החלטת צפון קוריאה: לא מתפרקים מהגרעין, לא עושים פרובוקציות
קים ג'ונג און פרסם הודעה דרמטית על השהיית הניסויים הגרעיניים ושיגורי הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים, אך התגובות הנלהבות בזירה הבינלאומית מוקדמות. הסנקציות החמורות מאי פעם, שיתוף הפעולה בין סין לארה"ב, הלחצים מבית והיכולת לפתח נשק גרעיני בשקט | פרשנות
ההודעה הרשמית של צפון קוריאה כי היא משהה את הניסויים הגרעיניים ואת הניסויים בטילים בליסטיים ארוכי טווח היא התפתחות חיובית, מפני שהיא מפיגה לזמן מה את המתח המלחמתי בחצי האי הקוריאני ובמידה מסוימת גם בארצות הברית. הפגת המתח המלחמתי מקטינה את הסיכויים לפרוץ מלחמה בין ארה"ב ובעלות בריתה דרום קוראה ויפן לבין צפון קוריאה - לחימה שעלולה הייתה לכלול גם נשק גרעיני ושיגור טילים בליסטיים לעבר יפן ואולי אפילו לעבר החוף המערבי של ארה"ב.
המתח הזה עלה בעקבות ניסויים בטילים בליסטיים ובנשק גרעיני במחצית השנייה של 2017 ובעקבות הכרזות לוחמניות ומתלהמות מצד שליט צפון קוריאה קים ג'ונג און ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה חשש ממשי שמלחמה עומדת לפרוץ. המתח במזרח אסיה החל להתפוגג כאשר המנהיג הצפון קוריאני הודיע שהוא מוכן להיפגש פנים מול פנים עם טראמפ, וכאשר זה האחרון צייץ בתגובה שהוא מברך על הצעד וישמח להיפגש עם מי שכינה רק כמה חודשים קודם לכן "איש הטילים הקטן".
עם זאת חייבים לדעת שהפגת המתח בשום פנים ואופן אינה סיום הסכסוך - וכי צפון קוריאה ומנהיגיה בעבר, בעיקר קים גו'נג איל אביו של קים ג'ונג און, כבר השהו פעמיים את תוכנית הגרעין ואף הרסו את הכור הגרעיני שייצר פלוטוניום עבור הנשק הגרעיני. אבל מיד אחר כך המשיך המנהיג הצפון קוריאני בתוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים כאילו לא ארע דבר, ואף מכר ידע ליצור טילים בליסטיים לאיראן, סוריה, לוב ומדינות אחרות.
צריך לשים לב שההודעה היום מדברת על "השהייה של הניסויים בנשק גרעיני ובטילים בליסטיים ארוכי טווח", ולא על ביטול תוכנית הגרעין ובטילים או הפסקה. לא פלא ששר ההגנה היפני לא מצטרף למקהלת המברכים ומצביע על כך שצפון קוריאה לא הודיעה שהיא מפסיקה לפתח טילים בליסטיים, וכי טילים כאלה לטווח בינוני הם שמאיימים על יפן ודרום קוריאה בעוד שהטילים הבליסטיים ארוכי הטווח מאיימים אם בכלל רק על ארה"ב.
לנוכח עובדות אלה נראה שהתגובות הנלהבות בזירה הבינלאומית מוקדמות עדיין. גם בישראל לא מתרשמים מהעובדה שצפון קוריאה גם התחייבה בהודעה מהלילה (שבת) שלא למכור טילים ונשק גרעיני למדינות אחרות, וגם לא את הידע ליצורם. הכרזה זו כמוה כסגירת דלת האורווה אחרי שהסוסים ברחו משום שתוכנית הטילים הבליסטיים באיראן, למשל, מבוססת כבר מזמן על ידע צפון קוראני - וגם את הידע הגרעיני עצמו ייצאה צפון קוריאה לסוריה וכנראה גם לאיראן.
ועדיין נשאלת השאלה מה הניע את קים ג'ונג און להורות לסוכנות הידיעות הרשמית של ארצו לפרסם את ההודעה הדרמתית. מה שמעניין עוד יותר הוא מדוע ההודעה על הוויתורים שצפון קוריאה מוכנה לעשות מתפרסמים לפני הפגישה בין טראמפ לקים שאמורה להיערך במאי. ההיגיון אומר שצפון קוריאה תציג את הוויתורים על שולחן המשא ומתן בין הנשיאים ולא תודיע מראש, מה שעלול להביא את נשיא ארה"ב למסקנה שאולי נכונה שצפון קוריאה מוכנה לוויתורים נוספים.
צריך לזכור גם שצפון קוריאה הודיעה לפני שבוע שהיא גם מוכנה לסגת מדרישתה שכוחות ארה"ב שמוצבים בדרום קוריאה ייצאו ממנה, כלומר קים מודיע מראש שהוא מסכים לנוכחות צבאית אמריקנית בחצי האי הקוריאני עוד לפני שבכלל התיישב לדבר עם נשיא ארה"ב.
נכון שהמשא ומתן בין ארה"ב לצפון קוריאה בתיווך סיני פעיל מתנהל כבר חודשים אחדים בחצי-חשאיות. במסגרת המו"מ הזה מאחורי הקלעים נפגש ראש ה-CIA ומזכיר המדינה המיועד המיועד של ארה"ב מייק פומפאו עם נשיא צפון קוריאה קים ג'ון און בפיונגיאנג. קים ג'ון און במהלך לא שגרתי נפגש במסגרת התהליך הזה גם עם נשיא סין שי ג'ינפינג בבייג'ינג. כמו כן נקבעה כבר פגישה בקרוב בין מנהיגי צפון ודרום קוריאה.
אחרי כל הפגישות והמהלכים האלו התפרסמו ידיעות מפויסות שבישרו על התקדמות חיובית במגעים. אבל עדיין זה לא מסביר את הנכונות של מנהיג צפון קוריאה, שרק לפני חצי שנה הודיע שהוא מוכן לצאת למלחמה נגד ארה"ב, לשמוט מידיו קלפים כה חשובים עוד לפני שהמו"מ העיקרי החל.
נראה שהתשובה לתמיהה הזאת נעוצה בסנקציות הכלכליות החמורות מאי פעם שהטילו ארה"ב וחברות מועצת הביטחון של האו"ם על צפון קוריאה בעקבות הניסויים בטילים בליסטיים ארוכי טווח שעשתה בקיץ 2017. הסנקציות האלו הן כה מקיפות, והן נאכפות ביד חזקה על ידי ארה"ב והאו"ם, עד שצפון קוריאה התחילה להרגיש אותן עוד לפני שעברה שנה מאז הוטלו. קים ג'ון און מעוניין שיוסרו מהר ככל האפשר.
במסגרת הסנקציות האלו נאסר על צפון קוריאה לייבא יותר מרבע מכמות הדלק שהיא צורכת, ונאסר עליה לייצא כמעט כל מה שהיא מייצרת כולל חומרי גלם לייצור מתכות כמו טיטניום ופלדה, פירות ים ומוצרי תעשיית הדיג, וגם עובדים זרים שמעשירים את קופת האוצר הצפון קוריאני בכסף שהם שולחים הביתה. כתוצאה מכך, תעשיית הדיג הצפון קוריאנית מושבתת כמעט כליל, ולתעשייה הכבדה הצפון קוריאנית והתחבורה בצפון קוריאה חסרים 1.7 מיליון חביות דלק ליום - שזה כמעט שליש מצריכת האנרגיה של צפון קוריאה. סין נוטה להעלים עין מהברחות לשטחה של מתכות אקזוטיות מצפון קוריאה, מכיוון שהיא זקוקה להן.
הסנקציות הללו נכנסו לתוקף בספטמבר 2017 בעקבות הכרזה של טראמפ, נשיא דרום קוריאה וראש ממשלת יפן על "לחץ מרבי". אבל מה שהפך את הסנקציות האלו לכואבות וליעילות הייתה העובדה שסין, בניגוד לעבר, שיתפה הפעם פעולה עם האו"ם ועם ארה"ב בהפעלת הלחץ על צפון קוריאה.
מתברר שגם הסינים לא היו ממש מאושרים מהרעיון ששכנתם הקטנה צפון קוריאה הסמוכה לשולחנם תהיה חמושה בנשק גרעיני ובטילים בליסטיים, שבאמצעותם תוכל גם לאיים ולסחוט את בייג'ינג. בנוסף לכך הסינים שיתפו פעולה עם ארה"ב מפני שהמתח המלחמתי בצפון קוריאה איים לפגוע גם בכלכלת סין ובסחר שלה עם העולם הגדול. אם כך, ההשתתפות הסינית בתהליך הרגעת המצב בחצי האי הקוריאני, שנעשתה מתוך אינטרס לאומי סיני, הייתה גורם מכריע בכך ששליט צפון קוריאה הסכים לבצע תפנית של 180 מעלות ועבר מנהמות מלחמה לגרגורי פיוס.
סיבה נוספת לנכונות הצפון קוריאנית להשהות את הניסויים בנשק גרעיני ובטילים היא העובדה שהם למעשה השלימו את תוכנית הניסויים המתוכננת - ועכשיו הם יכולים להמשיך ולפתח הן את הנשק הגרעיני והן את הטילים הבליסטיים, בלי לבצע ניסויים שכל העולם יודע על קיומם והם מביאים לנקיטת סנקציות נגדם.
צריך להדגיש פעם אחר פעם: צפון קוריאה הודיעה שהיא משהה את הניסויים, אבל לא את תוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים שלה. מנקודת ראותו של המערב זה מעט מדי, בעיקר לנוכח ההיסטוריה של תרמיות וסיבובי פרסה שהצפון קוריאנים מומחים בהם מאז 1994.
מה שהמערב רוצה, ובעיקר דרום קוריאה ויפן, הוא שצפון קוריאה תתפרק מנשקה הגרעיני ותפסיק לייצר טילים בליסטיים כליל וגם לא תפתח אותם - וגם לא תמשיך בעבודה על מיזעור ראשי הקרב הגרעיניים כדי שאפשר יהיה להרכיב אותם על טילים ולשגר אותם למרחק שעולה על 10,000 קילומטרים.
צפון קוריאה לא מוכנה לפי שעה להתפרק מהנשק הגרעיני ומהטילים הבליסטיים, אבל גם לא תעשה פרובוקציות כאלו. זו המשמעות האמיתי של ההכרזה.
מומחים במערב ובדרום קוריאה סבורים שקים ג'ונג און הכריז על הוויתורים הללו מפני שהיה חשוב לו לשים קץ מהר ככל האפשר לסנקציות על ארצו. יש סימנים אומנם שצפון קוריאה פיתחה שיטות לעקוף את הסנקציות וכי כלכלתה אמידה יותר ממה שחשבו והיא מצליחה לתפקד למרות הסנסקציות שהוטלו עליה, אבל מאידך עם השנים התפתח בצפון קוריאה מעמד בינוני שהצליח לסגל לעצמו רמת חיים גבוה יותר מבעבר והוא אינו רוצה לחזור אחורה. המעמד הבינוני הזה מורכז בעיקר מפקידי ממשלה, אקדמאים, מומחים וסוחרים שהתרגלו לחיים טובים יותר ורוצים להמשיך אותם - ולהם יש השפעה גם על המנהיג קים ג'ון און.
הסנקציות פוגעות בהם וגם בקים עצמו. לכן אחרי שהראה לכל העולם כי הצליח להשלים את תוכנית הגרעין והטילים שמעניקה לו יכולת, לדבריו, לאיים על ארה"ב, הוא יכול לבצע ויתורים זמניים בידיעה ברורה שכמו אביו הוא יכול להפר את הבטחותיו מתי שיחפוץ ולחדש את תוכנית הגרעין וייצור הטילים.
ההכרזה שהקדימה בכמה שבועות את המפגש המתוכנן עם טראמפ, שמועדו עדיין לא נקבע, נועדה כנראה לאפשר לקים להתמקד בעת מפגש הפסגה עם טראמפ בתמורה האמריקנית לגמישות, כביכול, שהוא מפגין.
קים רוצה בהסרת הסנקציות. קים רוצה שסין ומדינות אחרות יוכלו למכור לו את הדלק שלו הוא זקוק נואשות, שהדייגים הצפון קוריאנים יוכלו לדוג ולייצא - וכל זה בהקדם האפשרי. הוא גם רוצה לקבל מארה"ב מוצרי חיטה ומוצרי מזון שחסרים בצפון קוריאה, וכאמור גם את זה מוקדם ככל האפשר.
אפשר להניח שהשליט הצפון קוריאני אומר לעצמו "נשק גרעיני וטילים בליסטיים שיכולים לאיים על ארצות הברית יש לי כבר", ומה שעוד אין - אפשר לייצר בחשאי. לכן, בעיניו, אין סיבה שאזרחי ארצו יסבלו ושהסינים יכעסו. עכשיו אפשר להרפות קצת את הלחץ ובעיקר לא להסתכסך עם מנהיג סין שי שכבר הבהיר שאינו מוכן לתמוך בשיגיונות בלי תנאי.
לפנייה לכתב/ת 
