המרדף לאושר, גרסת לברון ג'יימס
הכוכב הגדול ב-NBA עשוי לצאת מחוזהו בקליבלנד בסוף העונה, ולא מעט קבוצות יעשו הכל כדי לפתות אותו - כולל שלטי חוצות בתפוח הגדול: "בוא תהיה מלך בניו יורק"
אתם מכירים את השמועה על תופעת ה"טנקינג" (tanking). זה לא חדש. לקראת סיום עונת ה-NBA, בחלק מהמקרים כבר החל מפגרת האולסטאר, קבוצות כושלות ללא סיכויים ריאליים להגיע לפלייאוף, מורידות הילוך. מפסידות בכוונה. מאפסנות את ההווה בבוידעם תוך הסתכלות קדימה לעבר הדראפט – כלומר העתיד. עתיד טוב יותר, שיגיע אולי בקיץ.
אבל יש קבוצות שמתכננות קדימה כבר שלוש שנים. האסטרטגיה לא תלויה במאזן הניצחונות, אלא במאזן התשלומים. לא מעט מנכ"לים, רואי חשבון ויועצים בקליבלנד, לוס אנג'לס, פילדלפיה וניו יורק טובעים במספרים ושוברים את הראש איך לפנות מספיק מקום תחת תקרת השכר כדי לקלוט את לברון ג'יימס שיהפוך בקרוב מאוד לשחקן חופשי. "טנקינג"? זה פאסה. היום הדיבור הוא פשוט על "קינג", קינג ג'יימס בשבילכם.
אחרי עונה אדירה נוספת, מעט יוצאת דופן מ-14 קודמותיה, ג'יימס בן ה-33 עומד בפני צומת נוסף בקריירה שלו. החוזה שלו בקליבלנד קאבלירס מאפשר לו לעזוב את הקבוצה – לו רק יחפוץ בכך – וזאת מתוקף אופציית השחקן השמורה לו. אמנם העונה האחרונה בחוזה שלו עם הקאבס מבטיחה לו משכורת יפה במיוחד של 35.6 מיליון דולר, אבל לא מעט קבוצות אחרות יכולות להרשות לעצמן לשלם סכומים דומים לכוכב העל של ה-NBA.
הלייקרס, הסיקסרס, הניקס ואחרות הכינו את עצמן מראש לרגע המכריע הזה. לאורך השנתיים האחרונות, ראשיהם עשו את הצעדים הנדרשים כדי להיות מסוגלים לקלוט אותו מבחינה מציאותית, בעודם מתבשמים בפנטזיה של לברון בסגל שלהם. בינתיים המציאות היא שלברון במדים של הקאבס, והוא מוביל אותם שוב אל הפלייאוף עם סיכוי סביר ללכת עד הסוף.
אבל מעל לקמפיין האליפות הזה שעומד על הפרק, יש עננה כבדה של אי ודאות בנוגע להמשך הרומן איתו. בשביל אלו הלוטשים עיניים מבחוץ מדובר בחלום, עבור הנהלת הקאבס זהו סיוט בלהות. קווין לאב, האולסטאר השני של הקאבס, הודה כי להחלטה העתידית של ג'יימס יש השלכות על האווירה בקבוצה ערב הפלייאוף. "זה בהחלט עשוי להשפיע, אבל רק אדם יודע מה הוא חושב וזה לברון", אמר ל-ESPN לפני המשחק הראשון בסדרה מול אינדיאנה פייסרס, "זה בהחלט עשוי להשפיע, אבל זה, לפחות בשבילי, מחוץ לשדה הראייה, ולא במודעות שלי כרגע".
אם להסתמך על נסיון העבר, לבעלים דן גילברט ולג'נרל מנג'ר קובי אלטמן, יש סיבה לאופטימיות. הם היו באותו מצב פחות או יותר לפני שנתיים, עת סיים ג'יימס את החוזה הראשון שלו בקבוצה מאז שובו לקליבלנד מגלות מוצלחת במיאמי. בהקשר הזה, אפשר היום להתבונן לאחור ולהבין את הרציונל מאחורי פיטוריו של דייויד בלאט בעיצומה של עונת 2015/16.
רבים באו בטענות נגד לברון בחתירה תחת המאמן הישראלי, ויצאו בביקורת על התנהלות ראשי הקבוצה שגיבו דווקא את השחקן. אבל בהתחשב בכך שהייתה זו העונה האחרונה בחוזה של הנכס הכי גדול של הקאבס על המגרש ומחוצה לו, הם היו חייבים לקראתו, להיענות לדרישתו, לפטר את בלאט ולמנות במקומו את טיירון לו. ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. עם תואר אליפות ראשון לקליבלנד בסוף אותה העונה, ההחלטה של ג'יימס להישאר בעיר נראתה רק טבעית – למרות כל הפיתויים בחוץ.
אבל הנה עברו שנתיים ואנחנו שוב באותה נקודה. כשאופציית השחקן מהדהדת במשרדי ההנהלה כבר בתחילת העונה, שוב נדרשו הכרעות בנוגע לקבוצה, כדי שלברון ירגיש קצת יותר בנוח כמנהיגה. קיירי ארווינג, שהתלונן שהקוויקן לואנס ארינה בקליבלנד קטן מדי עבור שניהם, נשלח לנסות לעשות זאת לבדו בבוסטון. אייזיאה תומאס שהגיע במקומו מהסלטיקס סולק בבושת פנים מהקאבס והועבר בטרייד בעסקה שציידה אותם בפורוורד הקפיצי לארי נאנס ג'וניור, ברכז ג'ורג' היל ובקלעים ג'ורדן קלארקסון ורודני הוד.
אלו הם מרכיבים חשובים שהותאמו לצרכים של ג'יימס. אפילו הגדול מכולם זקוק לצוות מסייע אמין כדי להביא תארים. העונה, הרבה יותר מבעבר הוא גם חולק את הכדור עם חבריו לקבוצה כפי שיכולים להעיד 9.1 האסיסטים שהוא מוסר בממוצע למשחק. "העבודה שלי זה להיות טום בריידי, להיות פייטון מאנינג, להיות ארון רוג'רס, להיות דרו בריז. זו העבודה שלי. כל מה שהם צריכים לעשות זה לתפוס את המסירות ולרוץ", אמר ג'יימס בשבוע שעבר אחרי הניצחון 109:123 על הניקס במדיסון סקוור גארדן לקראת סיום העונה הסדירה.
השנה, ממש כמו לפני שנתיים, אליפות היא בגדר הכרח מבחינת הקאבס כדי להאריך את מערכת היחסים עם לברון. בגילו המתקדם, הוא בוודאי מתחיל לחשוב על המורשת שהוא יותיר אחריו עם פרישתו בעוד חמש-שש-שבע שנים. הוא כבר מוזכר בשורה אחת עם מייקל ג'ורדן וקובי בראיינט. מבחינה אישית הוא עמוק בדיון של מי השחקן הטוב ביותר בתולדות הכדורסל, אבל בכל הנוגע לתארים קבוצתיים הוא עדיין מאחור.
העונה, למרות המספרים המדהימים שהוא מספק והמיומנויות החדשות שהוא מציג על המגרש כמוסר וכקלע (בכמה מהופעותיו המזהירות העונה מזכירות את ג'ורדן המבוגר בשלבים המאוחרים של הקריירה שלו), ג'יימס עומד להפסיד כנראה במירוץ לתואר ה-MVP לג'יימס הארדן. אין מה להשוות בין השניים, אבל כוכב יוסטון רוקטס נחשב למועמד המוביל בגלל ההצלחה המרשימה של קבוצתו השנה. אגב, בין השמועות האחרונות, יש אחת המבשרת שהשניים עשויים לשתף פעולה בשנה הבאה במדי הרוקטס, שמתכוונים להיכנס בעצמם למכרז.
הלחץ של הקאבלירס לזכות באליפות העונה גדול יותר השנה. מילא זכייה בתואר שני בתולדות הקבוצה, אבל זה אולי הסיכוי היחיד לזכות בהארכת שהותו של לברון בעיר. ולו רק לעוד שנה. בינתיים קבוצות אחרות מנסות להראות לג'יימס אופק חדש לשאת אליו עיניים מחוץ לקליבלנד האפרורית. הלייקרס, הסיקסרס והניקס מציעים לו לשנות מקום, וכך גם לשנות מזל – שלו ושלהם. מה כל קבוצה יכולה להציע לו? משכורת עצומה זה עניין מחויב המציאות. אבל כל אחת מוסיפה איזשהו ערך מוסף. הקאבלירס היו בשבילו בית חם בארבע השנים האחרונות, ואם הוא ישלים את המשימה ויביא עוד תואר אליפות לעיר תהיה לו פחות מוטיבציה לעזוב. מה היריבות יכולות להציע?
ואם לא קליבלנד, אז מי כן?
כבר בתחילת העונה לוס אנג'לס סומנה כיעד פוטנציאלי מועדף על המפה של לברון. הלייקרס יתחילו את העונה הבאה כקבוצה עם הכי הרבה מקום מתחת לתקרת השכר. נכון לעכשיו, הסגל משופע הרוקיז של הלייקרס יעלה ב-34.5 מיליון דולר סך הכל – הרבה מתחת לתקרת השכר לעונה הבאה המוערכת בין 108 ל-130 מיליון דולר. המשמעות היא שמלבד קליטת לברון עם החוזה הענק שיוקדש לו, מג'יק ג'ונסון יוכל למשוך איתו ובלעדיו כוכבים אחרים כמו פול ג'ורג', מי יודע – אולי גם את קווין דוראנט.
יתרון נוסף כמובן הוא הקרבה להוליווד. כמעט לא שמנו לב, וכדאי שנתחיל – לברון פתח בקריירת משחק והוא אף ייסד את חברת ההפקה ספרינגהיל אנטרטיינמנט שממוקמת באל.איי. בשלב זה של החיים הוא יוכל למזג את השואו-טיים על המגרש ביחד עם זה שעל המסך. פילדלפיה סיקסרס, כמו הלייקרס, נהנית מסגל צעיר וזול שאפשר לבנות איתו לטווח רחוק. בן סימונס, ג'ואל אמביד, דאריו סאריץ' ומרקל פולץ מממשים סוף סוף וקצת באיחור את החלום של אדריכל המיזם סם הינקי, שמאז פוטר מפילי.
אם הבוס הנוכחי בריאן קולאנג'לו יצליח לפתות את לברון, הסיקסרס יהפכו מיידית למועמדים המובילים לאליפות עם נוכחות של מנהיג ותיק שיוכל להפעיל את הכשרונות האדירים שמסביבו. האופציה הזו מבטיחה במיוחד בכל הנוגע להמשך המורשת של הכוכב המתבגר. אפשר לדמיין אותו סוחף את הקבוצה לאליפות אחת, שתיים או שלוש – אולי ברציפות. קולאנג'לו יודע שאין לו יותר מדי זמן עד שתגיע העת לחדש את החוזה של מי שהגיעו כרוקיז נוצצים מהדראפט, ויהפכו לכוכבים ותיקים מעט יותר, ויקרים הרבה יותר. חלון ההזדמנויות נפתח ואי אפשר להמתין יותר מדי, כך שאפשר לצפות שהסיקסרס יהיו אגרסיביים מאוד במרדף אחר לברון.
מי שכבר אגרסיביים, מאוד אגרסיביים, הם האוהדים של הסיקסרס. לאחרונה הופיע בדרום פילדלפיה שלט חוצות ועליו קריאה ללברון להצטרף לקבוצה המקומית. לפני כן, היה מי שפלש לקליבלנד והזמין שלושה שלטי חוצות בממלכה הנוכחית של ג'יימס ובו ההאשטג #PhillyWantsLebron. "זה מחמיא", הודה לברון בתגובה ליוזמה, "אני יושב פה בגיל 33 בעונה ה-15 שלי, וקבוצות, או אנשים יותר נכון רוצים שאשחק בקבוצות המקומיות שלהם".
שלטי חוצות דומים צצו גם בלוס אנג'לס, אפילו בפורטלנד וגם בניו יורק (באבינג, מיזורי לא צץ עדיין שלט דומה, אבל ברור שהסרט המדובר שימש השראה לאוהדים). לקראת משחקם הביתי האחרון של הניקס שאירחו את הקאבס צץ שלט בסמוך למדיסון סקוור גארדן ובו הזמנה ללברון להיות "מלך ניו יורק". אפשר להניח שהאפשרות לשחק בניו יורק קוסמת לכוכב העל, ששיתוף פעולה בינו לבין קריסטפס פורזינגיס עשוי להחזיר את הניקס לעניינים. לא מן הנמנע שהבעלים ג'יימס דולן והנשיא סטיב מילס דאגו להיפרד מכרמלו אנתוני בקיץ שעבר, כדי לפנות מקום לאופציה המשודרגת בקיץ הקרוב.
לא ברור מה זה אומר על סיכויי מינויו של בלאט למאמן הקבוצה – אם בדיקות ההיתכנות שתערוך הנהלת הניקס על צירופו של לברון תהיה חיובית, ההשלכות מבחינת בלאט יהיו שליליות. אבל עם כל הכבוד למאמן הישראלי, הוא לא הסיפור פה. הכל תלוי בלברון וכל האפשרויות בפניו ונתונות להחלטתו. וכל השאר יתאימו את עצמם אליו. כבר שנים שמנהלי הקבוצות מתכוננים לרגע הזה, והשנה זה קורה גם לאוהדים.
התופעה המדהימה שהתלוותה למשחקי החוץ של לברון השנה היא שהקהל מרעיף אהבה ומריע גם כשהוא קולע סל מכריע שקובר קבוצתם שלהם. קריאות "MVP, MVP" נשמעו בכל האולמות ברחבי ארצות הברית בהם ביקר לברון לאחרונה, וכל הטבעה נענתה בהתלהבות. אולי זו הערצה לשחקן גדול, שהפך לאחרונה גם לאייקון תרבותי ופעיל פוליטי, ואפשר לשער שיש פה גם מן החנופה. דרך לקרוץ לכדורסלן הגדול של זמננו, לגרום לו להרגיש בבית. כי מי יודע, אולי הוא ימצא לו פה גג, מתחת לתקרת השכר.
לפנייה לכתב/ת 
