוגה, ביחסו ההומני לאוכלוסייה העוברת במחסום, ובשקט ובשלווה שכה אפיינו אותו".
לזכרו של ניר הוקמה אנדרטה במרכז המבקרים של תחנת רכבת העמק סמוך לטבעון. האנדרטה הסביבתית ממוקמת בתחנת הרכבת ליד המבנה הישן, ממנה נשקף נוף הכרמל המרהיב שהיה נוף ילדותו של ניר. הוריו מסבירים שרכבת העמק ההיסטורית קישרה וגישרה בין עמי האזור: "הרכבת הייתה אחד מסממני הדו-קיום והשלום האזורי, ערך שבו ניר האמין בכל מאודו. הפרגולה משמשת כמקום להתכנסות וישיבה בחברותא, ומסמלת את ערך הרעות שניר הגשימו בדבקות".
לפנייה לכתב/ת 
