המעילות בבנקים: המספר גדל, הסכומים קטנו
דו"ח המעילות במערכת הבנקאית לשנת 2017 מעלה כי במהלך השנה התקבלו דיווחים על 16 מעילות בסכום כולל של 1.43 מיליון שקל, לעומת 13 מעילות בסכום של 4.1 מיליון בשנת 2016. במהלך העשור האחרון דווחו 153 מעילות, בסכום כולל של 116 מיליון שקל. עם זאת, הדו"ח כולל רק חלק מהמעילות שבוצעו
במהלך שנת 2017 דווחו 16 מעילות בבנקים בסכום כולל של 1.43 מיליון שקל, לעומת 13 מעילות בסכום של 4.1 מיליון שקל בשנת 2016. כך עולה מדו"ח המעילות השנתי במערכת הבנקאית, שפרסם אמש (ב') הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
על פי הדו"ח, 13 מקרים הועברו לטיפול המשטרה או הפרקליטות ו-15 מהמעילות הסתיימו בהשעיה או בפיטורין של המועל, כאשר סכום הנזק ללקוחות, כתוצאה מהמעילות בשנה שחלפה, עמד על חצי מיליון שקל. על פי הדו"ח, בארבעה מאירועי המעילות הטיפול טרם הסתיים.
יש לציין כי למרות פרסום הדו"ח, לא מדובר בכל המעילות המתרחשות בבנקים מאחר ועל פי הוראות הפיקוח על הבנקים, רק מעילה בסכום של מעל ל-15 אלף שקל בארץ או מעילה בסכום של מעל ל-15 אלף דולר בחו"ל, מחויבת בדיווח לבנק ישראל, אלא אם כן מדובר באירוע המוגדר כ"מהותי" בהתאם להנחיות הבנק ולהוראות בנק ישראל.
ב-10 השנים האחרונות דווחו לפיקוח 153 מקרים של מעילות, בסכום כולל של 116 מיליון שקל. כאמור, לא מדובר בכל המעילות שהתרחשו בעשור האחרון, אלא רק באלו שקיימת לגביהן חובת דיווח.
ממתינים לביטוח פקדונות
האם הבנקים יכולים להתחמק מהשבת כספים ללקוחות בעקבות מעילה? התשובה היא, שעל הבנק חלה חובה להשיב ללקוח כסף שנלקח מחשבונו כתוצאה מרשלנות או ממחדל כלשהו של הבנק, ובכלל זה כמובן מעילה של פקיד כזה או אחר.
אולם הבעיה יכולה להיות מורכבת יותר כאשר מדובר בהיקפים גדולים שלבנק אין אפשרות מעשית להשיב. כך למשל קרה במקרה של הבנק למסחר. במקרים קיצוניים כגון אלה, אם לא קיים ביטוח פיקדונות, יש סיכוי שהלקוח לא יקבל את הכסף.
נציין בהקשר זה כי למעשה לא קיים במדינת ישראל ביטוח פיקדונות. בפרשת הבנק למסחר, החליט בנק ישראל להכניס את היד לכיס ולממן את השבת הכספים ללקוחות שכספם נגנב (או במילים אחרות הציבור מימן את הגניבה, שכן מדובר בכספי מדינה), למרות שלא היתה מחויבות רשמית.
כבר יותר מעשור עולות מעת לעת יוזמות חקיקה שונות להחלת ביטוח פיקדונות. ביטוח כזה (במידה ויחול למשל על בנקים קטנים) יעודד גם תחרות ויהווה תמריץ לציבור לפתוח חשבון בבנקים חדשים אם וכאשר יקומו. גם הוועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאית (ועדת שטרום) המליצה על ביטוח כזה, אך ברשויות האמונות על קידום המהלך - בנק ישראל ומשרד האוצר, מעדיפים לגלגל את האחריות, ופתרון לא נראה באופק.
נציין כי מחקר שערך בנק ישראל בשנת 2014, העלה כי ב-112 מתוך 190 מדינות נבדקות קיים ביטוח פיקדונות ברמה כזו או אחרת. כאשר מדובר במדינות המפותחות, ההיקף גדול במיוחד ועובר את ה-90% (כך לדוגמה, ב-96% ממדינות אירופה יש ביטוח פיקדונות).
לפנייה לכתב/ת 
