משרד המדע: נקדם לוויין תקשורת בבעלות הממשלה
בוועדת המשנה לנושא החלל בכנסת התקיים דיון בעקבות החלטת "חלל תקשורת" לבנות את עמוס 8 בחו"ל, בניגוד לרוב קודמיו שנבנו בארץ. מנכ"ל התעשייה האווירית: "עבר העידן שאנחנו חברה ממשלתית קלאסית. אנחנו לא ניקח עסקאות בהפסד"
אחרי שחברת "חלל תקשורת" הודיעה כי לוויין התקשורת עמוס 8 ייבנה בארצות-הברית ולא בתעשייה האווירית - שבנתה את רוב הלוויינים בסדרה - התקיים היום (ב') דיון בוועדת המשנה לנושא החלל שבוועדת המדע והטכנולוגיה. בדיון עלתה האפשרות כי משרד המדע יקדם בניית לוויין תקשורת שיהיה בבעלות ממשלת ישראל. בשבוע שעבר הודיעה התעשייה האווירית כי היא בוחנת אפשרות לייצר ולהפעיל באופן עצמאי לוויין תקשורת עבור ממשלת ישראל ולקוחות נוספים.
מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, אמר בדיון: "המלצת הוועדה דיברה על סדרה של אבעה לוויינים ברצף לאורך 12 שנים והתעשייה האווירית הייתה אמורה לייצר את הסדרה כדי להבטיח שמדינת ישראל תשלוט בתחום התקשורת כצורך לאומי-ביטחוני. בקשיי הדיונים מול האוצר ירדנו בשלב הראשון מסדרה של ארבעה וקבענו שנמצא כסף ללוויין הראשון. משרד המדע היה מוכן לשים שקל על שקל באופן יחסי כדי לאפשר למסקנות הוועדה לצאת לפועל ולצערי הרב גורמים אחרים לא היו מוכנים להתכנס לדבר הזה והציגו קשיים של ביטוחים ועוד דברים שבזבזו זמן יקר ולא אפשרו לממש את מסקנות הוועדה".
במשרד המדע אמרו כי המלצת המשרד ממשיכה את הקו שקבעה ועדת החלל בראשות וזאן בדצמבר 2016. בין המלצות הוועדה: תוספת של 120 מיליון שקלים בשנה לתקציב סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע עבור פיתוח לוויינים ופרויקטים בחלל; הקמת מערך של ארבעה לווייני תקשורת פעילים בו זמנית ותמיכה בפיתוח מוצרים בתעשיית החלל שיתחרו בשוק העולמי.
מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, התייחס גם הוא להחלטה של "חלל תקשורת" לבנות את לוויין התקשורת הבא דווקא אצל חברה פרטית בארצות-הברית. "אני מתריע 10 שנים על המצב ויש הרבה דיבורים, אבל בשורה התחתונה חברת חלל החליטה חד צדדית להתקשר עם חברה זרה", הוא אמר. "אנחנו משקיעים לא מעט כסף מצדנו ובמקביל למתאר התקציבי אנחנו רצים קדימה שלא ניתקע. עבר העידן שאנחנו חברה ממשלתית קלאסית, אנחנו חברה עסקית. אנחנו לא ניקח עסקאות בהפסד".
וייס הוסיף: "אנחנו נענים לכל קונפיגורציה ועושים כל מאמץ לתת הצעה תחרותית, אבל כשאנחנו עושים לוויין כל 4-3 שנים אין שום סיכוי שנהיה תחרותיים מול חברות, שזה הקו הקבוע שלהן וזוכות לתמיכה ממשלתית מתמשכת. הסכומים המוצעים הם מזעריים וככה אי אפשר לבנות תעשיית חלל. משרדי הממשלה, למרות החלטת הוועדה בראשות מנכ"ל משרד המדע, לא מרימים את הכפפה. עברה שנה וחצי מאז ההחלטה ובינתיים יש הבטחות להקצאה של פחות מ-50% ממסקנות הוועדה. ממדרים אותנו מכל נתוני המו"מ וכתעשייה תחום החלל הוא הרבה מעבר לעמוס 8".
מנכ"ל התעשייה האווירית הבהיר: "אם לא יהיה עמוס 8 הידע שנצבר ילך לאיבוד, היכולת לשמור על קדמת הטכנולוגיה בתחום לווייני התצפית תושפע, ונמשיך לפתוח פערים מול המדינות סביבנו. בגרף ההשקעה בתחום האזרחי אנחנו עמוק בחלק התחתון של הרשימה מול מדינות העולם. אנחנו מתדרדרים במדרון שלא ברור סופו".
מנגד, משה גולני, סמנכ"ל הנדסה בחברת חלל תקשורת, אמר להגנת החברה: "בניגוד למה שנאמר אנחנו לא יכולים לסגת מההסכם עם חברת לוראל. חברת חלל תקשורת הזמינה בעבר ארבעה לוויינים מהתעשייה האווירית ושניים מבחוץ, כך שאנחנו לא רואים שום מניעה לחזור לתעשייה האווירית בהמשך. כדי שלא נעמוד בפני שוקת שבורה בעמוס 9 ו-10 צריך כבר היום להשקיע במרכיבי הפיתוח שהיו חסרים בעמוס 8 כדי שנוכל להיערך לפרויקט ישראלי בהתאם".
יו"ר הוועדה חה"כ יואב קיש (הליכוד) פנה לנציגי חלל תקשורת: "יש לכם לקוחות ממשלתיים אבל אל תהיו בטוחים שהם יישארו אתכם כי הממשלה יכולה להחליט לשמור את הידע הטכני בישראל ואתם עלולים למצוא עצמכם בברוך לא קטן. אני רואה שהרצון קיים, אבל אין ביצוע. למרות האמירות בוועדה לא נעשה תקצוב ומשרדי הממשלה לא שמים את היד כדי לפתור את הנושא ולמצוא את הכסף. חשבתי שאנחנו במתאר שאפשר להתקדם איתו וכרגע נראה שיהיו שני לוויינים שיודעים לדבר ביניהם. זה לא סתם מוגדר כצורך לאומי ואנחנו נשלם מחיר הרבה יותר כבד למשק".
מנהל ספקטרום במשרד התקשורת, אשר ביטון, התייחס לנושא התדרים: "בעולם הלוויינות שם המשחק הוא תיאום בין התדרים. לפי המצב כרגע התיאום יכול לקחת אותנו לזמן רב בעיקר כשנשלחים רמזים משפטיים למי שייכות הזכויות. חייבת להיות ישיבה סביב שולחן אחד".
לפנייה לכתב/ת 
