מרדכי גריידי ז"ל: זיכרונות מהחדר המשותף

באוקטובר 1973, כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, מרדכי גריידי ז"ל כבר שירת בחיל ההנדסה והיה בעיצומו של קורס קצינים. "הוא ארז את חפציו, לבש את המדים ונפרד מאיתנו בזמן הארוחה במוצאי יום כיפור", נזכר אחיו איתן. "הרגע הזה שבו אחיך יוצא כשהוא על מדים, בזמן מלחמה, הוא רגע שלא אשכח לעולם".

הוא נולד ב-21 במרץ 1954 בבית שאן לרחל ומנחם, שעברו עם ילדיהם מאוחר יותר לרמת השרון. כנער למד בישיבה התיכונית "קריית נוער", והקפיד על שמירת מצוות. "מרדכי הצדיק", כינו אותו חבריו לספסל הלימודים. "הוא היה ילד מבריק ואתלט מוצלח", מספר אחיו.

מרדכי גריידי ז"ל בצעירותו

הוא התגייס באוגוסט 1972, שובץ בחיל ההנדסה והמשיך לקורס קצינים - ואותו סיים בהצלחה בנובמבר 1973, זמן קצר אחרי שהסתיימה המלחמה. הוא שובץ כקצין הנדסה בפיקוד צפון.

ב-11 באפריל 1974, חוליית מחבלים מהארגון של אחמד ג'יבריל חדרו לישראל מלבנון ופתחו במסע רצחני בקריית שמונה. גריידי הצטרף לכוחות הלוחמים שניסו לחסל את המחבלים המבוצרים ביישוב. 16 אזרחים ושני חיילים נרצחו באותה מתקפת טרור קטלנית - ובהם מרדכי גריידי ז"ל.

האח הצעיר איתן היה בן 10 כשמרדכי נהרג. בסופי השבוע, כשאחיו הקצין הגיע הביתה, הם היו חולקים חוויות - וגם את חדר המגורים שלהם בבית המשפחה. "מרדכי היה איש שקט ועניו, בשבילי הוא היה מודל לחיקוי", הוא מספר. "היה בינינו הפרש גילאים גדול יחסית ולפני הצבא הוא היה בפנימייה, כך שלצערי לא יצא לי ליהנות ממנו הרבה. אבל בסופי השבוע היינו מדברים ונהנים כמו אחים".