אנחנו על המפה: מנווטות אל העתיד
קשה לזכור את הימים שבהם נסענו ממקום למקום בלי להיעזר בג'י־פי־אס. אבל בגלל הקלות שבה ניתן לשבש את האותות שמגיעים מהלוויין, בכל העולם מנסים עכשיו למצוא חלופות לטכנולוגיה זו. גם בנות פרויקט "מהנדסות העתיד" תורמות את חלקן ומעלות רעיונות יצירתיים. הפתרון שלהן: התקנת מערכת עצמאית ברכב שתאפשר לנו למצוא את הדרך במפה ללא הפרעה
בשיתוף תעשייה אווירית
ניווט באמצעות ג'י־פי־אס הפך את החיים של כולנו לקלים ונוחים יותר. אבל הנוחות הזאת, מסתבר, פועלת בשני הכיוונים, שכן קל מאוד לפגוע ולשבש אותות של ג'י־פי־אס. כשמדובר בנושאים הקשורים לצבא ולביטחון, לשיבוש האותות עלולות להיות השלכות מכריעות, לעיתים הרסניות, על הצלחה של מבצע או של פרויקט טכנולוגי.
אנשי מקצוע רבים ברחבי העולם נדרשים לסוגיה מורכבת זו ופועלים למצוא פתרונות חלופיים ראויים לניווט בשטח ללא ג'י־פי־אס, מבלי לפגוע במלאכת הניווט עצמה. מערכות הלחימה העיקריות של הצבא האמריקאי, לדוגמה, תלויות באופן מובהק באותות המגיעים מהחלל. הפנטגון משקיע מאות מיליוני דולרים בדור חדש של לוויינים שיספקו לצבא יכולות משופרות נגד שיבוש, אך אמצעים אלה עדיין לא מספיקים.
מפקד חטיבת החלל האמריקאית הראשונה, אלוף־משנה ריצ'רד זלמן, התראיין בנושא ונתן ביטוי למורכבות של התחום. "צבאות ברחבי העולם החלו להבין את היתרונות שמהם נהנתה ארה"ב הודות לגישה ללא תחרות לתחום החלל", אמר זלמן, והדגיש שהרבה יותר זול ופשוט עבור צבאות האויב לשבש או לפגוע בלוויינים הצבאיים האמריקאיים מאשר לפתח פלטפורמות משלהם. ניתן לעשות זאת באמצעות הצבת משבשי אותות שעלותם נמוכה במיקום המסוגל לנטרל לחלוטין אותות ג'י־פי־אס.
כחלק מאותה היערכות מחודשת צבא ארה"ב כבר החזיר את האימונים להכשרת חיילים בקריאת מפות מודפסות, וחיל הים האמריקאי מלמד את צוותי הספינות ניווט באמצעות הכוכבים ומכשיר מכני בשם "סקסטנט", שהומצא עוד במאה ה־18.
גם בנות "מהנדסות העתיד", פרויקט המשותף לתעשייה האווירית, ל"ידיעות אחרונות" ול־ynet, נרתמו לאתגר הטכנולוגי והן מנסות למצוא דרכים ופתרונות לניווט ללא ג'י־פי־אס. לאחר שהחלו להתעמק בנושא, בנות קבוצה 10 בפרויקט למדו שככל שהמערכת מדויקת יותר כך עלותה עולה, וככל שמוזילים את המערכת כך היא הופכת להיות פחות מדויקת. במילים אחרות: לא קיים היום פתרון שהוא גם זול וגם מדויק.
כדי לסייע לקבוצה הוצמדו לה שתי מנטוריות מהתעשייה האווירית: ענת גולדפיין, מתמטיקאית, ומיכל עזריה, בודקת תוכנה. השתיים הדגישו בפניהן שבהחלט אפשרי למצוא פתרון יצירתי, מוצלח ובעלויות מופחתות. "בתחום זה יש מקום למוחות הצעירים והיצירתיים של הבנות, שעדיין חושבות רחוק ללא מעצורים וחסמים", אומרות המנטוריות כשהן מתארות את תהליך החשיבה מחוץ לקופסה שהתרחש בקבוצה.
הבנות אכן הפתיעו במקוריותן. "הן העלו רעיון של בניית מפה טופוגרפית מקומית בתוך הרכב המנווט על ידי רובוט והשוואה של חתיכת הפאזל הזו למפה הטופוגרפית הכללית של פני השטח שבו הרובוט אמור לנווט. כך הרובוט ידע היכן הוא נמצא ולאן עליו להמשיך לנווט", מספרות המנטוריות. "הבנות חקרו והבינו כיצד בנויה מפה טופוגרפית וכיצד הרובוט יכול לבנות לעצמו חתיכה מהמפה על ידי חיישנים שירכיבו עליו".
שיתוף פעולה פורה
בנוסף לתהליכי החשיבה במפגשי הקבוצה הבנות צברו מידע חשוב גם באמצעות ביקור במפעל של התעשייה האווירית, שסייע להן להתקרב לפתרון. מאי פירטל מספרת על שיתוף הפעולה הפורה בין הגורמים השונים בפרויקט: "נעזרנו הרבה פעמים באנשי המקצוע של התעשייה האווירית. הם הסבירו לנו על כל החיישנים ואמצעי הניווט, ולמעשה נתנו לנו כלים שאיפשרו לנו לחשוב על פתרונות. גם הביקור בחט"ל (חטיבה טכנולוגית ליבשה) הוסיף לנו המון וחשף אותנו לתחומים נוספים".
לפני המפגש האחרון הבנות קיבלו הסבר על הלוויין OptSat, ממשפחת לווייני "אופק", חלק מסדרה רחבה של לוויינים אלקטרו־אופטיים המיוצרים בתעשייה האווירית ומצטיינים בכוח תמרון גבוה. מגיע לרזולוציה של 50 ס"מ, המאפשרת אבחנה של פרטים קטנים על הקרקע. לאחר שהצטלמו ליד הלוויין, בנות הקבוצה ניגשו לעבודה.
רות בוסיס מהוד־השרון מספרת שהגיעה לפרויקט ללא ידע מוקדם בנושא מערכות ניווט. "כעת אני חושבת שאני מכירה את הנושא ממש לעומק", היא אומרת. "נפגשנו עם המנטוריות ועם מומחים נוספים בתחום, וגם קראתי הרבה בבית כדי להרחיב את הידע ולהיחשף למידע עדכני. האתגר חשוב ומעניין, וכולנו נכנסנו לזה באופן רציני".
הטכנולוגיות האנלוגיות הישנות לניווט מקבלות עכשיו שדרוג בעזרת אמצעים חדשים המדמים את פעולת הלוויין - רק מכדור הארץ. הסוכנות האמריקאית לפרויקטי מחקר מתקדמים בתחום ההגנה כבר הודיעה כי היא מעוניינת בדור חדש של אמצעי ניווט וכלים שמסוגלים לפעול ללא ג'י־פי־אס. הפתרונות שמעלות הבנות בקבוצה הולכים בכיוון זה.
גל ברגר מהוד־השרון מוסיפה: "אני בטוחה שכל פתרון ראוי יועיל ממש לצבא לצורכי מודיעין וסריקה. הכוונה היא להגיע למצב שאם התדר של הג'י־פי־אס ישתבש, נוכל לנווט בלעדיו. הרכב יוכל לנווט בכל מקום בעולם גם ללא קליטה. הכל יימצא למעשה ברכב עצמו".
אביב ברבמן מרמת ישי, שמתכננת ללמוד בעתיד הנדסת חומרים בטכניון, אומרת: "קל מאוד לפגוע בתדרים של ג'י־פי־אס, וחשוב שתהיה לכוחות תוכנית חלופית. אנחנו הולכות להיעזר בברומטר. נשתמש ברובוט שיש לו שטח ידוע מראש והוא אמור לדעת לנווט בעצמו בשטח ללא ג'י־פי־אס. נשתמש בברומטר כדי לדעת היכן אנחנו מעל פני הים".
המילה האחרונה בסוגיה המאוד מאתגרת הזו עדיין לא נאמרה, ומיטב המוחות בתחום בוחנים את הדרכים השונות כדי למקסם את החלופות המוצעות. הבנות, מבחינתן, ממשיכות לחשוב ולעבוד והן מקוות להיות חלק בלתי נפרד מהדור שיעצב את מפת הניווטים החדשה בעולם.
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תעשייה אווירית
לפנייה לכתב/ת 
