זיכרון שנותן כוח: כך מנציחים את אהבתם לספורט של הנופלים
אסף אסולין ז"ל היה מדריך לספורט ימי, אור כרמי ז"ל התאהב בכדורגל ודור דרעי ז"ל לא פספס שום אימון ריצה. הכושר והספורט היו מנת חלקם של לא מעט מחללי צה"ל. אלה הם הדרכים אשר בחרו אהוביהם להנציח את זכרם, באמצעות הדבר שהם אהבו יותר מכל
הערב (ג') מצוין יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה וברחבי הארץ יעמדו דום בדקת דומייה על מנת להתייחד עם זכרם של הנופלים. רבים הם אלו אשר הקריבו את חייהם למען המדינה ומאחורי כל חלל סיפור שלם, עולם ומלואו: אהבות, אנשים יקרים, ותחומי עניין. מביניהם רבים הם אלו אשר אהבתם לספורט וכושר הגדירה את מסלול חייהם. לאחר נופלם אהבה זו קיבלה משנה תוקף כשיקיריהם בחרו להנציח את זכרם.
אסף אסולין ז"ל, 1972-2002
אסף אסולין נולד ב-1972 בתל אביב וגדל בשכונת יד אליהו. מגיל צעיר הוא עסק בספורט ימי, הצטרף ל"צופי ים" ביפו והיה לפעיל מרכזי בשבט. לאחר שסיים קורס מפקדי סירות הוסמך כמשיט סירה מהירה ויאכטה והיה למדריך, מורה, ורכז שכבה לספורט ימי.
בחודש מרס 1991 התגייס אסף לצה"ל ליחידת "עורב" של חטיבת הצנחנים. הוא הוסמך כקצין ושירת כמפקד צוות, כקצין מבצעים וכסגן מפקד היחידה, ולאחר מכן המשיך לשורה של תפקידים בחטיבת הצנחנים.
לקראת קידומו ב-2001 הוא נשלח ללמוד במכללה הצבאית לפיקוד ומטה אולם בסוף חודש מרס 2002, עם תחילת מבצע 'חומת מגן', הוא עזב את המכללה וחזר לפלוגה שעליה פיקד על מנת להצטרף ללחימה יחד עם חבריו. ב-9 באפריל 2002 נפל אסף בקרב בשכם. הוא היה כמעט בן שלושים בנופלו. הוא השאיר משפחה ואת אהובתו לה תכנן להינשא.
בטקס יום השלושים לנפילת אסף, איש הספורט הימי מימי נעוריו, הושקה סירה על שמו שתשמש לליווי חניכים חדשים וותיקים בספורט הימי, במרכז הימי של "הפועל תל אביב" על גדת הירקון. בתום שנה לנפילתו, התקיימה לזכרו בחופי תל אביב תחרות שיט. התחרות נמשכה שלושה ימים ונטלו בה חלק כ-400 כלי שיט מכל הסוגים והגדלים וכ-800 ספורטאים שייטים מכל הארץ. ביניהם אלופי ישראל ואלופי אירופה וחברים מתנועת צופי הים בישראל.
שיוט זה היה הגדול ביותר שהתקיים בישראל מאז ומעולם, במסגרתו הושקה סירה נוספת על שמו של אסף - בשבט צופי ים יפו. התחרות לזכרו של אסף מתקיימת מדי שנה כאשר בתחרות שהתקיימה השנה התחרו כ-2000 ספורטאים מגיל 7 עד גיל 73.
אור כרמי ז"ל, 1989-2009
אור כרמי נולד וגדל בפתח תקווה וכבר בילדותו בלט באופיו המיוחד. הוא היה ילד שובב, בעל ביטחון עצמי, חוש הומור בריא, עקשן ובעל חוש צדק מפותח. בנוסף הוא אהב מאוד ספורט ובמיוחד כדורגל: היה אוהד נאמן של קבוצת הפועל פתח תקווה ובכל יום שבת היה הולך לעודד את הקבוצה האהובה עליו.
אור התגייס לצה״ל בדצמבר 2007 לחיל התותחנים עם מוטיבציה גבוהה לשרת בתור לוחם אך נפטר בדמי ימיו. מיד עם היוודע על דבר מותו של אור, האוהדים של קבוצת הכדורגל "הפועל פתח-תקווה" התארגנו באופן ספונטני וציינו את מותו בדקת דומייה באחד ממשחקי הליגה. בהמשך נוצר קשר עמוק בין הקבוצה ומשפחתו של אור, בעקבותו נקראה קבוצת כדורגל הילדים של פתח תקווה על שמו - "הפועל אור כרמי פ"ת".
משה מוזס ז"ל, 1970-1989
משה מוזס נולד בירושלים. במשך כל תקופת לימודיו נהג לעזור לתלמידים שהתקשו בלימודיהם. היה לו מגוון רחב של תחביבים: הוא הרבה לקרוא ספרים ולהאזין למוזיקה, אהב מאוד ספורט ונהג לרוץ למרחקים ארוכים.
משה התגייס בשנת 1988 לחטיבת גבעתי בתור לוחם ובהמשך הועבר ליחידת "שמשון" בה ניבאו לו עתיד כאחד מבכירי היחידה. כבר מהגיבוש ליחידה הוא התבלט כלוחם בעל מוטיבציה גבוהה, נחישות רבה וחוש הומור מפותח. הוא נחשב ללוחם סקרן ומוביל בצוות, אותו כולם עטפו באהבה.
במסגרת שירותו השתתף משה במבצעים רבים. באחת מהפעמים בהן חזר מפעילות מבצעית, ביום ה' בתשרי תש"ן, 4.10.1989, הרכב שבו נסע התהפך ומשה נהרג. הוא היה בן תשע-עשרה וחצי.
מדי שנה משפחתו של משה מנציחה את זכרו במסגרת תחרות "כדורעף משפחות" - תחרות ספורט בה נפגשים שחקני כדורעף רבים משני המינים ובכל הגילאים, משפחות וחברים, מכל רחבי ירושלים והיישובים העוטפים את עיר הבירה.
יום התחרות כולל טורנירים ספורטיביים לצד נשיאת דברים לזכרו של משה מפי המשפחה, השתתפות בוגרי יחידת המסתערבים שמשון, והצגת סרט המספר את סיפורו של משה ומפעל ההנצחה לזכרו.
גל רודובסקי ז"ל, 1977-1997
כשהגיח גל רודובסקי לאוויר העולם הגיעה לארץ צוללת חדשה לחיל-הים שנקראה "גל". האב משה, ששירת בחיל-הים במסגרת צבא הקבע, החליט לקרוא לבנו בכורו בשם הצוללת. היה זה תחילתו של חיבור עוצמתי בין גל לבין עולם המים.
לאורך כל שנות לימודיו היה גל תלמיד מצטיין בכל תחומי הלימודים והספורט. בגיל 7 החל לשחות והמשיך לשחייה תחרותית. אפיינו אותו הדבקות במטרה, ההתמדה והשאיפה להצליח, והוא בלט גם בענפי ספורט אחרים - כדורגל, כדורסל וריצה.
גל שירת בשייטת 13. ב-5 בספטמבר 1997, בעת שיצא לפעולה מבצעית בלבנון נתקל הכוח במארב מחבלים. מספר מטענים אשר התפוצצו סמוך לכוח הביאו לנפילתם של גל ולוחמים נוספים.
מזה 20 שנים משפחתו של גל מנציחה את אהבתו למים על ידי תחרות שחייה על שמו המתקיימת אחת לשנה בפארק המים ברעות. בתחרות משתתפות אגודות השחייה בישראל ומתחרים בה כ-700 שחיינים.
דור דרעי ז"ל, 1995-2014
דור דרעי גדל בשכונת גילה שבירושלים. הוא היה ילד מלא שמחת חיים שהיווה גאווה משפחתית, לא הפסיק לחייך ולצחוק, ליהנות ולאהוב את החיים. הוא היה "ילד של מגרש", ועל אף היותו אסטמטי התנסה בכל סוגי הספורט – אופניים, כדורגל, ריצה - ותמיד הצטיין.
בבית הספר היסודי הוא נחשף לעולם הריצה והחל להתאמן ביחד עם חברו הטוב גיא באופן שבועי דרך קבע. הריצה הייתה החוויה השבועית המשותפת שלהם יחד וגיא מספר שלחברו היה כישרון מיוחד לתחום.
דור התגייס כלוחם לחטיבת חיל הרגלים "כפיר". עד מהרה הוא השתלב בחטיבה ובלט כחייל חדור מוטיבציה. חבריו לשירות סיפרו על יכולותיו כלוחם, ועל תמיכתו ודאגתו לכולם. כבר אחרי שמונה חודשי שירות הוא הוכרז כמצטיין חטיבתי בכושר גופני ואף נשלח לקורס מפקדי כיתות.
במהלך מבצע ״צוק איתן״, הוא ומספר מחבריו נפגעו בקרב מול מחבלים, אשר הסתננו במנהרה ותקפו את עמדת השמירה שלהם באזור נחל עוז. חמשת החיילים ששהו בפילבוקס נהרגו. דור נהרג בדרגת סמל, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים גדולים. ביום שישי ה-31 באוקטובר 2014 התקיים מרוץ לזכר דור שארגנו בני המשפחה והחברים, ובסיום הריצה נערך טקס זיכרון וחולקו גביעים.
לפנייה לכתב/ת 
