לב זהב: הקרדיולוגיה הישראלית בחזית ההצלחה
שיעורי תמותה נמוכים במיוחד מהתקפי לב, טיפולים פורצי דרך ופיתוחים טכנולוגיים חדשניים. הקרדיולוגיה הישראלית חוגגת 70 שנה – ולכולנו יש הרבה סיבות לגאווה
בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל
70 שנה לאחר קום המדינה, פחות מאורך החיים הממוצע של אדם בישראל, קרדיולוגים ומנתחי לב עוסקים יום יום ושעה שעה בהצלת חיי אדם: מבצעים עיסויים והחייאות, מטפלים בהתקפי לב, מצנתרים עורקים חסומים ומסתמים, מנתחים את הלב כשהחזה פתוח, משתילים קוצבי לב ודפיברילטורים, משתילים לבבות, מתקנים מומי לב מולדים והרשימה עוד ארוכה.
לא יהיה זה מופרז לקבוע כי הרפואה הישראלית היא נס של ממש. באמצעים דלים יחסית ולאחר שנים רבות של עבודה קשה שבוצעה על ידי דור המייסדים וממשיכי דרכם, הוקמה בישראל תשתית של מערכת רפואית ציבורית לתפארת. הקרדיולוגיה הישראלית מהווה את אחת מגולות הכותרת של הרפואה בארץ ומאופיינת בחוזקות משמעותיות בכל הנוגע להון האנושי שלה, לחדשנות הרבה ולמצוינות בקליניקה ובמחקר.
מאפייניה הבולטים הינם איכות מקצועית, זמינות וחדשנות. הצורך לנוע קדימה מבחינה מקצועית נגזר גם מאופייה של רפואת הלב, "הממציאה עצמה מחדש", כל מספר שנים, וגם מהאופי הפעלתני והמוטיבציה של הקרדיולוגים עצמם.
בכל כינוס קרדיולוגי חשוב בעולם ניתן למצוא נציגות ישראלית בולטת העומדת בדיספרופורציה למספר הקרדיולוגים הישראלים ביחס לשאר מדינות העולם. הללו מציגים את הניסיון הישראלי ואת טכניקות האבחון והריפוי ברפואת הלב המיושמות בישראל שחלקן אף הומצא או פותח לראשונה בארץ. בנוסף לכך, כמות ואיכות הפרסומים הישראלים בנושאי רפואת הלב בספרות הרפואית היא רבה ומשמעותית.
שיתוף פעולה בין מחקר לתעשייה
מזה למעלה מעשור מתאפיינת הקרדיולוגיה הישראלית בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה הביוטכנולוגית - המוביל לתנופת פיתוח ומשמש מודל עולמי לחדשנות בתחום הלב. תופעה זו מעוררת עניין רב בזירה הרפואית, וניתן לציין כי בישראל לבדה פועלות מאות חברות וחממות ביוטכנולוגיות כחול-לבן, חלקן הגדול עוסק ברפואת הלב וכלי הדם, תופעה שמבחינה כמותית אין לה אח ורע בעולם.
השילוב בין מקצוענות רפואית וחדשנות טכנולוגית מקבל ביטויים מעשיים בארץ, בין היתר עם עלייה בתוחלת החיים של תושבי ישראל, שהיא מהגבוהות ביותר בעולם (82.1), שיעורי תמותה נמוכים במיוחד מהתקפי לב, שיעור הצלחות גבוה בצנתורי לב ובניתוחי לב פתוח, הצלחות מרשימות בקרדיולוגיה הקהילתית במניעה ראשונית של מחלות לב ובלימת הישנותן לאחר אירוע לבבי ועוד. הישגים אלו דורשים הכשרה והתמקצעות ברמה הגבוהה ביותר וקואורדינציה מערכתית מעולה בין גורמי הטיפול השונים.
אך אסור שהגאווה בהישגים תשמש מסך להסתרת הבעיות הקיימות והאתגרים הבוערים שלפתחנו. חולים רבים היו שמחים לקבל יחס, תשומת לב וזמינות טובים יותר. המערכת כולה משוועת ליותר רופאים ואחיות בקרדיולוגיה ואף בתחומי התמחות נוספים ודרושים עוד תקנים ותקציבים להכשרתם והעסקתם. המערכת הציבורית בכללותה סובלת מתת-תקצוב מתמשך המקשה מאוד על תפקודה השוטף, תופעה כרונית שכביכול "התרגלנו" להתנהל במסגרתה, אך בפועל היא מקפחת את היכולת למצות את מלוא הפוטנציאל הגלום ברפואה הישראלית.
אציין גם כי לעלייה המבורכת בתוחלת החיים יש השלכות שאת חלקן אנו פוגשים כבר היום בדמות חולי לב, מטופלים ומצונתרים בשנות ה-80 וה-90 שלהם, זאת לצד חולים "צעירים" בני 50 עד 70. לעניין זה נדרשת תכנית לאומית רב שנתית, הקובעת סדרי עדיפויות ומתקצבת באופן מושכל את המערכות הנותנות שירותי בריאות. במקביל, כמי שמאמין שבמחקר טמון עתידנו, אם בצד השינויים הלוגיסטיים יושקעו גם משאבים נוספים במחקר ופיתוח, הרי שתהיה בידי המדינה עוצמה לאומית בלתי רגילה.
את הקרדיולוגיה הישראלית למדתי להעריך גם ממרחק. בשנות ה-90 שהיתי בארה"ב לצורך עבודה והשתלמות מקצועית. אנו נוטים להשוות את עצמנו לא אחת לארה"ב ומביטים לעברה בהערצה, אך דווקא שם, בזמן שעבדתי לצד מיטב המומחים, הבנתי כי המציאות אותה חווה המטופל הישראלי הממוצע כאשר הוא בא במגע עם מערכת הבריאות, טובה לאין שיעור ביחס לזו בה נתקלים רבים מתושבי ארצות הברית ואזרחיהן של מרבית מדינות העולם.
בקרדיולוגיה כמו גם בתחומי רפואה נוספים נמחקו כליל פערי האיכות שהיו קיימים בדורות הקודמים בין ישראל למדינות המתקדמות ביותר בתחומי המדע, הטכנולוגיה והרפואה. כיום אין כל סיבה לנסוע מעבר לים לצורך טיפול קרדיולוגי או טיפול רפואי אחר. אדרבה, תיירות המרפא דווקא זורמת לכיוונה של מדינת ישראל.
כל זה קורה אף על פי שההוצאה הלאומית לבריאות לנפש בישראל היא פחותה ב-60% מההוצאה לנפש לבריאות בארה"ב וב-25% ביחס למרבית המדינות החברות ב OECD. בישראל, בניגוד לארה"ב, יש לכל אזרח ביטוח בריאות ממלכתי וכל אחד זכאי, על פי חוק, לסל שירותי בריאות בסיסי ומתקדם.
לאחר 70 שנות עצמאות, רפואת הלב הישראלית יכולה להתגאות בהישגים יוצאי דופן ולהמשיך לצעוד בבטחה ובתקוה אל עתיד ורוד אף יותר.
פרופ' קורנובסקי הינו נשיא האיגוד הקרדיולוגי הישראלי וראש מערך רפואת הלב במרכז הרפואי רבין
בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל
לפנייה לכתב/ת 
