השופטת הדסה בן עתו נפטרה בגיל 91

השופטת הדסה בן עתו. ייצגה את ישראל בפורומוים בינלאומיים(צילום: אביגיל עוזי)

השופטת הדסה בן עתו הלכה לעולמה בגיל 91. בן עתו כיהנה בין השאר כסגנית נשיא בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וכשופטת בפועל בבית המשפט העליון. בן עתו נודעה גם בעקבות ספרה רב המכר "השקר מסרב למות" שעוסק במחקרה על הפרוטוקולים של זקני ציון וזכה להצלחה ברחבי העולם. היא תובא למנוחות מחר בצהריים בבית העלמין הישן בהרצליה.

בן עתו נולדה ב-16 במאי 1926, בבז'ז'ין שבפולין. בשנת 1935 עלתה לארץ, התגוררה כמה שנים בקריית מוצקין ואז עברה לירושלים. ב-1953 היא סיימה את לימודי המשפטים בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב. ב-1955 התמחתה בן עתו במשך ארבעה חודשים בפרקליטות מחוז תל אביב, והוסמכה כעורכת דין. בין השנים 1960-1955 עבדה במשרד עו"ד פרטי וב-1960 מונתה כשופטת בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו. ב-1964 התמנתה בן עתו כסגנית נשיא הארגון הבינלאומי של עורכות הדין. בשנת 1965 הייתה חברת המשלחת הישראלית לעצרת ה-20 של האו"ם.

בהמשך דרכה מונתה בן עתו כשופטת בפועל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ולאחר מכן כשופטת בבית המשפט. בשנת 1980 מונתה כשופטת בפועל בבית המשפט העליון. בשנת 1989 מונתה כסגנית נשיא בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו וב-1991 פרשה לגימלאות. מאז היא עסקה בעריכת בוררויות, במתן חוות דעת מקצועיות וכיהנה כנשיאת הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים. בכל שנות עבודתה הציבורית היא ייצגה את ישראל בוועידות שונות ברחבי העולם ובישראל.

בשנת 1998 יצא לאור ספרה רב המכר "השקר מסרב למות", שפורסם בתשע שפות ובמהדורות רבות ברחבי העולם, ועוסק במחקרה על הפרוטוקולים של זקני ציון ומקורם. מרים סנגר, שתירגמה את ספרה לפורטוגזית, סיפרה: "היא הבינה שהיא צריכה לחקור את הנושא, היא התעניינה בו שנים ורצתה להתרכז בו אחרי שיצאה לפנסיה. היא נסעה למדינות שונות כדי לחקור ולראיין אנשים, עבודה מקצועית מאוד, שנכתבה בכתיבה נעימה".

בשנת 2007 הוענק לבן עתו פרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל והתפוצות, בזכות הזדהותה עם המאבק באנטישמיות ברחבי העולם, ייצוגה של מדינת ישראל בפורומים בין-לאומים שונים באונסק"ו ובעצרת האו"ם, ומאוחר יותר - ייצוגם של גופים ציוניים ויהודיים חשובים.