המשטרה על מבקשי המקלט: "כרסום בהרתעה"
בדיון בכנסת אמר מפקד תחנת שרת בדרום תל אביב כי "חלה עלייה במקרי השוד, בעיקר כלפי עובדות זרות פיליפיניות. בסוף השבוע האחרון הייתה המון פעילות פלילית, בין היתר דקירות". רשות האוכלוסין מודה: "אין כלים לאכוף את איסור המגורים בערים הגדולות"
כמעט כל משוחררי סהרונים ומתקן חולות מגיעים לתל אביב, למרות האיסור שחל עליהם, וניכרת עלייה במעשי האלימות שבהם מעורבים זרים. כך אמר היום (ב') סגן ניצב צחי שרעבי, מפקד תחנת המשטרה שרת בדרום תל אביב, שהתייחס למצב באזור שתחת אחריותו מאז שהוכרז על ביטול תוכנית הגירוש של מבקשי המקלט, בדיון שנערך בוועדת הפנים של הכנסת.
"בארבעת החודשים האחרונים אנחנו רואים עלייה במקרי האלימות שבהם מעורבים זרים", אמר סנ"צ שרעבי, "יש כרסום בהרתעה כי הם מבינים שאין סנקציות ואין לאן להרחיק. מאות שוטרים מכלל מחוז תל אביב פועלים באזור 24/7. תחנת שרת מלאה במתלוננים. יש עלייה במקרי השוד, בעיקר כלפי עובדות זרות פיליפיניות. רק בסוף השבוע האחרון הייתה המון פעילות פלילית, בין היתר דקירות". שרעבי ציין כי הקורבנות של רוב המקרים הפליליים בהם מעורבים מבקשי המקלט הם חברי קהילת הזרים עצמה, ולא ישראלים.
על מאות מבקשי המקלט ששוחררו ממתקן חולות ומכלא סהרונים בשבועות האחרונים נאסר להתגורר או לעבוד בשבע הערים, שבהן יש את הריכוז הגבוה ביותר של מבקשי מקלט מאפריקה - אשדוד, אילת, בני ברק, פתח תקוה, ירושלים, נתניה ובראשן תל אביב, שבה על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מתגוררים כ-13 אלף זרים מאריתריאה וסודן. עם זאת, שרעבי ציין כי כמעט כל המשוחררים הגיעו לדרום תל אביב, למרות האיסור. הוא הוסיף כי האכיפה של איסורי המגורים והעבודה בשבע הערים הללו היא באחריות רשות האוכלוסין וההגירה, ולא המשטרה.
ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, יוסי אדלשטיין, הודה בדיון כי הרשות אינה מסוגלת לאכוף את האיסורים הללו, שנקבעו על ידי שר הפנים אריה דרעי. "אין בידינו כלים לאכוף את איסור המגורים. אנחנו יכולים לאכוף רק את איסור ההעסקה כלפי המעסיקים", אמר. תומכות הגירוש שהשתתפו בדיון, בהן מובילת "החזית לשחרור דרום תל אביב", שפי פז, ויו"ר עמותת "העיר העברית", מאי גולן, טענו כי אין מספיק פקחים של רשות האוכלוסין שמסתובבים בדרום תל אביב, ולכן אין כל אכיפה בנושא.
אדלשטיין הוסיף ועדכן כי בשבועות הקרובים תתחיל אכיפה של חוק הפיקדון, שמחייב את מעסיקי מבקשי המקלט להפריש 20% משכרם לפיקדון - שאותו יקבלו רק לאחר שיעזבו את ישראל - במטרה לעודד אותם לעשות זאת. לדבריו, למרות שתוכנית הגירוש הוקפאה לעת עתה, לאחר שלטענת ישראל רואנדה ואוגנדה נסוגו מההסכם שנחתם איתן לקבלת המגורשים, ההכנות לביצוע התוכנית נמשכות. אדלשטיין סיפר כי הרשות קלטה לאחרונה 70 עובדים חדשים לצורך יישום התוכנית, כש-30 מהם נוספו למערך בחינת בקשות המקלט, כדי לבדוק במהירות בקשות שהוגשו עד ל-1 בינואר 2018, ולאפשר את גירושם של אלה שבקשותיהם יידחו. אדלשטיין עדכן כי עד כה הוגשו כ-16 אלף בקשות מקלט של אריתראים וסודנים, ולפי שעה נבדקו כ-7,000 מהן.
ועדת הפנים הייתה אמורה להצביע היום על הרחבת סמכויות ועדת המשנה החסויה לביטחון פנים, במטרה שחלק מהדיונים בנושא גירוש מבקשי המקלט יועברו אליה ויהיו חסויים. יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש (הליכוד), החליט שלא להעמיד זאת להצבעה הפעם, לטענת חברי האופוזיציה בשל העובדה שלא היה לו רוב לכך בדיון זה.
חברי האופוזיציה וארגוני זכויות אדם, בהם המוקד לפליטים ולמהגרים, טוענים כי מדובר בצעד שנועד להסתיר את המידע והפעילות בנושא מעיני הציבור. "בשבועות האחרונים ראינו את נציגי הממשלה מספרים חלקי אמיתות וחצאי שקרים לבית המשפט העליון, במטרה להסוות את תוכנית הגירוש הלא חוקית והמסוכנת ואת ההשלכות שלה", טוענים אנשי המוקד. "עתה תהיה ועדה חסויה שלמרבית חברי הכנסת כלל אין גישה אליה, שם תחרוץ הממשלה גורלות, במחשכים וללא ביקורת ציבורית או פרלמנטרית".
יו"ר הוועדה קיש דחה את הטענות ואמר: "בכוונתי שהדיונים בנושא המסתננים יהיו פתוחים וככל שאפשר עם כל הציבור. מצד שני נוצר מצב שהיו נושאים שהוגדרו על ידי הממשלה כחסויים ולא ניתן היה לבצע בהם דיונים במסגרת הוועדה, כמו שבבית המשפט לא דנו בהם בפורום פתוח".
חלק מהנוכחים הוצאו מהדיון הסוער לאחר שהפריעו. בין ח"כ מיקי רוזנטל לפעילים בעד הגירוש התפתח עימות, שבמהלכו הוא אף קם והתקרב בצורה מאיימת לעבר אחת מהן, איילה סינואני. מ"מטה המאבק של תושבי דרום תל אביב" נמסר: "נגיש תלונה ליו"ר הכנסת על התנהגותו האלימה של חבר הכנסת מיקי רוזנטל כלפי פעילה חברתית מדרום תל אביב. לא ייתכן שחבר כנסת מכהן, ובכלל כל אדם, יתנהל בצורה מחפירה שכזו, ועוד במהלך דיון בוועדת הפנים בכנסת. האם חבר הכנסת רוזנטל לא מסוגל לשמוע את האמת מפיה של מי שאמה נרצחה על ידי מסתנן, עד כדי השתלחות בה ובנציגות מהקהל?".
ח"כ מיקי רוזנטל מסר בתגובה: "לאורך כל הדיון הקניטו כמה משתתפים פרובוקטיביים את חברי הכנסת, בהן קארין אלהרר בפרט, והטיחו לעברם הערות מתריסות ומסיתות. לאחת מהם, שהייתה חצופה במיוחד, ביקשתי להעיר באופן אישי ודרשתי ממנה לשמור על כבוד הכנסת וחבריה.
הוא הוסיף כי "לא רציתי לרדת לרמת ההערות המעליבות והפוגעניות שהופנו היום לחברי הכנסת בדיון על הפליטים. היו מגוון הערות גסות ומסיתות אבל האשה 'התמימה' הזו שניגשתי אליה הלכה צעד קדימה ואיחלה לאחת מהעוזרות הפרלמנטריות שסודני יאנוס אותה. כאדם, כגבר ואפילו כח"כ - יש קווים אדומים שאסור לאפשר לחצות".
המדינה עדכנה את בג"ץ
בתוך כך, המדינה עדכנה היום (ב') את בג"ץ כי שוחררו האסירים מסהרונים והמגעים עם אוגנדה עדיין נמשכים. "המגעים עם המדינה השלישית השנייה (רואנדה הייתה הראשונה) נערכו במעורבות גורמים בכירים ביותר ונמשכו ברציפות לאחר מתן פסק הדין, לרבות בסוף השבוע", נכתב בתגובת המדינה שהוגשה לבג"ץ. "נכון למועד הגשת הודעה זו לא נחתם עדכון להסדר. השליח המיוחד שב אמש לישראל. בצד זאת, ובשים לב למועד שקצב בית המשפט הנכבד בפסק דינו, כאמור לעיל, פעלו הגורמים לשחרר את כל מי שהוחזק במשמורת ב"סהרונים" על יסוד סירובו להיות מורחק למדינה השלישית השנייה".
הרעיון שסביבו נבנתה התוכנית, כריתת הסכם עם מדינה באפריקה שתסכים לקלוט את מבקשי המקלט גם בניגוד לרצונם, קרס. לפי שעה לא נמצאה מדינה כזו. גם אם כפי שממשלת ישראל טוענת, למרות הכחשות רואנדה ואוגנדה, שתיהן אכן חתמו על הסכמים לקליטת מגורשים מישראל, הלחץ הבינלאומי שהופעל עליהן להימנע מכך - הצליח. בעוד שרואנדה נסוגה לגמרי מהעניין, אוגנדה עדיין מנהלת משא ומתן שבו על פי ההצהרות האחרונות שלה, הפערים גדולים מאוד גם ברמת הנכונות לקבל מבקשי מקלט שיועברו בכפייה וגם במספר - כ-500 בלבד מתוך יותר מ-37 אלף ששוהים בישראל.
למעשה, השינוי המשמעותי היחיד שהתחולל בעקבות היוזמה עד כה, הוא סגירת מתקן חולות בנגב, שאליו הועברו מבקשי המקלט במטרה להמאיס עליהם את השהות בישראל ולעודד את עזיבתם "מרצון". הממשלה מטילה על בג"ץ את האחריות לכישלונו של המתקן לעודד עזיבה משמעותית, אחרי שבג"ץ אסר להחזיקם במקום יותר משנה.
גם אם ניתן "להאשים" את בג"ץ בכך שסיכל את התוכנית ל"עזיבה מרצון" של מבקשי המקלט מישראל, הרי שבכל הנוגע לאלטרנטיבה החדשה שממשלת ישראל הציעה, בדמות תוכנית הגירוש, לא בית המשפט העליון הוא שמונע את יישומה נכון לעכשיו
בג"ץ דווקא הלך כברת דרך ארוכה למדי ויש שיאמרו, כמו ארגוני זכויות האדם - ארוכה מדי - לקראת הממשלה, בכל הקשור להתמודדות עם סוגיית מבקשי המקלט. הנימוק לכך שהחזרתם בכפייה של מבקשי המקלט למדינותיהם, אריתריאה וסודן, לא עמד עד כה על הפרק, היא המוסכמה במדינות המערב שמדינות אלו מסוכנות עבורם, ובעקבותיה רובן החליטו להעניק להם מעמד פליט בשיעור של 70%-90%.
המדינה, שהעריכה שהרחקה שכזו תיפסל בבג"ץ, פעלה מול מדינות אחרות באפריקה כדי להוציא את מבקשי המקלט אליהן גם לא מרצון, ובפסיקתו מחודש ספטמבר 2017 בית המשפט העליון למעשה אישר את המהלך, ובלבד שתימצא מדינה שכזו.
היום כבר ידוע שגם לולא הייתה מוגשת לבג"ץ לפני כשלושה חודשים עתירה נגד תוכנית הגירוש, המדינה לא הייתה יכולה להוציא את המתווה לפועל ב-1 באפריל כפי שתכננה, מאחר שכבר כמה שבועות ידוע כי ההסכם שנטען שנחתם עם רואנדה - קרס, ולא נחתם הסכם עם מדינה אחרת לגירוש בכפייה.
לפנייה לכתב/ת 
