בן ציון ברכה ז"ל: הנשיקה האחרונה

סיפור אהבה מהסרטים. כך, במילים אחדות, ניתן אולי לתאר את היכרותם ואהבתם הגדולה של בן ציון ברכה ז"ל ואלמנתו יעל, אהבה שנגדעה בטרם עת. "הייתי חיילת עריקה והוא שוטר צבאי שהגיע למלא את תפקידו", נזכרת יעל. את מה שעתיד להוליד מעצר שגרתי שכזה, איש לא תיאר. "הוא הגיע לעצור אותי על עריקות", היא מספרת, "והצלחתי לשכנע אותו שייתן לי עוד יום אחד. התאהבנו מיד. מרגע ההיכרות, לקח לנו חודש ימים בלבד להתחתן, ואני שהיתי בכלא הצבאי 36 ימים".

בן ציון ברכה ז"ל ואשתו ביום חתונתם

בנצי, בנם של יצחק וטאוס ברכה, נולד ביוני 1954 באשקלון. את לימודי התיכון המקצועי ב"אורט" באשקלון, נאלץ לקטוע לטובת פרנסת המשפחה. משפחתו מתארת בן מסור ונאמן להוריו, שמגיל 17 עובד קשה, אך תמיד אופטימי ומוכן לעזור לזולת. "מי שהכיר את בנצי ידע שמדובר באדם הטוב בעולם", אומרת אלמנתו. אימו, שנזקקה מדי יום לסיוע רפואי הסתייעה בבנה המסור. "מדי בוקר הוא היה הולך לעזור לה רפואית", ממשיכה יעל, "כי היא לא הסכימה שמישהו אחר יעשה זאת".

בנובמבר 1973 התגייס ברכה ונשלח לשרת במשטרה הצבאית. הוא עבר השתלמויות להפוך לשוטר ונהג צבאי. בתחילה הוצב בצריפין. בהמשך שימש שוטר צבאי ואחראי חבושים. מסירותו ונאמנותו לתפקידיו השונים במשטרה הצבאית, עולים ממכתב התנחומים ששלח מפקדו למשפחה השכולה. "בן ציון שירת ביחידתי למעלה משנתיים", כתב מפקדו. "הוא מילא את תפקידו במסירות, באחריות ובדבקות רבה מאוד. עבד ימים ולילות ללא לאות, והקדיש את כוחות ומרצו לעבודה, שהכיר בחשיבותה. בן ציון שימש דוגמה אישית חיובית לחבריו".

בן ציון ברכה ז"ל

את יעל הוא נשא לאישה במהלך השירות הצבאי בשנת 1975, ובסוף אותה השנה נולדה בתם רויטל. "המחויבות של בנצי למשפחה הייתה מעל לכול", נזכרת יעל. "הילדה הייתה האהבה שלו, הוא גם זה שנתן לה את שמה. היינו אוהבים, היינו חברים, הוא דאג לכולם".

ב-9 ביוני 1976 נהרג בן ציון בתאונת דרכים קטלנית ליד כפר סילבר בעת מילוי תפקידו. יחד עם בנצי, נהרג חייל נוסף ונפצעו עוד שני חיילים באורח קשה. הוא הובא למנוחת עולמים באשקלון. "ביום שהוא נהרג היינו אמורים ללכת לחתונה והמפקד החליט שהוא משאיר אותו בבסיס, אז בנצי התקשר להגיד לי שלא הולכים", משחזרת אלמנתו. "היה לו חשוב לקפוץ לביקור קצר בבית, לדבר ובעיקר לנשק את הילדה, הוא נפרד ממני וממנה בנשיקה אחרונה. אחר כך אמר להתראות והלך. גם בזיכרון האחרון משתקף האדם שהוא היה, איך אהב את הילדה ואת המשפחה יותר מכל".