70 לישראל: עשרה סיפורים שלא הכרתם על מנהיגי המדינה
מהרעיון שישראל תשלוט בגינאה הצרפתית, דרך המצאת המושג "שמאלנים" והצהרת ההתאבדות של פולה. מהסוס של פרס ועד לשמירת הרוטציה. עשרה סיפורים שלא הכרתם על ישראל
לקראת יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל ולרגל הוצאת הספר החדש של פרופסור מיכאל בר-זהר, "קיצור תולדות ישראל", ביקשנו ממנו עשרה סיפורים פיקנטיים בתולדות המדינה. צפו בראיון עם פרופ' בר-זהר באולפן ynet:
שלוחה ישראלית בדרום אמריקה
ישראל שקלה להקים מושבה בדרום אמריקה. בחודש מרס 1959 סיפר שמעון פרס לדוד בן-גוריון ששר המושבות הצרפתי, זאק סוסטל, יסכים להעביר את השליטה בגינאה הצרפתית לישראל.
גינאה הייתה המחוז הארור של צרפת, חבל ארץ של יערות עד, שבטים פראיים, חיות ומחלות. לשם נשלחו פושעים ורוצחים שמתו בבתי הכלא הנוראים בעולם, אחד מהם שהצליח לברוח ולהתפרסם היה "הפרפר" ז'אק שרייר שסיפר את קורותיו בספר. בגינאה נמצא גם אי השדים, שאליו הוגלה אלפרד דרייפוס בעת הפרשה הדרמטית שנשאה את שמו.
פרס שיכנע את בן-גוריון ואת ראשי ההסתדרות לשלוח משלחת סקר לגינאה הצרפתית והמשלחת אכן חזרה עם סרט שצולם בג'ונגלים של המדינה. בממשלה קמו מתנגדים רבים לרעיון שישראל תיהפך למדינה קולוניאלית וגולדה מאיר הודיעה שהדבר יקום על גופתה המתה. ישראל ויתרה על הרעיון, אך פרס טען עד סוף ימיו שזה היה רעיון גדול.
מי המציא את "השמאלנים"
בן-גוריון הוא שטבע את המושג "שמאלנות". ראש הממשלה הראשון כתב ב-1963 שהקואליציה שהקים יורשו אשכול עלולה להביא להחלטות "שמאלניות" בוועדת החוץ והביטחון בגלל כוחן המפורז של מפלגות השמאל בתוכה.
נבון ושקי הזהב
בעיר ניקופול שבבולגריה חיו שלושת האחים נבון. טורקיה, האימפריה העותומנית, שלטה אז על בולגריה. באחת המלחמות שהיו במאה ה-19 פרצה לתוך חצרם של משפחת נבון פרדה עמוסה בשקים.
האחים פתחו את השקים וגילו שהם מלאים מטבעות זהב. הם נבהלו שמא יגיעו בעלי הפרדה ויפגעו בהם ולכן חילקו ביניהם את הזהב – וברחו. אח אחד ברח לאיסטנבול, בירת האימפריה העותומנית., אח אחר ברח לירושלים, ואחד מצאצאיו היה הנשיא יצחק נבון. ואילו האח השלישי ברח לעיר אחרת בבולגריה והקים שם משפחה.
נשיא המדינה החמישי יצחק נבון אמר לחברו מיכאל בר-זהר שהוא צאצא של הנבונים הבולגרים אך אף מטבע זהב לא הגיע אליו. כשמשפחת בר-זהר עלתה לארץ, שכר האב דירה ביפו מידי קרוב משפחתו, ושמו – יצחק נבון – לא הנשיא.
פולה כמעט מתאבדת
בשנת 1942 נסעה פולה בן-גוריון לירושלים, נפגשה עם ידידיה רחל ינאית ויצחק בן-צבי ואמרה להם שהיא הולכת להתאבד כי "לבן-גוריון יש נשים אחרות". רחל ינאית הרגיעה אותה ואמרה לה שבעלה הוא המנהיג החשוב ביותר של העם היהודי. "בן גוריון זקוק לך", אמרה רחל ינאית לפולה. "במקום לאיים בהתאבדות עלייך להיות יותר מעורבת בחייו ולדאוג לו". פולה אכן שמעה בעצתה, חזרה לתל אביב והפכה משענת נאמנה לבעלה.
אולם דומה שאהבה עזה לא היתה שם. בקיץ של 1973, חמש שנים לאחר מותה של פולה, ישב בן-גוריון עם מיכאל בר-זהר ששאל אותו "פולה חסרה לך?". לתדהמתו השיב לו בן-גוריון: "כל חיי אהבתי אשה אחת - את רחל".
"רחל” הייתה רחל נלקין, חברתו היפהפיה מהעיירה פלונסק, שיחד אתה עלה בן-גוריון לארץ ב-1906. השניים היו מאוהבים בכל ליבם., אלא שבן גוריון החל להתרוצץ בארץ, לארגן שביתות פועלים ולהקים מפלגות וארגוני פועלים אחרים, ובכך הזניח את רחל.
כעבור שנה קרה הבלתי נמנע: רחל נישאה למישהו שהתעניין בה יותר, יחזקאל בית הלחמי, וזו הייתה מהלומה קשה לבן-גוריון. בשנים שלאחר מכן ניסה להחזיר את רחל אליו, אולם היה מאוחר מדי. פרידתו מרחל הותירה בלבו צלקת שכנראה לעולם לא נרפאה.
מאיפה הגיעו סודות הגרעין?
כמה מראשי המיזם הגרעיני הצרפתי שסייעו לישראל בהקמת הכור בדימונה טענו שהם קיבלו בחשאי מישראל נוסחאות מדעיות שאיפשרו להם לצאת מהמבוי הסתום שאליו נקלעו. הגנרל אבל תומא, ראש לשכתו של שר הביטחון הצרפתי דאז, טען שישראל התחייבה בפני צרפת להשיג את הנוסחאות ממדעני אטום יהודיים שפעלו בארצות הברית. שמעון פרס הכחיש טענה זו בתוקף.
הסוס של שמעון
כששמעון פרס, שר החוץ, נסע לביקור רשמי בטורקמינסטן המוסלמית, לקחו אותו מארחיו לצפות במרוץ סוסים. פרס צפה בהנאה רבה ואז החליטו מארחיו להעניק לו מתנה - סוס. אכן סוס יפה, אלא שפרס הגיע למדינה במטוס מנהלים קטן של ידידו, המיליונר היהודי דני אברמס. במהרה הסתבר שאת הסוס אי אפשר להעלות למטוס, והוא נשאר באורווה עד היום הזה.
מי יכתוב על יוני נתניהו?
כשבר-זהר ערך את "ספר המופת", על 40 דמויות מופת בישראל, הוא טלפן לניו יורק לבנימין נתניהו, שהיה אז שגריר באו"ם, והציע לו שיכתוב את הפרק על אחיו יוני שנפל באנטבה. נתניהו ביקש שהות לחשוב, אחר כך התקשר לבר-זהר ואמר לו : "אני מציע שאת הפרק הזה יכתוב שמעון פרס. הוא שלח את אחי למבצע והוא גם הספידו לאחר מכן".
פרס, שהיה שר הביטחון ב-1976 והיוזם העיקרי של מבצע אנטבה, הסכים וכתב את הפרק, ואילו נתניהו כתב על גיבור אחר, ניר פורז, שנפל בעת המבצע להצלת נחשון וקסמן ז"ל מידי המחבלים.
התחביב הסודי של שר הפנים
באחד הדיונים הסוערים בכנסת נקרא ח"כ בר-זהר לפגישה דחופה מחוץ לאולם המליאה. במבואת הח"כים חיכה לו שר הפנים, הד"ר יוסף בורג. השר משך את בר-זהר לאחת הפינות כממתיק סוד, ולפתע שלף ספר בכריכה רכה – רומן ריגול אמריקני. הוא הציע לבר-זהר, שפרסם בעבר כמה ספרי מתח וריגול, ששניהם יחליפו ביניהם ספרי ריגול. הסתבר שבורג הוא חובב מושבע - וסודי - של ספרי מתח, וההסדר החשאי בין השניים נמשך עד לסוף כהונת הכנסת העשירית.
סוניה והרוטציה
בעת כהונתה של ממשלת האחדות הלאומית הונהגה הרוטציה בין שמעון פרס ליצחק שמיר בראשות הממשלה. פרס היה ראש ממשלה הראשון וכעבור שנתיים עמד להתחלף עם יצחק שמיר, שהיה שר החוץ.
פרס הצליח מאוד בתפקידו ולקראת סיום השנתיים שלו הופעל עליו לחץ כבד מידי עוזריו וחוגים חשובים במפלגת העבודה שיתפטר, לא יבצע את הרוטציה ויקיים בחירות חדשות. כל הסקרים הראו שאם ייערכו בחירות הוא יזכה בניצחון גדול.
תחילה תמך פרס ברעיון, אך אחד הגורמים העיקריים לכך שנסוג ממנו היה הלחץ הנגדי של אשתו, סוניה. סוניה פרס כמעט מעולם לא התערבה בעניניו הפוליטיים של בעלה, אולם כאשר עלה עניין הרוטציה היא נקטה עמדה תקיפה ובלתי מתפשרת. "אתה התחייבת", אמרה לבעלה. "ועליך לקיים!", פרס אכן נכנע.
פון בראון והמדענים הגרמנים
בראשית שנות ה-60 התפוצצה פרשת המדענים הגרמנים במצרים. לפתע התברר שמאות מדענים שעבדו בעבר במפעלי הטילים והמטוסים של היטלר גויסו על ידי נשיא מצרים נאצר לבנות עבורו טילים ומטוסי סילון חדישים.
בארץ פשטו סיפורים על ראשי נפץ רדיואקטיביים של הטילים המצריים, על קרני מות, חיידקים, הרעלת האוויר מעל ישראל ועוד מעשיות אימים שעוררו בהלה בציבור. המוסד, בראשות איסר הראל, פתח במערכה אלימה נגד המדענים הגרמנים.
מיכאל בר-זהר נסע לארצות הברית ונפגש עם ראש סוכנות החלל האמריקנית, ורנהר פון בראון – לשעבר ילד הפלא של גרמניה הנאצית שבנה את הטילים שנורו על לונדון. פון בראון היה עתה בעל דרכון אמריקני, גבר נאה ואהוד מאוד באמריקה אחרי שבנה את הלווין האמריקני הראשון. כשבא בר-זהר למשרדו, אמר לפון בראון: "באתי לשאול אותך אם אתה מוכן לעזור לנו".
"כיצד?" שאל פון בראון. בר-זהר ענה: "יש לנו רשימות של מדענים גרמנים שעובדים במצרים. אתה מוכן לעבור עליהן ולומר לנו אם הם אכן מסוכנים?".
"מיד", אמר פון בראון. השניים התישבו ועברו על הרשימות שבר-זהר הביא. פון בראון זיהה רק שניים מהם, כמהנדסים זוטרים, והביע את דעתו שהחבורה הפועלת במצרים היא בדרגים נמוכים של מהנדסים וטכנאים ולא צפויות מהם המצאות שיסכנו את ישראל.
דבריו היו הרגעה חשובה לנוכח ההיסטריה שפשטה בארץ. ואכן, המדענים הגרמנים כשלו, לא הצליחו לבנות מנגונוני ניווט לטילים שבנו, חומרים לא קונבנציונאליים לא הגיעו למצרים ובסופו של דבר קרסה התכנית כולה. קרני המוות לא הגיעו לישראל ונשארו במקומן, בסיפורי הקומיקס.
לפנייה לכתב/ת 
