במקום להידחק בבמות העירייה ברחבי ישראל, אנחנו זוכים לביקור מפנק של רמי קליינשטיין, שיצר במרוץ השנים, למעלה מ-35 שנים, אינספור שירים שהפכו לפסקול חיינו.

קליינשטיין מגיע לסיבוב הופעות מיוחד, מופע פסנתר שעובר בין תחנות הקריירה שלו וכל הלהיטים הגדולים שכתב לעצמו ולאחרים. בין השאר תפוחים ותמרים, שיר אהובת הספן, חיה לי מיום ליום, אש על הפנים, עוד לא תמו כל פלאייך, מתנות קטנות ועוד. "מאוד כיף לי בהופעה מסוג כזה", הוא מתאר בראיון ל'ידיעות אמריקה'. "יש בזה משהו מאוד בלתי אמצעי שנותן מימד מאוד ספונטני, כמעט חסר מסגרת, שבו אני יכול לשנות, להוסיף. אני נותן לקצב של הערב להוביל ביחד עם התזמורת שהיא עשר אצבעות שלי. עלולים לקבל את הרושם", הוא מזכיר, "שזה אולי מופע פסנתר אינטימי, שקט, אבל הוא מגיע למקומות מאוד רוקיסטים. גם בגלל הרפרטואר שלי, וגם הנגינה. ברוב המקרים הקהל במופע הזה מוצא את עצמו מהר מאוד הקהל על הרגליים. זה שילוב בלדי ורוקיסטי”.

קליינשטיין. "70 שנה זו חגיגה מיוחדת"

כמעט בכל שנה הוא מגיע אלינו, ומתאר חוויה קצת אחרת. "יש תחושת שליחות בהופעות האלו”, סיפר."יש את היהודים שבאים לראות משהו אחר מישראל, ויש את הישראלים שבאים להתגעגע. ההופעות מלאות מטענים רגשיים שנותנים להופעה ערך מוסף".

את אמריקה הוא מכיר היטב. למעשה הוא נולד כאן, בניו יורק, וחי בלונג איילנד עד שהיה בן 8. "אני זוכר את החיים באמריקה", סיפר לנו."זוכר שהמשפחה עברה ללונג איילנד לנסאו קאונטי, שם גדלתי עד גיל 6. אחר כך עברנו לשנה בארץ ואז חזרנו שוב ללונג איילנד, ואז שוב לישראל. בהמשךעברנו לפורסט הילס ואז שוב לארץ ואז לווירג'יניה, שם היינו עוד שנה. אבא שלי הוא פיזיקאי והיינו מצטרפים אליו לשבתונים, למחקרים. בווירג'יניה הוא נסע לעבוד בנאס”א".

קליינשטיין סיפר שהציונות והישראליות התחזקו בתוכו עם השנים והמעברים המרובים רק הובילו אותו להשתקע בישראל."הפכתי להיות מאוד ציוני וישראלי ואמרתי שאני מעולם לא אעבור מישראל".

אל הקהל המקומי הוא מדבר בעברית ובאנגלית וההופעה, למרות שזהה לזו שבישראל, מתקבלת, גם בעיניו, קצת אחרת. "מבחינתי ההופעה שלי בארה"ב לא שונה מזו שאני עושה בישראל, אבל הקהל שונה. הוא מחולק בין ישראלים ואמריקאים יהודים, ולכל סוג יש את הגוון שלו. אף אחד מהם לא זהה. זה ערב שיש בו איזו מן התכנסות, יש בו גם געגוע, נוסטלגיה ורגש שמחזיר אותו למקום שחסר, אחרת לא היה מגיע להופעה. לקהל האמריקאי מצד שני, עבורו זוהי חוויה תרבותית, הזדמנות לחוות אספקט ישראלי באור חיובי".

קליינשטיין מבין את המשמעות של שירים בעברית, שירים שליוו את כל הישראלים שבינינו לאורך השנים ומבין שביום העצמאות, יש לאלו עבורנו משמעות גדולה יותר. "מוזיקה זה פסקול חיים, בלי קשר להיותנו ישראלים. השירים מחזירים אותנו למקומות בהם אנחנו נמצאים. הם נוגעים בך במקומות רכים. אם ישראלים מגיעים להופעה, אלו השירים שמחזירים אותם הביתה. יש להם ערך מוסף כי אנשים באים להתגעגע בסופו של דבר”.

לכבוד חגיגות השבעים של ישראל, קליינשטיין מודה שהוא שמח להגיע ולחגוג בארה"ב ומוסיף: "זה לא יום עצמאות רגיל. 70 שנה זו חגיגה מיוחדת יותר מכל יום אחר. אני מתאר לעצמי שמילים יאמרו והתוכן יכוון לשם בהופעה, כי זה מאוד קרוב".