"הרשויות המקומיות עוצרות התחדשות עירונית"

"הרשויות המוניציפאליות חוששות שתוכניות כמו תמ"א 38 ופינוי בינוי יביאו לעומס על התשתיות הקיימות ולהתגברות הצפיפות, אך דווקא התחדשות עירונית היא זו שתוכל לפתור בעיות אלו ולנצל בצורה יעילה יותר את התשתיות הקיימות", כך אמר הבוקר (ב') יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב-יפו-בת ים, ביום עיון בנושא התחדשות עירונית שמתקיים בכפר המכבייה ברמת גן.

(צילום: מוטי קמחי)

לדבריו, "עליהם להבין כי עצירת תוכניות להתחדשות עירונית תוביל בסופו של דבר להתיישנות העיר, להרעת המצב הכלכלי והחברתי, להעמקת מצוקת הדיור והרחקת האוכלוסיות הצעירות, אלו שאמורות להוות את עתיד העיר.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, פירט בכנס את הפעולות שמבצע המשרד לקידום הנושא, בהן הקמת הרשות להתחדשות עירונית, הקמת מנהלות ברשויות המקומיות לקידום הנושא וחתימה על הסכמי גג להתחדשות עירונית עם הרשויות המקומיות.

רזניק ציין כי "ההסכמים מותנים בפיתוח העירוני בפועל. זה דבר שלוקח הרבה זמן. יש פה עולם המורכב מראשי הרשויות, היזמים והממשלה. יש ראשי ערים שפחות רוצים לשתף פעולה עם פרוייקטים להתחדשות עירונית. הפיתרון לכך הוא חתימת הסכם מסגרת של הממשלה עם הרשויות המקומיות שיפרט את הפיתוח העירוני הנדרש מהן, ובכלל זה פרוייקטים להתחדשות עירונית. אנחנו בתחילתו של תהליך שבסופו של דבר ייצר גל של בנייה ברחבי הארץ"

"היזמים מפחדים לחתום על חוזים"

עו"ד ענת בירן הזכירה את הקשיים שמערימות הוועדות המקומיות ביישום הפרויקטים, וציינה כי קיימת מגמה שבה עיריות מנסות לצמצם את שטחי התוספת שהיזמים מעניקים לדיירים. כדוגמא ציינה בירן מקרה בו הוועדה המקומית כמעט הורתה לבטל ברגע האחרון חוזים שנחתמו מול הדיירים בפרויקט בתל אביב, בטענה כי ניתנו להם יותר מדי תמורות.

"הדרך של הועדות לחסום פרויקטים קלה ולא צפויה", הוסיפה, "אתה יכול להתחיל פרויקט בתאום עם כולם ולא תצליח להגיע לרגע המיוחל של ההיתר".

שמאית המקרקעין, נחמה בוגין, ציינה כי במקרים רבים היא נדרשת למתן את הציפיות הגבוהות שיש לדיירים בפרויקטים אלו. "הדיירים נכנסים לפרויקט הזה כשהם לא שווים ויוצאים ממנו לא שווים, יהיו כאלה שירוויחו מעט יותר", אמרה, "כששמים דגש על הצד הפסיכולוגי ההפנמה מגיעה ואפשר לרוץ הלאה".

"לתת הוצאות לבן אדם שמטרטר אותך"

מהנדס העיר תל אביב, אדריכל עודד גבולי, התייחס למשך הזמן הארוך הנדרש לאישור פרויקטים של התחדשות עירונית ואמר: "אנחנו מייצגים את כל העיר, השכונה וכל מה שהציבור צריך לקבל, ולפעמים קשה לקבל את זה. חלק מהבעיה המרכזית היא הרגולציה המטורפת, גם בתכנון. יש לי פתרונות מאוד פשוטים, למשל כשהולכים לוועדת ערר - שיהיו הוצאות כמו בבית המשפט. מה הבעיה לתת הוצאות לבן אדם שמטרטר אותך? ואני לא מדבר על זה שמוציאים פי 3 זמן על עררים בתמ"א 38, ויש 600 כאלה היום".

גבולי התייחס גם לקשיים הנגרמים בשל השינויים התכופים בחקיקה בנושא: "פעם היה מצב קיים מצב מוצע בתב"עות (תוכנית בניין-עיר), ואולי הוספנו נספח של תנועה, זה הכל", אמר, "היום אני מוסיף נספחים בגובה של שני מטר - נספח חברתי, נספח עצים, נספח שיחים, נספח אוטובוסים, נספח אופניים ונספח אופנועים... כמה אפשר להתעסק עם זה?".

בתוך כך הזכיר את הליכי האישור של תוכנית הרבעים בתל אביב: "אני זוכר כשהיא החלה - שנה תכנון, שנה בוועדה המקומית כולל התנגדויות, שנה בוועדה המחוזית כולל התנגדויות, ואני מקצר את הזמנים", אמר. "אחר כך שנתיים במועצה הארצית, וכשהגיע אלינו - אחרי חמש שנים, היו בה מלא סתירות. אז לקח לנו עוד שנה לעשות פינג-פונג עם הוועדה המחוזית וועדת הערר במועצה הארצית, עד שהכל הוחלט. זה המצב. יש לי 600 תוכניות על השולחן, ואני לא רוצה שייקח 6 או 7 שנים להעביר תוכנית.

"אתם צריכים להפנים, שתכנון בארץ לוקח 5 שנים בממוצע, והוצאת היתר שנתיים. הערים מסובכות, בתל אביב יש 20 תב"עות על מגרש. אז אם הכניסו לי עכשיו עוד 20 שינויים בחוק, אני אדע להשתלט על זה?".