"זיכרון בסלון" בבית הנשיא: "אחי לא שרד את אושוויץ"

נשיא המדינה ראובן ריבלין ורעייתו נחמה אירחו הבוקר (יום ג') זו השנה השלישית מפגש "זיכרון בסלון" לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה. "כמדי שנה בשנים האחרונות, נחמה ואני מאוד נרגשים לקיים את המפגש הכל-כך חשוב הזה לזיכרון השואה", אמר הנשיא ריבלין לנח שטרן (83) - ניצול שואה שהעיד במפגש על קורותיו.

היוזמה החברתית "זיכרון בסלון" החלה לפני שמונה שנים, ומאפשרת לציין את ערב יום השואה בצורה משמעותית בסלון הבית בין משפחה וחברים. במפגש בבית הנשיא השתתף גם הזמר שמעון בוסקילה, ששר שניים משיריו.

"בעוד יומיים אצעד יחד עם הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה במצעד החיים", אמר ריבלין. "אין לי כל ספק שאתם תהיו איתנו שם, במצעד אשר בא ואומר 'שרדנו, לא ניצלנו, שרדנו את השואה'".  

הנשיא אמר עוד כי "אותו דור של שורדי השואה אשר הקים את המדינה שלנו, יחד עם מי שכבר חיו כאן, בנו מדינה שאנחנו מציינים שבעים שנה לעצמאותה. הדבר הזה הוא כל כך משמעותי, ונתפס על ידי אומות העולם כדבר שצריך ללמד אותו ולשנן אותו ולהבין מדוע 'לעולם לא עוד'. לא רק בגלל אותם יהודים או בגלל מה שקרה ליהודי העולם בשואה. כל עם ועם בפני עצמו, צריך לחקור כיצד ייתכן שאנשים ראו את הארובות, ראו את המוות, ראו את הרציחות והמשיכו הלאה".

הנשיא ריבלין וניצול השואה נח שטרן(צילום: מארק ניימן/לע"מ)

ניצול השואה שטרן סיפר: "בהיותי ילד בן תשע וחצי התחבאתי עם הוריי בכפר שכוח אל בחלק הדרום מזרחי של סלובקיה. להורים שלי היו שני ילדים, דוד אחי ואני צעיר ממנו בשלוש שנים. ב-1942 נאלצנו לפנות את דירתנו ולמצוא דירה שקרובה יותר לשכונה היהודית". הוריו של נח ביקשו להבריח את בנם מסלובקיה להונגריה כדי להצילו. נח סיפר כי אחיו דוד הוברח יחד עם דודו והסתתר אצל סבו וסבתו.

"במשך שנתיים עשה אחי דוד חיל, למד ב'חדר' והכול היה טוב ויפה. גרמניה יום אחד פלשה להונגריה ובמהירות אדירה העבירו את כל היהודים לאושוויץ. באושוויץ עשו סלקציה, לאח שלי היה מזל אבל לא להרבה זמן. דוקטור מנגלה שלח אותו ימינה, אבל סבא שלי לקח אותו איתו, 'אתה תלך לאן שאני הולך כי אני לא משאיר אותך לבד', אמר לו סבא, את העדות סיפרו דודים שלי שהצליחו לשרוד את אושוויץ. אבל המזל לא האיר פנים לאחי והוא לא שרד את אושוויץ ונרצח שם".

"אישה נחמדה הזמינה אותנו פנימה" 

שטרן, שנותר עם הוריו לבדו, ברח עמם לכפרים וניצל בזכות טוב לבה של כפרייה בדרום מזרח סלובקיה. לדברי שטרן, "הכפר היה הרבה יותר קטן, היו אולי רק 50 בתים. כשהגענו אליו יצאה לקראתנו אישה נחמדה, בערך בת 55. אבא דיבר איתה ושאל אם אנחנו יכולים לגור אצלה לכמה ימים. הוא לא ציין לכמה זמן והיא הזמינה אותנו פנימה ולהפתעתנו בפנים כבר היו שלושה יהודים. בבית היו שני חדרים".

שטרן שיתף את הנוכחים במעבר בין בתים וחיפוש אחר מסתור - מאבק להשיג אוכל. "אבא גילף עבורנו חיילי שחמט ולוח שח, ולימד אותנו את המשחק, אלו היו רגעי אושר בודדים, לשחק יחד את המשחק. אבא לא היה חייל או איש תנועת נוער, אבא לימד אותנו להסתתר בשלג מפני חיילים, להשיג אוכל מבלי שהייתה לו שום הכשרה".

על רגעי השחרור סיפר שטרן כי שמעו ממשפחה שראתה קבוצת חיילים שיורדים סמוך לכפר שבו הסתתרו - יחידה של מתנגדים למשטר הנאצי שבישרה על סיום הכיבוש. "חיכינו יום ועוד יום ורק ביום השלישי התחלנו את המסע אל הונגריה כדי לשמוע ולראות מה עלה בגורל בני משפחתנו. באחת העצירות אבא ביקש שנחכה לו בכיכר. כעבור שעה וחצי חזר עם שלוש מצות ואמר 'כמו שבני ישראל יצאו ממצרים עם המצות, כך אני רוצה לסיים את המלחמה'". שטרן והוריו עלו ארצה כשאמו בהריון מתקדם עם אחותו, שנולדה כדבריו "כצברית לכל דבר, כאן בישראל".

"זיכרון בסלון" בבית הנשיא. שנה שלישית ברציפות(צילום: מארק ניימן/לע"מ)

בסיום עדותו של שטרן נערכה שיחה בין המשתתפים שסיפרו על הרצון לשמר את הזיכרון בדור הזה, ועל חשיבות קיום "זיכרון בסלון", גם ללא עדות ניצול שואה. יואב, נכד לניצולת מחנה ההשמדה אושוויץ שנפטרה השנה, אמר: "הציווי של לזכור ולספר תמיד הגיע מהמשפחה, אבל לא פחות חשוב וחזק מזה הוא הציווי לעשות, להיות מי שמציל ולא עוצם עין, כי הזוועות לא נגמרו. איך אני יכול להיות גברת מטולה, חסידת אומות העולם שהצילה את נח ומשפחתו, שזה התפקיד העיקרי של כולנו, איך אני יכול לעשות לאחר ומי שבמצוקה גם אם הוא אויב כמו שעשו בשבילך".

עדי אלטשולר, ממייסדי "זיכרון בסלון", אמרה: "נשיא המדינה ורעייתו מדי שנה פותחים את אירועי 'זיכרון בסלון' בארץ ובעולם ושותפים למסורת החדשה שנוצרת כאן, שבה לוקחים חלק כבר יותר מחצי מיליון מארחים ומתארחים. היה אירוע מרגש ששם זרקור על מקומם של חסידי אומות עולם ועל הציווי שלנו להאיר את הטוב שבתוכנו במעשים טובים, להיות אור לגויים, לא לעצום עיניים למה שקורה בתוכנו ומסבבנו, להכיר בזכות שיש לנו לחיות בארץ בטוחה וחופשית ולדאוג לשמור עליה כזאת".

ביטוי אישי יצירתי

המבנה הבסיסי של ערב "זיכרון בסלון" כולל שלושה חלקים: הוא נפתח בעדות, לעתים של ניצול שואה או בן הדור השני, ולעתים עדות מוקלטת או מצולמת. משם ממשיכים לחלק שיתופי בו האורחים מוזמנים לנגן, לשיר, לשתף בסיפור אישי, או כל פעילות אחרת שתאפשר ביטוי אישי יצירתי. החלק השלישי הוא שיח פתוח בין יושבי הסלון על חשיבות זיכרון השואה בהווה ובחברה שלנו.

"זיכרון בסלון" פועל לאפשר לאוכלוסיות שונות לקחת חלק אקטיבי בעיצוב הזיכרון האישי והקולקטיבי: השנה, בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ייערכו ערבי "זיכרון בסלון" במועדונים חברתיים והוסטלים של פגועי נפש, פנימיות, בתי סוהר, קהילות של מבקשי מקלט, מעונות ומסגרות של נוער במצבי סיכון, אנשים עם צרכים מיוחדים, דרי רחוב, מרכזים לטיפול בהתמכרויות ועוד רבים.

היוזמה אף חצתה יבשות והגיעה לקהילות של יהודים וישראלים במדינות אסיה, דרום אמריקה, קנדה, צפון אמריקה, ארה"ב אירופה ואף לקהילות לא יהודיות.