הקרב על שדה התעופה בביירות: "זו הייתה תופת"
במלחמת שלום הגליל היה דובי אמיתי מפקד פלוגה והשתתף בקרב לכיבוש שדה התעופה בביירות. "היו לנו קרוב ל-70 פצועים ו-12 הרוגים", מספר אמיתי, "זאת הייתה הפעם הראשונה שנפגשתי עם המוות בפלוגה שלי"
"בתחילת שנת 1982 אי אפשר היה לחיות פה באזור, אי אפשר היה לנסוע פה. תושבי הצפון היו חשופים לחדירות מחבלים, קטיושות, אין יום שהיה עובר בלי ירי, המצב היה בלתי נסבל. בתור מ"פ היה ברור לנו שזה רק עניין של זמן עד שנצא לקרב על מנת להשיב את השקט בחזרה לגליל. במשך חצי שנה התכוננו למבצע הזה שבסופו של דבר הפך למלחמת שלום הגליל", משחזר אלוף משנה במיל' דובי אמיתי את הימים שלפני מלחמת לבנון הראשונה, שבמהלכה השתתף באחד הקרבות הקשים והטראומטיים בקריירה הצבאית שלו.
בתחילת שנת 82 היה דובי אמיתי מ"פ צעיר בגדוד 947 שהוצב ברמת הגולן, ובמשך חודשים הכין את פלוגתו למבצע שמטרתו הייתה להחזיר את השקט לתושבי הצפון. "ביום שישי סיימנו אימון קשה של כארבעה חודשים ושחררתי את החיילים הביתה. כשהגעתי לביתי במטולה בשעה 12:00 בצהריים החלו ליפול קטיושות והייתה לי הרגשה שזה יהיה הטריגר לתחילת המבצע. הפעלתי נוהל מבצעי וחזרתי ביחד עם החיילים לבסיס. חברנו אל חיילי חטיבת גולני ובאור ראשון חצינו את גבול לבנון. הייתי בסך הכל מ"פ צעיר בן 21 מוקף בחיילים בני 18. הייתי ילד שיוצא למלחמה, כשברור שבמלחמה לא כולם חוזרים".
ביום ראשון הייתה ההיתקלות הראשונה של הפלוגה. "פעם ראשונה שנתקלנו באויב אמיתי וחיסלנו אותו", משחזר דובי. בימים שלאחר מכן נכנסו דובי ופלוגתו עמוק יותר ויותר לשטח לבנון עד שהגיעו לשדה התעופה בביירות. "התוכנית הייתה לכבוש את הטרמינל ואת שדה התעופה על מנת לבלום את הצבא הסורי. התחלנו בתנועה ובמהלך הלילה כבשנו את שדה התעופה ונערכנו לפגוש את הקומנדו הסורי, וכך היה. מדובר בקרב קשה שהיו בו הרבה נפגעים והרוגים. בבוקר החל עלינו ירי ארטילריה ואש מאסיבית, זאת הייתה הפעם הראשונה שנפגשתי עם המוות בפלוגה שלי, שלושה חיילים שלי נהרגו".
דובי מספר שחיילי הפלוגה כאבו את האובדן של חבריהם אבל היו צריכים להמשיך בלחימה. "כבר למחרת המשכנו בקרבות באזור שדה התעופה. כעבור שלושה ימים הסורים הגבירו ירי על האזור והחלו לירות עלינו סאגרים. זו הייתה תופת. בסופו של יום היו לצה"ל קרוב ל-70 פצועים ו-12 הרוגים. זה היה קרב שבו השתתפו חיילים עם אומץ ודבקות במטרה. אני בטוח שעשינו את כל מה שהיה ניתן לעשות. המסירות והאמונה, זה מה שבעיני מסמל גם היום את העוצמה של צה"ל".
לפנייה לכתב/ת 
