הזדמנות לנגישות

בשיתוף עמותת נגישות ישראל

יצא לי להכיר את נטע במספר מפגשים אקראיים, זה היה לפני שנים רבות. בחורה יפיפייה, עם שיער בלונדיני, עיניים בוהקות וחיוך מקסים. שמעתי על נטע מאנשים שונים לאורך הדרך. מתקופת הלימודים בבית הספר ועד לימודי האקדמיה. לכל הסיפורים היה מכנה משותף של חיוביות, מקצועיות ומקסימות.

במסגרת התפתחות עמותת נגישות ישראל חיפשנו אנשים עם מוגבלות לקידום הנגישות בישראל. אני זוכר עד היום את ריאיון העבודה עם נטע. היא נכנסה לחדר עם הקלנועית שאיתה היא התניידה ומיד נוצרה כימיה. נטע הינה מאלה שיש להם מוגבלות שתוך שנייה שאתה יושב מולה היא נהפכת לבלתי נראית, הכריזמה שלה עוטפת את המוגבלות. מיד היה לנו ברור שנטע חייבת להצטרף למשפחת נגישות ישראל. יש לה את הניסיון האישי בנגישות, יש לה את הגישה החיובית, יש לה עקרונות, יש לה רצון לחולל שינוי והיא לא תוותר לעצמה או לאחרים ולא מבקשת רחמים או הנחות או כל יחס מיוחד. רק הזדמנות לנגישות.

נטע רוטמן ז"ל(צילום: מתוך אלבום פרטי)

עמותת נגישות ישראל פועלת מאז 1999 לקידום הנגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים. מדובר ב-18% מהאוכלוסייה (כ-1,600,000 אנשים עם מוגבלות) וב-11% מהאוכלוסייה (כמיליון קשישים). ייחודה של העמותה הינו שהיא היחידה מכל ארגוני האנשים עם מוגבלות שכל עיסוקה הינו הנגשת ישראל בדגש על כל סוגי המוגבלויות ובכל תחומי החיים.

אף אדם אינו רוצה חיים עם מוגבלות, אך הגורל אכזר. ישנם כאלה שנולדים עם מוגבלות, ישנם כאלה שנפצעים בתאונות עבודה או דרכים, ישנם אלה שחולים ואלה שחווים את המוגבלויות בזקנתם.

רעיון הנגישות הינו פשוט, גם אם נגזר עליך לחיות עם מוגבלות, לפחות שיתאפשרו לך חיים נורמליים, חיים שמאפשרים לך למרות ועל אף המוגבלות ללמוד, לעבוד, לבלות, לצרוך - לחיות.

נטע היוותה מודל לדוגמה איך ממצים את החיים באופן מלא למרות המוגבלות. זה החל כבר בילדות בימים שלא ידעו מהו שילוב, נטע השתלבה באופן מלא בחינוך הרגיל ברמת אפעל. נטע עשתה הכל ביחד עם חברי הכיתה מטיולים ועד פעילויות חברתיות שונות. בתום הלימודים היא התנדבה לצה"ל בחיל הרפואה וגם שם לא חיפשה כל הנחה או פטור, אלא הייתה חיילת מן המניין. משם למדה תואר ראשון באוניברסיטת באר שבע ותואר שני בניו יורק.

עם חזרתה לארץ השתלבה בעבודה וניהלה משרד פרסום. לצד ההתפתחות האישית נטע תמיד הייתה פעילה חברתית ופעילה בספורט אתגרי, ושם על מדרונות לפלאן, הכירה את בן זוגה אלון מאורי. ביחד טיילו שניהם בארץ ובעולם ולא נרתעו מאף אתגר. נטע אהבה במיוחד מסעדות ואלה שולבו בכל טיול, ומסעדות חשובות זכו לביקור נגישות של נטע. כאשר נחשפה למקום לא נגיש - היא פעלה שיונגש לטובת כלל האנשים עם מוגבלות.

נטע רוטמן וחברים(צילום: מתוך אלבום פרטי)

נטע הובילה את מחלקת ייעוץ לנגישות של עמותת נגישות ישראל, במסגרת תפקידה קידמה תקנות נגישות שונות ובעיקר את הטמעת הנגישות באלפי מקומות ומאות ארגונים. קידום הנגישות בישראל דורש כישורי מנהיגות – כאלה כמו של נטע. כאלה שמאפשרים לעמוד מול הנהלת חברה או במקרה של נטע לשבת בקלנועית ולשכנע בצדקת הדרך להנגשה. לשכנע שזה הדבר הנכון עסקית, חברתית ותדמיתית ואפילו ניהול סיכונים נכון, ואם לא די בנימוקים אלה אז גם כי זו חובה חוקית.

עבור נטע לא היה מדובר בעוד עבודה, זו הייתה שליחות. כאדם עם מוגבלות היה ברור לנטע מה הן ההשלכות להצלחתה במשימה שהוטלה עליה בנגישות ישראל - לשפר את חיי אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות.

בשמונה שנות פעילותה כמובילת מחלקת הייעוץ לנגישות חל שיפור אדיר ברמת הנגישות בישראל.

לקולגות המקצועיות נטע הייתה מורשת נגישות שירות – מהידעניות והמקצועיות בתחום. נטע היוותה מקור ידע, ותמיד הייתה פתוחה לסייע, לתת מענה לשאלות ולהדריך מורשי/יועצי נגישות חדשים.

ב-18 לפברואר, בצאתה ממשרדי עמותת נגישות ישראל בדרכה הביתה לקראת טיסה לווינה לכנס בינלאומי לנגישות - הכל נעצר. אסון טראגי, מיותר, הרג את נטע. מנוף בנייה ארור, קרס על מכוניתה של נטע והרגה במקום.

בעת האסון, אני הייתי החלוץ שנסע לווינה לכנס. נטע, שבמשך שנים ייצגה את העמותה בכנס זה, שכנעה אותי לטוס ולהשתתף. ציפיתי לחוויה משותפת עם נטע ושאר הצוות. מיד לאחר הנחיתה קיבלתי טלפון עם הבשורה המרה, זה בלתי נתפס, זה לא יכול להיות. מיד חשבתי איך אני מתארגן לטיסה חזרה לארץ.

תוך שעות קיבלתי הודעה, נטע הייתה רוצה שנושא הנגישות יימשך, אסור לעצור, ממשיכים את דרכה של נטע.

האובדן והכאב עצומים, ונטע חסרה לכולנו בעמותה מאוד. עמותת נגישות ישראל מחויבת להמשך דרך הנגישות של נטע להנגשת ישראל.

בשיתוף עמותת נגישות ישראל