דוקטור ג'קיל או מיסטר הייד: תומאס טוכל בדרך לפריז
מצד אחד מאמן מבריק שהפך פגישה בפאב עם גווארדיולה לדיון טקטי סוער, מנגד איש קשה שנוטה להיכנס לעימותים. כולם כבר יודעים שתומאס טוכל יגיע בקיץ לעיר האורות ושם יחכה לו אחד שקצת מזכיר אותו, ניימאר. ביחד הם ינסו לזכות בליגת האלופות
הודעה רשמית עדיין לא יצאה, אבל כולם יודעים מי יהיה המאמן הבא של פריז סן ז'רמן: תומאס טוכל הגרמני. אז נכון שנאסר אל חלאיפי, הנשיא הקטארי של המועדון אמר השבוע: "אם היינו מחתימים מאמן חדש היינו מודיעים על כך. כרגע יש לנו מאמן שהחוזה שלו יסתיים רק בסוף העונה", אבל כלי התקשורת בצרפת ובגרמניה מאשרים כבר מזה שבועות שהסיכום עם טוכל הוא סופי ומוחלט. יותר מזה, ראשי באיירן מינכן סיפרו כי הם יודעים שזה המצב.
נשיא באיירן, אולי הנס, אמר כי ניקו קובאץ' היה רק האופציה השלישית שלהם כאשר ניגשו להחליט מי יאמן את הקבוצה בעונה הבאה. יופ היינקס, המאמן הנוכחי, סירב בתוקף לכל הניסיונות לשכנעו להישאר עונה נוספת. ותומאס טוכל אמר כי הוא מצטער, אבל הוא כבר סגור בקבוצה אחרת.
ברגע שפריז סן ז'רמן הודחה בשמינית גמר ליגת האלופות על ידי ריאל מדריד, היה ברור לכולם שהמאמן הספרדי, אונאי אמרי, לא ימשיך לעונה שלישית בקבוצה. ההימור עליו לפני שנתיים מצד הבעלים הקטארים היה מעניין, אבל בסופו של דבר הסתיים בכישלון. בפ.ס.ז' האמינו שהאיש שהוביל את סביליה לשלוש זכיות רצופות בליגה האירופית, יצליח גם בליגת האלופות, אבל מסתבר שליגת האלופות היא אופרה שונה לחלוטין.
כשפריז הביסה ביום ראשון את האלופה היוצאת מונאקו 1:7, והבטיחה תיאורטית את האליפות, לא היו חגיגות יוצאות דופן בפארק דה פראנס. אפילו האוהדים לא נראו נרגשים במיוחד ובחלקים רבים של המשחק הם ישבו די אדישים ביציעים. מעט הזוי כשמדובר במשחק אליפות, אבל כנראה שככה זה כשהפער מהמקום השני הוא 17 נקודות, חמישה מחזורים לסיום. גם הזכייה בגביע הליגה (0:3 על מונאקו לפני שלושה שבועות) וזכייה כמעט ודאית בגביע הצרפתי, לא ישנו את התחושה החמוצה של האוהדים ושל המנהלים.
השגריר סידר?
הסיפור ברור. הקבוצה לא רכשה את ניימאר ב-222 מיליון אירו ואת קיליאן אמבאפה ב-190 מיליון כדי לזכות בתארים בצרפת. את זה אפשר היה לעשות גם בלעדיהם. שני השחקנים היקרים בעולם נרכשו כדי לזכות בליגת האלופות, ולכן תחושת האכזבה.
בהנחה שלא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, ושכל השמועות והידיעות אכן נכונות, השאלה היא האם תומאס טוכל, בן 44 בלבד, יצליח במקום שבו אמרי נכשל. האם הוא יהיה האיש שיהפוך סוף סוף את הפריזאים לכוח של ממש בכדורגל האירופי. צריך לזכור שהמנהל הספורטיבי של הקבוצה, הפורטוגלי אנטרו אנריקה, רצה את בן ארצו סרז'יו קונסייסאו כמאמן החדש, וגם שמו של קרלו אנצ'לוטי עלה כמועמד, אך לבסוף נבחר טוכל.
לא ברור אם הסיפור נכון, אבל השמועה מספרת כי שגריר גרמניה בדוחא, היה זה שהעלה את שמו של תומאס טוכל בפני אחיו הצעיר של אמיר קטאר בקבלת פנים דיפלומטית, ומשם החלו העניינים לזוז. המאמן הגרמני נמצא בשנת שבתון ולפי הדיווחים כבר לפני מספר חודשים הוא הגיע לפגישה מיוחדת בקטאר, שם הציג לבעלי הבית את משנתו והסביר מדוע הוא האיש הנכון לתפקיד. הוא גם הפליא בצרפתית שוטפת, בניגוד לאמרי, שדי עשה מעצמו צחוק בכל פעם שניסה לדבר צרפתית.
השנתיים בהן אימן את בורוסיה דורטמונד, בין 2015 ל-2017, כשירש את יורגן קלופ בתפקיד, הוכיחו שמדובר במאמן מבריק. בתקופתו דורטמונד אומנם לא זכתה באליפות, כי באיירן מינכן העשירה, עם פפ גווארדיולה בראשה, הייתה גדולה עליה, אבל סיימה פעמיים כסגנית, העפילה פעמיים לגמר הגביע (באחד ניצחה ובאחד הפסידה) ובעיקר שיחקה כדורגל התקפי ומרהיב.
קרב במסעדה
טוכל הוכיח את עצמו כמאמן מיוחד, מבריק ומקורי. הוא הרבה להחליף שיטות והשחקנים שלו למדו להתאים את עצמם בכל פעם למערך טקטי שונה. הוא הצטיין בשילוב שחקנים צעירים ומבטיחים, ורבים בגרמניה טענו כי הוא מאמן טוב יותר מקלופ. האמת היא שטוכל למד לא מעט והושפע מקלופ. הוא הרי היה זה שהחליף אותו ב-2009 במיינץ. אבל הגרמני למד לא מעט גם מפפ גאוורדיולה, שהיה יריבו הגדול ביותר.
סיפור ידוע הוא על הפגישה שהייתה להם באותה תקופה בפאב ידוע במינכן. פגישת ההיכרות הפכה מהר מאוד לדיון טקטי סוער, כשפפ וטוכל משתמשים במלחיות ובפלפליות כדי להדגים את הרעיונות שלהם. הדיון היה כל כך קולני וייצרי עד שהמלצרים חששו להתקרב לשולחן. שני המאמנים אובססיביים ברמות היסטריות. אין פרט שנסתר מעיניהם ושניהם מעורבים בכל מה שקשור לקבוצה, כולל התפריט האישי של כל שחקן ושחקן.
נוסף על כך, טוכל הוא איש קשה, קפריזי ומעל הכל – קונטרול פריק. האופי הזה הוא מה שהוביל לסיום דרכו כמאמן דורטמונד שלושה ימים אחרי שהצעיד אותה לזכייה בגביע ב-2017. למנכ"ל הקבוצה, האנס יוכים ואצקה, נמאס מההתנהגות של המאמן, ובהודעה שפרסם הסביר: "בסופו של דבר מה שחשוב אלו הם הערכים הבסיסיים, כמו אמון, כבוד, אותנטיות, הזדהות ויכולת לתקשר. זה עניין של אמינות ונאמנות".
לטוכל יש נטייה להיכנס לעימותים קשים ולא לוותר. כך הוא גרם לעזיבתו של הסקאוט הראשי סוון מיסלינטאט, שהושעה על ידו ממגרש האימונים ועבר לארסנל. מאטס הומלס עזב את דורטמונד בזעם ב-2016, בשל יחסיו הקשים עם המאמן. כאשר האחרון השאיר את הכוכב נורי שאהין מחוץ להרכב בגמר הגביע, הקפטן מרסל שמלצר תקף: "זה היכה אותי בהלם. המאמן היה חייב להסביר למה הוא עשה זאת. כל השחקנים עומדים מאחורי נורי".
גם כשעזב את מיינץ ב-2009, זה היה בטריקת דלת. נשיא מיינץ, הראלד שטרוץ, האשים את טוכל שהוא "בוגד", משום שניהל משא ומתן עם קבוצות אחרות מאחורי גבו. איבן קלאסניץ' אמר עליו: "הוא בחור קשוח ואני לא היחיד שאומר זאת עליו. הוא לא אוהב שחקנים ששואלים שאלות או כאלו שמביעים את דעתם".
מה יהיה עם ניימאר?
יהיה מעניין לראות איך גישה כזו תעבוד עם סופרסטאר דעתן כמו ניימאר וזו בדיוק השאלה שכולם שואלים כעת בפריז. הברזילאי הוא הסמל של הקבוצה, וכל הפרויקט המגלומני של הקטארים בנוי סביבו. למרות כל השמועות על רצונו של ניימאר לעזוב, אחרי עונה אחת בלבד, אל חלאיפי ולמעשה כל ממשלת קטאר יעשו הכל כדי שזה לא יקרה.
גם בלי מאמן דומיננטי על הראש, העונה של ניימאר הייתה רצופה בשערוריות: המריבה עם אדינסון קבאני על הבעיטות החופשיות והפנדלים, ההיעדרויות ממשחקים ומאימונים, היחס המזלזל כלפי אמרי, ההתגרויות בשחקני יריב ואפילו בשופטים. טוכל מעולם לא אימן שחקנים בסדר גודל כזה והוא יצטרך למצוא את הדרך להסתדר עם הכוכב הברזילאי ולא להיכנס עימו לעימותים, כי במקרה כזה ברור לכולם מי ינצח.
תומאס טוכל רוצה לבנות את פ.ס.ז' מחדש, ומדברים על שחקנים שהוא ביקש לצרף לקבוצה, כמו אנגולו קאנטה מצ'לסי ויוליאן וייגל, הקשר הגרמני הנפלא שהוא עצמו העלה לבוגרים של דורטמונד. אבל לפני הכל, אם הוא רוצה להצליח בעיר האורות וגם לשרוד את השנתיים של החוזה שלו, הוא יצטרך להתאים את עצמו למצב החדש ולסביבה החדשה. כי לניימאר אין שום כוונה להשתנות.
לפנייה לכתב/ת 
