דיון על מעקף לבג"ץ: חיות הציבה תנאי, נתניהו ביקש, שקד הסכימה

בנימין נתניהו ואסתר חיות. עימות סביב "פסקת ההתגברות"(צילום: רויטרס, אתר בתי המשפט)

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, העמידה תנאי לפגישה שזימנה לשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו ליום ראשון הבא לדיון ב"פסקת ההתגברות": היא הסכימה להשתתף בה רק אם תידחה בשבוע ישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה, שאמורה לקדם את היוזמה, ותוכננה להתקיים באותו יום. נתניהו פנה לשרת המשפטים איילת שקד, שיחד עם השר נפתלי בנט מקדמת את פסקת ההתגברות, והיא הסכימה לדחייה של ישיבת ועדת השרים.

• אז מהי בעצם פסקת ההתגברות?
  

בסביבת נתניהו טוענים שדחיית הפגישה היא עניין טכני ולא אידיאולוגי: "שוב ספין של 'הבית היהודי' שלא מחמיצים הזדמנות לעוות את העובדות ולירות בתוך הנגמ"ש. בישיבת ראשי הקואליציה האחרונה סוכם שמיד לאחר יום העצמאות ראש הממשלה ושרת המשפטים ייפגשו עם נשיאת בית המשפט העליון. כיוון ששרת המשפטים טסה לחו"ל עד סוף השבוע, הפגישה עם נשיאת העליון נדחתה ליום ראשון ולכן גם ההצבעה נדחתה. זאת הסיבה לדחייה ולא שום סיבה אחרת". השרים בנט ושקד מתכוונים להעלות להצבעה את "חוק יסוד: החקיקה", הכולל בתוכו את פסקת ההתגברות, ולפיה תוכל הכנסת להתגבר על חוק שנפסל בבג"ץ ולחוקק אותו מחדש ברוב של 61 ח"כים בלבד.

נשיאת העליון חיות צפויה להתנגד בתוקף לרוב המוצע, שכן הרוב שמציע בית המשפט העליון עומד על 80 ח"כים. היא צפויה להביע את עמדתה הנחרצת בפגישה עם נתניהו, שאליה יצטרף השופט חנן מלצר. ההערכה היא שחיות תסכים להתפשר על רוב מינימלי של 75 ח"כים. הליכוד וכולנו מסכימות לרוב של 65 ח"כים. יוזכר כי לפני שבוע נפגש נתניהו עם נשיא העליון לשעבר ואבי "המהפכה החוקתית", אהרן ברק, שהביע התנגדות לפסקת ההתגברות במתכונת המוצעת. את הצעתם של בנט ושקד הוא כינה "כמוסת רעל שתגרום להשמדת זכויות האדם בישראל".  

ההחלטה על קיום הפגישה התקבלה בעקבות פנייתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לנתניהו בעת ישיבת שרי הקואליציה שהתכנסה כדי לדון ביוזמת ראש הממשלה לחוקק "פסקת התגברות" נרחבת. מנדלבליט אמר לראש הממשלה ולשרי הקואליציה כי במצב הנוכחי, קרי, ללא שיח עם שופטי העליון או לכל הפחות נשיאת העליון - לא ניתן יהיה להתקדם.

השרים שקד ובנט(צילום: אלכס קולומויסקי)

בישיבת השרים סקר מנדלבליט כמה מודלים עולמיים שבהם קיימות "פסקות התגברות". היועמ"ש הסביר כי המודל המקובל עליו ועל המערכת המשפטית היא חקיקת פסקת התגברות במסגרת "חוק יסוד: החקיקה", המוצע על ידי השרים בנט ושקד. אולם, בעוד שהם מציעים להתגבר על פסילת חוק של הכנסת באמצעות חקיקת מחודשת של 61 ח"כים, סבור היועץ שהמינימום הנדרש לחקיקת חוק שנפסל צריך לעמוד על 70 ח"כים, כדי שלא כל קואליציה מקרית תעקוף את פסיקות בג"ץ.

בנאום שנשא לא מכבר אמר מנדלבליט כי תוכנה של הצעת שקד ובנט תגרום ל"פגיעה של ממש בדמוקרטיה הישראלית" וכי היא "שגויה לחלוטין". לדבריו, משמעות התזכיר שפורסם לפיו די ברוב של 61 חברי כנסת לצורך קביעתו של חוק "עוקף בג"ץ", היא עיקור מתוכן של סמכות בג"ץ למלא את תפקידו כמגן המיעוט. "הוא מקשה על בית המשפט לקיים ביקורת חוקתית אפקטיבית עד מאוד. קבלת האמור בתזכיר יביא בעיניי לפגיעה של ממש בדמוקרטיה הישראלית. מדובר בהתבוננות חסרה על המונח "שלטון הרוב"", אמר. 

מנדלבליט הסביר עוד כי אין לחוקק את "החוק הבריטי", הקובע כי בית המשפט העליון ימליץ בלבד לפסול חוק. לדבריו, השיטה החוקתית הנהוגה בבריטניה שונה לחלוטין מזו הנהוגה בישראל ולכן לא ניתן להעתיקה כלשונה. עוד סבור היועץ, כי אין לאמץ את המלצת שר האוצר ויו"ר כולנו משה כחלון לחוקק "פסקת התגברות" רק לגבי מסתננים, שאותה הגדיר כ"טלאי". לדעתו, כל החרגה של נושא מסוים מסמכות בג"ץ יהווה תקדים ומדרון חלקלק שלאחריו כל קבוצה פוליטית תחתור להחריג את האינטרס שלה. כך למשל, החרדים יכולים לתבוע בהמשך שגם נושא הגיוס לא יהיה שפיט. 

מנדלבליט סבור, אם כן, שהענקת סמכות לכנסת לאשרר חקיקה שנפסלה בבג"ץ - בהיותה בלתי-חוקתית, ברוב צר של 61 ח"כים - תעקר כמעט לחלוטין מתוכן את ההגנה על זכויות האדם ותפגע בקבוצות החלשות ביותר בחברה. "מדובר בקבוצות שיותר מכל זקוקות להגנה החוקתית", סיכם.