יאיר פלד ז"ל: להפוך רעיון למציאות

סרן יאיר פלד ז"ל היה מפקד סיירת הצנחנים כשנהרג בספטמבר 1959 בעת מסע ניווט עם חייליו בנגב. יאיר נולד בשנת 1932 בקיבוץ יגור, בן לפנחס ושיינדל, ממייסדי הקיבוץ. לצה"ל התגייס בשנת 1950 ושירת בחטיבת הנח"ל. את קורס הקצינים סיים כשהוא משמש בו זמנית כצוער וכמדריך.

אחרי שחרורו בשנת 1954 נישא למרים, חזר לקיבוץ יגור ומונה לרכז החטיבה הצעירה בתנועת הקיבוץ המאוחד. במסגרת שירות המילואים עבר יאיר קורס מפקדי פלוגות, ובשנת 1958, ביוזמת מח"ט הצנחנים מנחם אבירם וסגנו מוטה גור ובהסכמת אסיפת הקיבוץ, חזר לשירות כמפקד סיירת הצנחנים.

יאיר פלד ז"ל

מספר חודשים לפני שנפל, תכנן יאיר משימה של פריצת דרך לרכב לאורך גבול מצרים מהר חזקיהו לראש מעלה אילת. "פריצת דרך זו, שנקראת היום על שמו, 'דרך יאיר', מגלמת עבורי את מי שיאיר היה, כאדם וכמפקד", אומר אחיו יהודה (יודקה) פלד, תת אלוף (במיל').

"בשנת 1959 הייתה רק דרך אחת לאילת, דרך הערבה. בצה"ל חששו שמצרים וירדן ינסו 'לחתוך' את הנגב מצפון לאילת. אחרי שאלוף הפיקוד, אברהם יפה, אישר את התוכנית לפריצת הדרך, החליט יאיר 'לגייס' בני נוער שיעבדו יחד עם חיילי הסיירת בפריצת הדרך", מוסיף אחיו, שהיה אז בן 19, לפני גיוס. "עליי הטיל יאיר את המשימה לעבור בין הקיבוצים ונערי התנועות ולגייסם. יאיר אפילו העמיד לרשותי את הנהג והג'יפ הצבאי שלו לשבוע ימים ואמר לי, 'אני רוצה שתשכנע 60 בני נוער מכל הארץ. אני סומך עליך!'"

יאיר פלד ז"ל (מימין) במהלך עבודות פריצת הדרך

שלושה ימים נמשכה העבודה המאומצת והמורכבת. לוחמי הסיירת עבדו מהר חזקיהו דרומה, בשטח קשה, סלעי ומחורץ. בני הנוער עבדו מראש מעלה אילת צפונה. "הכוחות נפגשו מצפון למעיין עין נטפים", מתאר אחיו, "בדיוק במקום שיאיר סימן על המפה בפקודת המבצע. אני מניח שזה נשמע מפתיע, אבל יאיר, שתמיד חשב מחוץ לקופסה, היה בעיקר איש חינוך. טבעי היה בעיניו לשלב נוער במשימה שעיקרה התנדבות והכרת נופי מולדת ודרכיה".

"היה זה המפגש המשמעותי האחרון שלנו", נזכר אחיו, "בו גם נחשפתי, כאיש צעיר, לדמותו של אחי הגדול כמפקד הסיירת. התרשמתי מיכולתו להגות תוכנית שכזו, להוציאה אל הפועל, לשלב בביצוע המשימה בני נוער ואת חיילי הסיירת תוך הטלת משימות על כולם. כל אלה התאפשרו בעיקר בזכות סגנון מנהיגותו השקט והמופנם של יאיר. גם יכולת קריאת השטח, הדיוק בתכנון ובביצוע, אבל בעיקר יכולתו ליזום ולהציב אתגרים, לדרוש מעצמו יותר מאשר מחייליו, והבנת ערכו של המעשה, הם שהניעו את חיילי הסיירת והנערים שהתנדבו למשימה ועמדו בה".

"דרך יאיר" על שמו של יאיר פלד ז"ל

"יאיר, אחי הגדול,כפי שראיתי אותו בשלושת הימים האלה שבהם לקח רעיון שהגה, סימן אותו על המפה והוא הפך למציאות בשטח, והוא הזיכרון האחרון שהולך איתי כל חיי", אומר בהתרגשות יודקה פלד. בספטמבר 1959, חודשיים אחרי פריצת הדרך לאילת, נפל יאיר שנקלע למארב בעת מסע ניווט עם חייליו באזור נחל סרפד. הוא הותיר אחריו אישה, ובת שנולדה שישה חודשים אחרי שנפל. על המצבה שהוקמה במקום שבו נפל נכתב: "לעד יפסע ולא יגיע לסוף הדרך בכבות היום".