התובעת בערעור של דנקנר: "בתיקים של צווארון לבן, אין לנו שודד עם כובע גרב ואקדח מעשן"

הגיע לעליון: נוחי דנקנר הגיש ערעור על הרשעתו בהרצת מניות

הרשעת דנקנר: "הכרעה מהדהדת ששולחת מסר לשוק ההון"

הסנגורית של דנקנר, מיכל רוזן-עוזר, אמרה בדיון כי "נוחי נאלץ להתמודד בשנים האחרונות עם מאבקים בחזיתות שונות. איבד את פעילותו העסקית, את ביתו, את הזכות להתהלך בעולם שלא דבק בו רבב. נוחי שניצב פה היום לפניכם הוא אדם שביקש שתמצאו אותו זכאי, כי את הקרב על הזכות להתהלך בעולם זכאי - הפסיד שלא כדין". השופט הנדל קטע אותה: "תיגשי בבקשה לעניין".

"הוכח שעדותו של עד המדינה עדי שלג היא שקר"

רוזן-עוזר פתחה במתקפה על עד המדינה עדי שלג: "דנקנר לא פגש ולא דיבר עם שלג", טוענת עו"ד רוזן. "תמורת עדותו הוא קיבל טובות הנאה. הוא ואישתו יצאו בלי כלום. ליבת העדות שלו הייתה שתי פגישות במשרדי החברה בהרצליה. אחת, ששטרום הנחה אותו להרים את שער המניה. השנייה, פגישה שבה נאם נאום ציוני. הוכח שהדברים האלה דברי שקר. הוכח ששטרום לא היה במשרדים, בכך שהטלפון שלו לא אוכן שם. אנחנו לא יכולים לעמוד פה ולא לטעון שעדות שלג לא קרסה. היא קרסה, אבל בית המשפט התעלם מכך. זה עד שקר, עדותו שקר".

נוחי דנקנר באחד הדיונים הקודמים בבית המשפט(צילום: מוטי קמחי)

בגזר הדין, שניתן כבר בדצמבר 2016, הטיל שופט בית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, עונש מאסר של שנתיים בפועל על דנקנר ושנת מאסר בפועל על שטרום. כמו כן גזר עליהם כבוב עונש של שנת מאסר על תנאי וקנס של 800 אלף שקל (דנקנר) ו־500 אלף שקל (שטרום). על אי.די.בי אחזקות הוטל קנס של 250 אלף שקל, ועל קלוז טריידינג (לשעבר ISP) הוטל קנס של 150 אלף שקל.

בערעורים, שישמעו בפני השופטים ניל הנדל, ג'ורג' קרא ודוד מינץ, ביקשו סניגוריהם של דנקנר ושטרום להפוך את הכרעת הדין ולזכות אותם מהעבירות. לחלופין, אם ההרשעה תישאר על כנה, הם ביקשו להפחית באופן משמעותי בעונשם. הפרקליטות לעומת זאת ערערה על קולת עונשם של השניים. היא מבקשת מהעליון לקבוע כי מתחמי הענישה ההולמים את מעשיהם של דנקנר ושטרום עומדים על 5-3 שנים ועל 4.5-2.5 שנות מאסר, בהתאמה, ולהחמיר בענישה כלפיהם.

"פגע באמון הציבור"

לפי הכרעת הדין של כבוב, בסמוך להנפקה שבה גייסה אי.די.בי 321 מיליון שקל מהציבור (פברואר 2012), סיכמו ביניהם דנקנר ושטרום שהאחרון יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניות אי.די.בי בבורסה, במטרה למנוע את המשך ירידת שער מניית החברה ולהעלותו, וכן להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג שווא של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים.

הרצת המניות בפועל בוצעה באמצעות שורה של עסקאות מתואמות ועצמיות בהיקף של כ־42 מיליון שקל שביצע שותפו של שטרום – הברוקר שחתם על הסכם עד מדינה, עדי שלג. זאת בין חשבונות שבשליטתו לחשבונות של ISP. דנקנר, כך קבע כבוב, ניסה לנצל את מעמדו וקשריו מול הבנקים כדי להשיג לשטרום ושלג מימון בהיקפים גדולים כדי שיוכל להריץ את המניות.

כך למשל הוא צלצל באחד מימי המסחר לראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי, אילן בצרי, וביקש שיפתחו לשטרום קו אשראי של 15 מיליון שקל לרכישת מניות אי.די.בי.

בנוסף, בתקופת ההרצה שהתרכזה בשלושה ימי מסחר, דאג דנקנר שאנשי עסקים המקורבים לו, בהם יוסי ויליגר, שמעון וינטראוב ואילן בן דב, ירכשו מניות בהיקף של כ־19 מיליון שקל במחיר נמוך משטרום ושלג, כדי לספק להם מימון להמשך ההרצה. כמו כן, דנקנר העביר לשטרום כ־8 מיליון שקל ימים ספורים אחרי ההנפקה, כדי לכסות על הפסדים שנגרמו לו.

"דנקנר שלט ביד רמה בחברה", קבע כבוב בהכרעת הדין. "הוא ניצל מעמדו להסיט כספים לרכישה מחוץ לבורסה. הוא רצה להעביר מסר מלאכותי שיש עניין במניה. קשה לאמוד במדויק את הנזק אבל ברור שבמעשיהם הם פגעו בשוק הון הוגן ויעיל. דנקנר פגע באמון הציבור".

"המסקנה שהסיק בית המשפט המחוזי מהראיות הנסיבתיות אינה הגיונית ואינה המסקנה היחידה, ולעובדות שהוכחו בפניו יש הסבר סביר המחייב את זיכויו של דנקנר", טוענים בערעור סניגוריו עוה"ד גיורא אדרת, אפרת מנור־נהרי, אפרת ברזילי ומיכל רוזן־עוזר.

איתי שטרום(צילום: מוטי קמחי)

"הפליל את עצמו"

"ההסבר לעובדות שהוכחו בפני בית המשפט הוא ברור", נכתב בנימוקים, "איתי שטרום החליט להשקיע במניות אי.די.בי אחזקות מתוך שיקולים כלכליים ומתוך אמונה ביכולותיו של דנקנר להביא להצלחת החברה. דנקנר ראה בכך שיקול כלכלי הגיוני שבצידו הבעת אמון בחברה ובו כמי שעומד בראשה, ופעולה חיובית מבחינת החברה. וודאי שראה את פעילותו של שטרום ככזו שאין בה פסול".

לכן, נענה דנקנר לבקשת שטרום והתקשר לאילן בצרי, מנהל החטיבה העסקית ומשנה למנכ"ל הבנק הבינלאומי, כדי לומר 'מילה טובה' על שטרום. לכן גם הפנה אליו, לבקשתו, וללא תכנון מוקדם, רוכשים במספר מועט של מקרים. דנקנר גם לא ראה פסול במתן הלוואה לשטרום לאחר ההנפקה. ההלוואה לא תוכננה מראש, לא היוותה פיצוי להפסדיו של שטרום ולא היוותה כסות לרכישת מניות עבור דנקנר".

גם שטרום מעלה טענות בערער. "השגיאה המרכזית בהרשעתו היא שהשופט כבוב הניח כהנחת מוצא את מה שהיה טעון דיון כי התקיימה קונספירציה פלילית", כתבו באות כוחו של שטרום, עוה"ד איריס ניב־סבאג ונוית נגב. 

בפרקליטות, שמיוצגת על ידי עו"ד חנה קורין, סגנית מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ויוני לבני, סגן בכיר במחלקה, טוענים שההרשעה המהדהדת של כבוב מבוססת היטב ומחייבת עונש כבד בהרבה.

"מדובר בפרשת מרמה והונאה חמורה ורחבת היקף, שהיעד שלה כספי הציבור כולו", כתבו בנימוקי הערעור. בפרקליטות מציינים גם את ההתנהלות של דנקנר בחקירתו הראשונה ברשות ני"ע, שהוקרנה בבית המשפט – שבה לשיטתם דנקנר הפלילי את עצמו. "בחקירה הוא נשאל אם ביקש משטרום לפעול במניה. בתגובה טען דנקנר שהוא צריך להיזכר ('אני רוצה לנסות להיזכר') ואז שתק דקות ארוכות, התפתל בכיסא, ביקש נתונים ולבסוף ביקש להתייעץ".