גם הווידיאו לא ימחק לחלוטין את טעויות השיפוט
אם גם המצלמות לא הצליחו להכריע בוודאות בשאלת הפנדל לריאל, והוויכוח נמשך עד עכשיו, אז מה אתם רוצים ממייקל אוליבר שהיה חייב לקבל החלטה?
בסיום שלב רבע הגמר של ליגת האלופות התחוללה דרמה אדירה באצטדיון סנטיאגו ברנבאו, כאשר לוקאס ואסקס ספק הוכשל וזכה לפנדל עבור קבוצתו. הפנדל תורגם לשער של רונאלדו אשר העלה את ריאל מדריד לשלב חצי גמר ליגת האלופות.
החל מהדקה ה-93 של אותו המשחק ועד עכשיו (וכנראה עוד כמה שנים קדימה) ידונו אוהדי ואוהבי כדורגל בכל העולם בשאלה - האם היה פנדל או לא? חלקם אפילו קובעים בהחלטיות שהשופט שגה, וחלקם אף מרחיקים לידי תיאוריות קונספירציה וטענות למשחק מכור. הביקורת במקום, אך יחד עם זאת הצופים ברחבי העולם זוכים לזוויות שידור רבות ומגוונות ולמגוון הילוכים חוזרים, פריבילגיה שלא הייתה לשופט מייקל אוליבר. יש לו זוג עיניים (במקרה הטוב זוג נוסף של שופט הרחבה) וזווית אחת לראות את האירוע, ומבט אחד בלבד ללא הילוכים חוזרים. בהחלט ייתכן כי מהזווית שלו ומנקודת המבט שלו הוא הכריע לפנדל, אך לעולם זה לא יספק את אוהדי וצופי הכדורגל אשר מכניסים אמוציות למשחק ולפרשנות. אף אחד מאותם הפרשנים והמבקרים לא היה בנעליוף כאשר 76,000 צופים מצפים להחלטתו ולו יש רגע אחד להחליט.
משחק הכדורגל, כמו החיים, מלא החלטות, כאשר בדיעבד חלקן מתבררות כטעויות שיפוט לאחר צפייה חוזרת בהן, אך במהלך המשחק הן מוגדרות כהחלטות אשר השופט לוקח בהסתמך על מראה עיניו. הכנסת אמצעי וידיאו תסייע למזער את טעויות השיפוט, אך לא תפתור את כולן. תמיד יישאר הספק בהחלטות מסוימות, כאשר הזוויות שצילמו את המקרים לא יספקו את מלוא התמונה המלאה.
טעויות שיפוט היו ויהיו גם בעתיד חלק מהמשחק, כך היה בשנת 1986 עם יד האלוהים של מראדונה, כך היה ב2009 כאשר הכשלות ברחבה של שחקני ברצלונה על שחקני צ'לסי ושתי נגיעות יד ברחבה לא זיכו את האנגלים בפנדלים, כך היה ברמונטאדה ב-2017 כאשר שני פנדלים מעוררי מחלוקת נשרקו לטובת ברצלונה וכך היה ביום רביעי האחרון כאשר ריאל זכתה בפנדל מפוקפק. הדבר הנכון שכל קבוצה צריכה לעשות הוא להמשיך לייצר את אותה עליונות ושליטה במשחק אשר יקנו לה את הפער המספיק מהקבוצה היריבה, פער שלא יוכל להיות מוכרע על חודה של טעות שיפוט.
ביום רביעי יובנטוס שיחקה מעולה עד אשר השיגה את המטרה אליה חתרה, 0:3, תוצאה שהייתה גוררת את המפגש להארכה. אך כאן נפלה הטעות של אלגרי כמאמן. במקום לדרבן את שחקניו להמשיך במשחק השוטף ולנסות להבקיע את השער הרביעי שיכריע את גורל ההתמודדות, יובה ירדה למגננה והזמינה את ריאל למתקפות ולחץ על שערם. אמנם ההפסד הוכרע על טעות שיפוט, אך בפועל הוא הוכרע הרבה לפני בהגדרת המטרה של יובנטוס, שהייתה כנראה להשוות. אם אלגרי היה מגדיר את המטרה להבקיע 4 שערים, יובנטוס אולי הייתה עולה.
לפנייה לכתב/ת 
