יצחק חפר ליטבק ז"ל: מכתבי אהבה מתא הטייס

"לאימא ואבא וכל המשפחה שלום רב. כפי שידוע כיום צה"ל ואני בתוכו נמצאים במצב של מלחמה עם המצרים. אך על אף זאת, אני מרגיש טוב ואין לי שום בעיות מיוחדות. בשעות הפנאי אני מבלה במשחקי דומינו או שח-מט וגם שש-בש שהרכבנו פה מפקקים של בקבוקים. אני לא מתרחץ, לא מתגלח ואוכל אין".

יצחק חפר ליטבק ז"ל עם אשתו נורית

גם ברגעים הקשים והמתוחים ביותר, הקפיד הטייס יצחק חפר ליטבק ז"ל לשמור על אווירה אופטימית במכתבים ששיגר למשפחתו. גם במכתב הזה, ששלח למשפחתו ב-1956, בעיצומו של מבצע קדש - שנתיים לפני שנהרג בתאונת אימונים. וגם במכתבים ששלח לנורית, מי שלימים נשא לאישה: "זה זמן רב שלא כתבתי לזאת אשר תמיד חיבבתי, אך אם אפילו היא כועסת הרי מיד היא מתפייסת... רוצה להתנצל על העבר לעזאזל (סליחה) בו לא יכולתי זה שבוע לשלוח לך מכתב קבוע... לכן רק אבקש סליחה מן הגברת הנסיכה, על העוולה הגדולה אשר בזאת עשיתי לה".

מכתב של יצחק חפר ליטבק ז"ל לנורית

יצחק חפר ליטבק, בן כפר ויתקין שנולד באוקטובר 1936 לנחום ולשרה, נהרג ב-3 במרץ 1958 בתאונת אימונים - והותיר אחריו הורים, שני אחים ואת אשתו, שהייתה בהיריון. את בתו רחל מלמד, שנולדה חודשיים לאחר מכן, לא זכה להכיר. "את אבי הביולוגי לא הכרתי", היא מספרת, "אבל דרך המכתבים ששלח לאימי ולחבריו, ודרך הסיפורים על אודותיו, הצלחתי ללמוד על כישרון הכתיבה שלו - ובניתי לעצמי דמות של אבי".

מכתב של יצחק חפר ליטבק ז"ל למשפחתו

אבל חלפו שנים רבות עד שרחל בנתה את אותה דמות של אביה המנוח. "במשך 18 שנה הסתירו ממני את העובדה שבן זוגה של אימי אינו אבי הביולוגי", היא מסבירה. "אימא לא הייתה מסוגלת להגיד לי שאבא שלי נהרג. בגיל 18, היא שמה לי במכתביה בחדר את המכתבים שהוא כתב לה, וכך בגיל 18 גיליתי שהיה לי אבא טייס קרב שנפל".

בפוסט שפרסמה לאחרונה בחשבון הפייסבוק שלה, מתארת מלמד בתו את הדמות שעולה ממכתביו של אביה. "אבא שלי היה נער יפה תואר, כזה שכובש וסוחף אחריו אחרים. הוא היה שובב ומצחיק, וגם חכם ומוכשר. מנהיג של חבורת ילדים שהייתה מתאספת כל ערב מתחת לפנס הבודד בכפר ויתקין, שהיה מול הבית של סבא וסבתא שלי, מול מבנה הדואר בכפר".