לטוס לעבודה במונית מעופפת

בשיתוף תעשייה אווירית

בשלהי 2017 נערך בדובאי ניסוי המונית המעופפת הראשונה בעולם – הטכנולוגיה שלה מבוססת על זו של רחפן גרמני, היא בעלת שני מושבים ונועדה להטיס אוטונומית נוסעים לפרק זמן של עד חצי שעה.

הניסוי - במסגרתו טס במונית יורש העצר השייח חמדן בן מוחמד למרחק של 200 מטר למשך 5 דקות – עבר בהצלחה. לדברי המפתחים המונית עוד תשוכלל במהלך השנים הבאות עד להפיכתה לבטוחה יותר לשימוש, אך בשורה התחתונה עצם בנייתה מצביע על עד כמה העולם המודרני מחפש אחר פתרונות אלטרנטיביים שיפתרו את הצפיפות התחבורתית בכבישים.

עד שגם בישראל קטנה נוכל ליהנות ממונית מעופפת כחול לבן, נמשיך לסבול מהחוויה היומיומית של צפיפות חונקת בכבישי ישראל ושעות ארוכות המבוזבזות בפקקים ברכבים הפרטיים, כמו גם היעדר אופציות תחבורה ציבורית איכותיות.

דוחות כלכליים בינלאומיים הצביעו זה מכבר על העומס בכבישים כעל בעייתה העיקרית של מדינת ישראל ביחס למדינות מפותחות אחרות, ומנתוני ארגון ה- OECD שפורסמו בשבוע האחרון עלה כי הצפיפות התחבורתית בישראל מגיעה ל-2,800 כלי רכב בממוצע לקילומטר – נתון הגבוה פי 3.5 מהצפיפות הממוצעת במדינות ה-OECD (כ-800 כלי רכב לקילומטר כביש).

כאמור, אחד הפתרונות המשמעותיים לבעיה הוא פיתוחה של תחבורה ציבורית איכותית שתתרום לא רק לכלכלה ולאיכות החיים בישראל אלא גם תקרב את אזורי הפריפריה אל מטרופולין תל אביב. בכך תיפתר אולי בעיה קריטית אחרת – הקטנת מחיריו המאמירים של שוק הדיור. בכל מקרה, עד שהרכבת הקלה, הבשורה התחבורתית הגדולה ביותר של העשור האחרון תקרום עור וגידים עמלות בימים אלו בנות פרויקט מהנדסות העתיד מיוזמת התעשייה האווירית, "ידיעות אחרונות" ו-ynet, על העלאת רעיונות אלטרנטיביים להתמודדות עם בעיית העומס בכבישים באזורים אורבניים צפופים.

(צילום: אבי מועלם)

במסגרת פרויקט מהנדסות העתיד נבחרות 100 בנות מצטיינות, תלמידות כיתה י"א, בתום שורה ארוכה של מיונים מבין מאות בנות מצטיינות במגמות מדעיות- ריאליות ברחבי הארץ. במהלך הפרויקט נפגשו הבנות עם מנטוריות, מהנדסות מהתעשייה האווירית ועובדות יחד איתן על פרויקטים הנדסיים חדשניים ופורצי דרך. הבנות מחולקות ל- 10 קבוצות נפרדות שכל אחת עוסקת בנושא פיתוחי שנקבע מראש.

לנחות בחנייה ליד העבודה

"הבעיה איתה הקבוצה שלנו מתמודדת היא תחבורה ציבורית בערים צפופות ואנחנו מחפשות פתרונות תחבורתיים שישתמשו במרחב האווירי במקום המרחב הקרקעי הצפוף", מסבירה דינה קהת, ממעלה אדומים, המשתתפת הפרויקט.

"אחד הרעיונות המעניינים אותם העלינו הוא מסילה אווירית של כיסאות במעין רכבת הרים שכונתית שתעביר את הילדים לבתי הספר בדומה להסעה באוטובוס."

התלמידה טל מושייב מפתח תקווה מציינת כי "בתחילת הדרך חשבנו לפתור בעיות ספציפיות שמתעוררות במיזמים כמו ה-sky train שהיא רכבת אוויר שתיסע בערים גדולות מעל הכבישים ותשתמש בטכנולוגיית רחיפה מגנטית על מנת לייצר מהירות גבוהה יותר בזמן קצר יותר. לבסוף החלטנו ליזום מוצר חדש משלנו כמו אופניים אוויריות או מכוניות עם פרופלורים. העיקרון שמלווה אותנו זה שהמוצר יהיה זמין לציבור הרחב בעלות כספית מינימאלית ושיהיה נגיש לכל גווני האוכלוסייה כולל ילדים ואנשים בעלי נכויות."

אליאן ימיני, גם היא משתתפת בפרויקט, מוסיפה: "אנחנו מנסות להגיע למוצר שיהיה באמת ישים בעתיד וכל מפגש אנחנו מתקדמות צעד אחד הלאה בדרך לפיתרון כולל שניתן יהיה גם להציג אותו."

לדבריה, "הפרויקט גורם לנו להיחשף לדברים בתעשייה האווירית שעד עכשיו לא ידענו שהם קיימים בכלל ואיך הם עובדים ועכשיו שאנחנו רואות את צורת הפעולה שלהם, אנחנו חושבות על דרכים יצירתיות משלנו איך לגרום לדברים האלו לעבוד. לי אישית זה נותן תחושה שבה אני רוצה ללמוד ולדעת יותר על הנושאים הטכנולוגיים האלו."

קבוצת הבנות התחלקה לזוגות כשכל זוג התמקד בנושאים ספציפיים. "אני ומאיה, חברתי לפרויקט, בחנו את כל עניין ההמראה והנחיתה באופן אנכי", מספרת טל, "בדקנו מדדים של חיסכון בזמן, עלויות כמו דלק ומקום כי בכל זאת מדובר על מקומות אורבניים צפופים."

(צילום: אבי מועלם)

דינה מספרת כי היא וענבר, חברתה לקבוצה, עסקו במערכות ההיגוי של הכלים ואליאן מציינת כי ביחד עם חברתה לפרויקט, ליאור הן התמקדו בבלימה. "בגלל שמדובר על האוויר אז לא יותר קשה לבלום ואספנו על זה מידע. עד עכשיו," היא מסבירה.

טל מוסיפה כי "מבחינה חברתית אני הכי מרגישה שאני מוצאת פה את עצמי. אנחנו נחשפות להמון דברים שרק אנשים מתחומי ההנדסה והתכנות נחשפים אליהם ופתאום נותנים לנו אפשרות להיחשף לזה. מבחינתי זה ממש בלתי נתפס ואני מרגישה שאנחנו יוצרות לעצמנו את העתיד."

מי שאחראיות על הצעדת הבנות קדימה אל עבר הפתרונות היצירתיים הן שלושת המנטוריות שלהן מהתעשייה האווירית. המנטורית עדי שיפר, מהנדסת מעבר חום בתעשייה האווירית, מסבירה כי "הרעיון בו עוסקת הקבוצה הוא שהקרקע כבר מלאה מבחינה תחבורתית אז בואו ננצל את האוויר שמעל לראשנו שכן הוא כמעט אין סופי. יש רעיונות שהם בהחלט ישימים גם בטווח הקצר יחסית כמו רכבות הרים שכונתיות לטווח הקצר."

מהנדסת התוכנה ליאורה גלוזמן מוסיפה כי: "מי מאיתנו לא מאחל לעצמו לעמוד פחות זמן בפקקים. ישנן הרבה חברות גדולות שמנסות להביא את הבשורה הגדולה בתחום והמטרה שלנו היא לייצר פיתרון שיהיה שווה לכל נפש. עד כה הבנות העלו כל מיני רעיונות יצירתיים כמו רכבת הרים שכונתית לצורך פיזור ילדים בבתי הספר או בחוגים. אתה מושיב את הילד והוא יורד בתחנה הייעודית."

(צילום: אבי מועלם)

המנטורית מלי מעוז, עוזרת מהנדס במפעל הראשי מוסיפה: "הבנות דיברו הרבה גם על תעופה באופניים ציבוריים אוויריים שיעופו ממקום למקום ויאוחסנו על גגות במקום על הקרקע. רעיון האופניים מעניין אותן במיוחד בגלל השילוב של איכות הסביבה ופעילות גופנית כאחד."