כשהמכשול הופך לאתגר

העמותה היא מפעל חייו של יובל וגנר (53) שייסד אותה, היה במשך שנים יו"ר הוועד המנהל שלה וכיום משמש כנשיאה והגורם המקצועי המוביל בה. וגנר, טייס מסוקי קרב בחיל־האוויר, נפצע קשה מאוד בהתרסקות מסוק הקוברה שבו טס במהלך טיסת אימונים באזור עמק בית־שאן. הוא היה אז בן 22. לאחר תקופת שיקום ממושכת נותר משותק מהצוואר ומטה, אך למרות פציעתו הקשה שב לשירות ביחידת התוכנה של חיל האוויר.

"נגישות ישראל". השלט אומר הכל | צילום: נגישות ישראל

את עיקר המגבלה הוא חש דווקא כשהפך אב לילדים. "בפעילות עם הילדים, בפארק, ברחוב, בים, כלום לא היה נגיש", הוא נזכר. וגנר פנה לנשיא המדינה דאז, עזר ויצמן, מפקד חיל-האוויר לשעבר. "שאלתי אותו: למה הארץ לא נגישה? איך אני יכול לחנך את ילדיי לאהבת הארץ אם אני לא יכול לצאת איתם אליה?", הוא נזכר.

תוך יומיים בלבד הנשיא חזר אליו בשיחת טלפון שהפכה עבורו למכוננת. "ויצמן אמר לי: 'בשם מדינת ישראל, אני מתבייש שלא עשינו מספיק כדי להנגיש אותה. תקים עמותה שתהפוך את ישראל לנגישה לאנשים עם מוגבלות. בעוד חצי שנה נשיק אותה בבית הנשיא'. בשלושה משפטים קצרים הוא לקח אחריות, שם מטרה והגדיר יעד".

והיעד הושג, ובגדול. העמותה, שאכן הושקה לאחר חצי שנה בבית הנשיא, עשתה מהפכה בתחום הנגישות בישראל. "כיום יש בעמותה יותר מ-40 עובדים, מחציתם בעצמם אנשים עם מוגבלות, שעוסקים במגוון פרויקטים של מודעות לנושא הנגישות, קידום הנושא באמצעות חקיקה ויזמות, מחלקת חינוך, טיפול בתלונות, אתר אינטרנט ועוד", מתאר וגנר בגאווה. "אנחנו פועלים כדי להנגיש את ישראל לכל סוגי המוגבלויות בכל תחומי החיים. אנחנו פועלים למען יותר מ־2.5 מיליון אזרחים: כ-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות ועוד כמיליון קשישים".

בנק הפועלים תומך ומסייע רבות בפעילות העמותה, שכבר מכוונת אל העתיד. "אנחנו נמצאים במעבר מתקופה של הטמעה לתקופה של שימור לאורך זמן

ושל חדשנות בנגישות", מסביר וגנר. "העתיד של כולנו הופך להיות דיגיטלי – רובוטים, מכוניות אוטונומיות. המטרה שלנו היא להפוך את ישראל למדינה נגישה דיגיטלית כבר מהרגע הראשון. שתהיה חוד החנית בנושא ברמה עולמית".

עמותה שיכולה אולי לסייע לחזון העתיד המונגש דיגיטלית של "נגישות ישראל" היא עמותת בוגרי 8200. העמותה, שכוללת כ-18 אלף מבוגרי יחידת העילית הטכנולוגית של חיל המודיעין, מפעילה מ-2013 תוכנית האצה חברתית-טכנולוגית, שפועלת לפתרון בעיות חברתיות בעזרת אמצעים טכנולוגיים. "המטרה היא נטו לשפר את החברה ולהפוך אותה למקום טוב יותר", מסבירה נטע-לי מאירי-יערי, מנהלת התוכנית. "תחום הפעילות הוא רחב ויכול לעסוק בנושאי הורות, חינוך, מוגבלויות, גיל שלישי ועוד. מדובר בבעיות בסדרי גודל גלובליים, וההשתתפות בתוכנית מיועדת לכל יזם חברתי־טכנולוגי ולא רק לבוגרי 8200".

הרעיון פשוט: כל יזם שיש לו רעיון למיזם עם הוכחת היתכנות, או במקרה הטוב אב־טיפוס ראשוני, מוזמן להציע אותו לתוכנית. כל מחזור של התוכנית אורך חמישה חודשים ובמסגרתו זוכים היזמים לשעות ייעוץ ללא תשלום מבוגרי 8200, לתכנים, הרצאות, ליווי של מנטורים וסיוע בגיוס כספים.

בימים אלה מתנהל המחזור הרביעי של התוכנית, ולדברי מאירי-יערי הביקוש רק גובר. "למחזור הזה הוגשו 223 מיזמים, לפני שנה הוגשו 180 ולפני שנתיים 60. למרות שלסטארט־אפ, ועוד כזה שצריך להיות גם חברתי וגם רווחי, קשה לגייס כסף, לתוכנית יש כבר גיוסים של 30 מיליון דולר ויותר מ־400 משקיעים מתעשיית ההייטק הישראלית והעולמית. המותג 8200, באמצעות בוגריו הרבים שנמצאים בעמדות מפתח בעולם ההייטק הישראלי, מסייע לחשיפת המיזמים ולקידום שלהם".

בין המיזמים המרשימים שפותחו באמצעות התוכנית: סטארט־אפ שמסייע לסובלים מבעיית גמגום להקליט את עצמם ולשוחח און־ליין עם קלינאי תקשורת; מיזם המסייע לחולי ניוון שרירים מסוג ALS לתקשר בעזרת משקפי אינפרא־אדום, החל מהפעלת אזעקה ועד לייצור משפטים; מיזם שעוזר לחולי אסטמה לנטר בכל מקום את סף החשיפה האישי שלהם לזיהום האוויר, ועוד.

מיזם חברתי נוסף הוא "החיות של דודו" (בחולם), שהוקם על ידי טל בנסמן מכפר־סבא. "בני בן ה־21, עידו, הוא אוטיסט בתפקוד בינוני שגר בהוסטל", מספרת בנסמן. "מאז שהיה ילד, עידו צייר חיות שמביעות שמחה ורגש ואנשים מאוד התלהבו מהציורים. כשחשבתי מה עידו יעשה בעתיד, החלטתי לשמור את הציורים האלה.

"לפני כשנה, כשעידו סיים את לימודיו, התחלתי לעשות בהם שימוש. בניתי יחד עם גרפיקאית שפה גרפית שיווקית של ציורי החיות ואנחנו פועלות לפי לוח השנה ובעצם מכינות מתנות לחגים שעליהן מודפסים ציורי החיות של עידו. לפסח, למשל, עשינו שקיות לאגוזים. אנחנו גם מדפיסים על משחקים לילדים, על שעונים, מחברות, פאזלים, מחזיקי מפתחות. באתר שלנו אנחנו מוכרים ליחידים ומקבלים הזמנות למשל לעציצים קטנים כמתנות חתונה לאורחים, או לבקבוקי שמן זית. חברות מזמינות מחזיקי מפתחות עם לוגו החברה ועם ציור של עידו. ניתן לשבץ את הציורים על כל מוצר בעצם".

"החיות של דודו". עבודה לכל ההוסטל | צילום: גילי נתיב מזורסקי

המיוחד בעמותה הוא גם צוות העובדים שלה, שמורכב מעידו עצמו ומ־23 חבריו – כולם אוטיסטים בתפקוד נמוך עד בינוני - שגרים איתו בהוסטל בכפר-יונה. "הם מסדרים את המוצרים, סופרים, ממיינים ואורזים לקראת משלוח", מסבירה בנסמן. "זה נותן להם מוטיבציה מאוד גבוהה לעבודה, וכמובן שהם גם מקבלים תשלום עבור עבודתם, כך שהרווח הוא של כולם".

"לעשות מעשה טוב הוא משימתו המהוללת ביותר של האדם", אמר סופוקלס. מאחר ואלו העוסקים במלאכה המבורכת נשארים, לרוב, מאחורי הקלעים, מגיעה להם תודה דרך ההכרה. במסגרת "זאת העמותה שלי", "ידיעות אחרונות", ynet ובנק הפועלים מזמינים אתכם לספר על עמותה, ארגון או מיזם חברתי שהייתם שותפים לו, או כזה שהכרתם והרשים אתכם. ספרו לנו כיצד הוא תורם למדינה וכיצד הוא השפיע עליכם בפרט

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף בנק הפועלים